הרב ש. יוסף וייצן
שאלה
ברצוני לשאול מהו מקור האמונה בביאת המשיח, הרי זהו אחד משלושה עשר עיקרי האמונה, הרי אם אין לכך הבטחה מהקב"ה (ולמיטב זכרוני נושא זה לא מופיע בחמשת החומשים אלא רק בנ"ך) זה נראה כצורך אנושי די טבעי (רצון למישהו שיבוא וישפר הכל, ויגאל אותנו ממצב רע)?
תשובה
המקור לביאת המשיח הוא מהתורה ומהנביאים. ובוודאי לאחר מכן מדברי חז"ל. על ענין זה כתב המהר"ל מפראג ספר שלם בשם נצח ישראל בו הוא ביאר מנין חז"ל אמרו את מה שאמרו. היתה דעה אחת בדרי האמוראים שאמרה "אין משיח לישראל שכבר אכולוהו", אולם דעה זו נדחתה על ידי כל חכמי ישראל. וביססו דבריהם על נבואות רבות. אחת מהנבואות לכך זה ביחזקאל לו. אנו מאמינים שכל דברי נביאים אמת גם אם לא נכתבו בתורה שבכתב. אולם גם בתורה שבכתב יש לכך מקורות. המקורות בתורה שבכתב הם בעיקר בברכות בלעם. בפרשת ניצבים: בפרשת התשובה מתואר אחרית הימים שתהיה לאחר שעם ישראל יגלה מארץ ישראל ותבוא הברכה והקללה. ושירת האזינו גם היא שירה שמגלגלת את כל ההסטוריה של עם ישראל. ומאלפים דבריו של הרמב"ן על שירת האזינו "והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה, רק היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישבית זכרנו, וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, ויכפר על חטאתינו למען שמו אם כן, השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין וכך הזכירו בספרי (האזינו מג), גדולה שירה זו שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא ויש בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא ולזה רמז הכתוב שאמר (פסוק מד) ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם, הזכיר "כל" להגיד שהיא כוללת כל העתידות למו, ואם היא קטנה בדבור, כי ביאר להם עניניה הרבים, ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן, היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלהים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו, אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו, עליו השלום". והנה אנו בדור שלנו אין לנו כלל שאלות. הרי כל דברי חז"ל המופלאים בסוף מסכת סוטה מתקיימים אחת לאחת ועדיין יש לנו שאלות. אתמהה?!.
לקריאה בהרחבה >
