בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וארא
לחץ להקדשת שיעור זה

למה הצרפתים מעוניינים ביהודים?

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

תשע"ה
3 דק' קריאה
השבוע, פעם לב העולם היהודי כולו עם ליבם של יהודי צרפת. שוב נטבחו יהודים בגלל יהדותם, והעם היהודי התאחד באהבה גדולה סביב צרת בניו ובנותיו. שוב נשמעה הקריאה הגדולה והנצחית – 'עלו לארץ ישראל. מקומו של כל יהודי הוא בארץ הקדושה'. הקריאה בקעה בגלוי מיריות המחבל, מרדיפות המוסלמים והאנטישמים בצרפת, ומנאומי ראשי מדינת ישראל. הקריאה בקעה בנסתר מפי אלוקי ישראל, המחזיר שכינתו לציון, וקורא לכל בניו ובנותיו לשוב ולחסות בצל השכינה.
אמנם ישאל השואל - גם בארצנו יש פגועים וסכנות רבות, וכיצד ההינו ראשי המדינה לקרוא ליהודי צרפת לעלות ארצה? והתשובה נעוצה בכך, שלמרות כל הסכנות, זו ארצנו וביתנו, והאדם מרגיש מוגן בביתו. לארצנו אנו שבים באהבה וחיבה, והפיגועים הם רק זרז ותירוץ. יעידו על כך כל עולי צרפת הצדיקים, ולהבדיל בין חיים לחיים – ארונותיהם של הקדושים הי"ד שהובאו לקבורה בירושלים הקדושה.
והנה, כנגד כל התנועה לשוב ארצה, ניצב ראש ממשלת צרפת מנואל ואלס והצהיר – "בלי יהודים, צרפת לא תהיה אותה צרפת. אם היהודים יעזבו את המדינה במספרים גדולים, הנשמה של הרפובליקה הצרפתית תהיה בסיכון".
הצהרה זאת איננה חדשה, קדם לו בשנים רבות... פרעה. וכך אמר עוד בטרם הפך את ישראל לעבדיו –"הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו, פן ירבה... ונלחם בנו ועלה מן הארץ". חששו של פרעה אינו מובן – אם הוא חושש מעם ישראל, ובני ישראל עדיין אינם עבדיו, עליו לשמוח שעם ישראל יעלה ויעזוב את מצריים.
בעקבות קושיא זו, יש מרבותינו (סוטה יא) שנדחקו ואמרו שהדברים נאמרו בלשון סגי נהור, ובאמת הכוונה – ועלינו מן הארץ. פרעה חשש שבני ישראל יגרשו את המצרים ממצריים.
אולם, אור החיים הקדוש מביא שם גם פירוש על פי הפשט – פרעה אכן חשש שבני ישראל יעזבו את מצריים. "הלא תמצא, כי כל המלכים וגדולי העמים יתחכמו לפאר מלכותם בעם מכובד, ומה גם בעם ישראל כי שם ומעלה מיוחדת לו. ואין לך אומה ששלטה בישראל, שלא הייתה מעולה על כל האומות, בסוד – 'היו צריה לראש'... וכי יצאו מהעיר, תהיה העיר פחותה ובזויה".
אכן, צרפת חוששת שעזיבת היהודים תחליש את הכלכלה הצרפתית, ואולי גם את 'נשמת הרפובליקה הצרפתית'. תופעה מעין זו אירעה לספרד ופורטוגל, שלאחר גירוש יהודיהם, החלו לשקוע והפכו מאימפריות גדולות למדינות עניות. ולהיפך – האימפריה התורכית שגשגה בעקבות קליטת היהודים המגורשים. כך מוצאים אנו גם כיום מדינות רבות, שמתהדרות בפרסי נובל רבים, שהובאו אליהם על ידי האחוז הקטן/ האפסי של היהודים המתגוררים בהם.
תופעה זו היא הביטוי החיצוני לתופעה רוחנית פנימית, העומדת בעומק פרשיות יציאת מצריים, שאנו קוראים בהם בשבועות אלה. לרוע בעולם אין כוח מעצמו, כוחו מגיע מהטוב שהוא שואב אליו ('ניצוצות שנפלו לקליפות' – בשפת תורת הפנימיות). והדברים פשוטים, שהרי אפילו את הכוח הפיזי שבו האדם משתמש כדי לחטוא, הוא מקבל בכל רגע מהקב"ה, ובאותה שנייה אלוקים יכול היה ליטול את חייו. באותה מידה, הגויים מקבלים כוחות בזכות ישראל המתגוררים במדינותיהם.
כך מוצאים אנו במסכת פסחים, שכל כסף וזהב שיש בעולם, אסף יוסף והורידו למצריים, כשבאו כל הארץ לשבור בר במצריים. כך בזכות ברכתו של יעקב, היה הנילוס עולה לרגליו של פרעה, ונמצא שברכת יעקב העצימה את הילתו של פרעה. וכך משעה שבאו ישראל למצריים, הפסיק הרעב, ושוב זרעו וקצרו במצריים. נמצא שכוחותיהם של ישראל, הפכו את מצריים למעצמה עולמית. אין פלא שפרעה רצה שישראל יישארו במצריים.
אולם, ביציאת מצריים מתהפכת התמונה. ישראל יוצאים ברכוש גדול ומרוקנים את מצריים. העושר העולמי מתגלגל בסוף לידי ישראל, ולהיפך – העושר בא בזכות הדגן שצמח באדמת מצריים. גם משה רבינו, מושיעם של ישראל, מתגדל בארמון פרעה, ולומד שם דרכי הנהגה ומלוכה. כך מלך מצריים בעצמו הפך לחונך של הנהגת ישראל.
ובהתאמה – תקופה זו של ימי השובבי"ם, התקופה שבה אנו קוראים את פרשיות יציאת מצריים, זוהתה בידי חכמי הפנימיות כתקופה המתאימה לתשובה גדולה. הטוב שנפל בידי הרע, נחלץ בעזרת תשובתם של ישראל, והכל מתהפך עד שמתברר שכוחות הרע סייעו לצמיחתם של כוחות הטוב.
ובשבוע זה – אנו מתפללים לתשובה גדולה – תשובת ישראל לאבינו שבשמיים וחילוצינו מכל המצרים-המיצרים, ותשובת כל ישראל לארצנו הקדושה ולגאולה שלימה במהרה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il