חינוך לצניעות, לעומת החברה הסובבת | הלכה יומית
שאלה
אנחנו מחנכים את בנינו ובנותינו ללכת בצניעות מירבית. ישנם פרטים שחלק מן הבנות מתקשות לקבל, וזאת מאחר שרוב חברותיהן אינן מקפידות על פרטים אלו. לדוגמא, חצאיות ארוכות עד הקרסול וגרביונים. מאחר ומדובר בבנות למעלה מגיל שתים עשרה שיש בהם דעת וחשיבה עצמאית, חשוב לנו לדעת מהי רמת הנחיצות להקפיד על פרטי הלכה אלו, וכיצד יש לדבר עם הבנות על כך? תודה
תשובה
שלום וברכה! לגבי הפרטים הספציפיים שהזכרתם – בעניין זה ישנה מחלוקת בין הפוסקים, עיינו <a href="/ask/?id=108805">בתשובה המופיעה כאן</a>. כפי שכתבתי שם, בעניין זה יש מקום לסמוך על המקילים, ובפרט במצב שתיארתם, שהבת מרגישה קושי לנהוג באופן חריג לעומת חברותיה, יש להביא זאת בחשבון. במצב כזה, של דבר השנוי במחלוקת בין הפוסקים, הרי גם אם אתם מעדיפים לנהוג כפי הדעה המחמירה, לענ"ד ראוי לכם לאפשר לבנותיכם לבחור בין הדרכים ולסמוך על הדעה המקילה, שגם לה יש מקום במסגרת ההלכה. הבעיה הקשה יותר היא כאשר אופן הלבוש של החברה הסובבת אינו עומד בשום אופן בגדרי ההלכה, ואינו יכול להסתמך על דעה הלכתית כלשהי. לצערנו תופעה זו נפוצה למדי, גם בחברה דתית שמקיימת תורה ומצוות בתחומים אחרים. במצב כזה ההורים צריכים להסביר לבנותיהם שלמרות שרבות מחברותיהן מתלבשות באופן מסויים, אופן זה אינו תואם את ההלכה ויש להתלבש באופן אחר. אם הבת חשה קושי להופיע באופן ששונה מחברותיה, יש לגלות הבנה לקושי שלה ולהעביר לה את התחושה שההורים שותפים להרגשתה ומבינים שזו התמודדות לא פשוטה, ויחד עם זאת יש להסביר לה את העניין של "אל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה'", שהאדם צריך לדבוק בתורה ובמצוות גם כאשר הדבר גורם אי נעימות מול החברה הסובבת. ניתן כמובן להרחיב את השיחה לנושא כללי יותר, שהאדם צריך לדעת לעמוד מול לחצים חברתיים ולשמור על ערכיו ואמונותיו גם כאשר הדעה הרווחת היא אחרת. כמו כן, יש להשתדל למנוע ככל האפשר את הקושי שהבת עלולה לחוש, על ידי שההורים מסייעים לה להשיג בגדים צנועים שהם יפים ואופנתיים. עם זאת, חשוב לומר לבת שהעובדה שהיא מקפידה יותר מחברותיה בתחום של צניעות הלבוש, אינה צריכה להביא אותה להתייחס אל חברותיה באופן של פסילה וזילזול. אנשים, ובפרט בני נוער, נוטים לא פעם לחשיבה חד מימדית, כך שאם אדם אינו מקפיד בתחום הלכתי כלשהו הוא מוגדר על ידם כפורק עול, והם מחליטים שכל המצוות שהוא מקיים הן רק מן השפה ולחוץ ואין להן ערך. בפרט קל ליפול להסתכלות כזו בתחום זה של צניעות הלבוש, כיוון שהוא ניכר בפרהסיא ובולט לעין יותר משאר ההתנהגות של האדם, ולפיכך קל לאנשים לתייג את מי שלבושה שלא בצניעות בתיוג שלילי מבלי להביא בחשבון את מכלול התנהגותה. בהקשר זה יש לחנך את הבת לכך שאיננו אמורים לשפוט בני אדם אחרים, אלא להתייחס למעשים – אנו יודעים שההלכה מחייבת להתלבש באופן מסויים ואיננו מטשטשים זאת, אבל אין זה מתפקידנו לחרוץ את דינם של בני אדם ולדון בשאלה מה היא מדרגתה הרוחנית של פלונית או אלמונית. בנוסף, יש לחנך להסתכלות שרואה את המורכבות של בני אדם, שיש בהם צדדים חיוביים ושליליים, ולפיכך אל לנו למהר ולשפוט אדם רק על פי תחום התנהלות מסויים. גם אם החברות אינן שומרות על גדרי ההלכה בתחום הצניעות, ייתכן שהדבר נובע מחוסר מודעות לגדרי ההלכה הללו, מהסתמכות על שמועות שאינן מבוססות, או מקושי נקודתי בהקפדה על תחום זה, שלצערנו נפרץ מאד בדורות האחרונים. ייתכן מאד שאותה חברה עובדת את ה' ומקפידה במצוות בתחומים אחרים, למרות שבתחום הלבוש אין היא נוהגת כהלכה. אין אנו באים להצדיק את ההתנהלות הזו, אבל גם אין לשפוט אותה לשלילה באופן גורף וחד מימדי. לעיתים הבת אינה מוכנה לקבל את דברי ההורים, והיא עומדת על רצונה להתלבש כמו חברותיה למרות שהדבר אינו תואם את ההלכה. במצב כזה יש לזכור, שבנים ובנות שמעל לגיל מצוות אינם נתונים לשליטת ההורים מבחינה הלכתית, ומצוות החינוך כלפיהם אינה שונה בעיקרון ממצוות תוכחה שחלה כלפי כל יהודי אחר. כמובן, לרוב יש להורה אפשרות להשפיע על התנהלות ילדיו יותר מאשר על זרים, ולפיכך כאשר יש ביכולתו לשכנעם לשמור את ההלכה עליו לעשות זאת, אך כאשר הוא רואה שאין באפשרותו להשפיע על בנו או בתו, עליו לזכור את דברי חז"ל שמצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע. הפיכת נושא הצניעות לעניין שסביבו יש מתח וכעס מתמידים בבית, מן הסתם לא תועיל לחיזוק מצב הצניעות של הבת, ואף להפך. במצב כזה על ההורים להבין שהאחריות שלהם היא מוגבלת, ושהנערה היא כבר אישיות עצמאית שהאחריות למעשיה מוטלת עליה. אין הכוונה לומר שההורים יוותרו לגמרי על החינוך בנושא זה, אולם עליהם למצוא את המינון הנכון וההזדמנויות המתאימות לכך. גם אם ההורים רואים שהבת אינה הולכת בדרכם בתחום זה, הרי עם כל הכאב שבדבר, ראוי שיזכרו את מה שנאמר לעיל, שאין למדוד את אישיותה של הבת רק על פי התחום של צניעות הלבוש, ויש לחזק ולעודד את התחומים שבהם היא עובדת את ה' ונוהגת כהלכה.
