שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • מידות ובין אדם לחברו

הלכות הכנסת אורחים

undefined

הרב יצחק בן יוסף

י מרחשון תשע"ח
שאלה
מסופר על אברהם שהיה מכניס אורחים, מהו גדר מצוות הכנסת אורחים?
תשובה
בפרשיות אלו בהם מסופר על אבות ואימהות האומה, על מצוות הכנסת אורחים שקיימו בצורה מופתית, אשר אירחו בביתם אנשים רבים ואף עובדי אלילים, מופת לעם של חסד מאיר פנים. מאברהם נלמד חשיבות הכנסת אורחים כפי שמובא בתלמוד: "אמר רבי יוחנן: גדולה הכנסת אורחים כהשכמת בית המדרש... אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה". ונמנה בין הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא (שבת קכז,א), ועוד נאמר בחז"ל: "בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם, עכשיו - שלחנו של אדם מכפר עליו" (חגיגה כז,א). והסביר רש"י שולחנו מכפר עליו בהכנסת אורחים. א. מצוות הכנסת אורחים מקוימת בין אם מארח בביתו עניים או עשירים, למרות שעשירים אינם זקוקים לו חומרית אך כאשר מכניסם לביתו בסבר פנים יפות מקיים המצווה. כשמכניס לביתו נזקקים מקיים בנוסף מצוות צדקה. ב. עדיף שיעשה את מצוות הכנסת אורחים בעצמו ולא על ידי שליח, ונלמד מאברהם כאשר פעל בעצמו, נתן לו ה' שכרו ישירות ולא על ידי שליח. ג. הכנסת אורחים או לימוד תורה? – אורחים שהזדמנו לאדם בצאתו מביתו לבית המדרש, אם יש מי שיטפל באורחים עדיף שילמד תורה ואם אין מי שיארחם כמו שצריך יארחם, ולא ילך לבית המדרש (אהבת חסד). ד. קבלת אורחים באמצע תפילת עמידה – גביר שהתפלל בביתו וראה באמצע תפילתו תלמיד חכם שבא לבקרו, הפסיק תפילתו וקיבל את פניו. אמר הגביר עשיתי כמעשה אברהם אבינו אשר אמר לה' המתן ורץ לקבל פני אורחים! וכך עשיתי שעמדתי בשיחי לפני ה', הפסקתי תפילתי על מנת לקבל אורחים, האם נהג הגביר נכון? התשובה היא שלא נהג נכון, אסור להפסיק תפילת עמידה על מנת לקבל אורחים, ושתי טעמים לדבר: 1. אנו פוסקים כיום לפי השולחן ערוך שאסור להפסיק תפילתו למעט במצב של פיקוח נפש. ('ופריו מתוק' בשם הרב זילברשטיין שליט"א) 2. הרב נבנצאל בשיחות לספר בראשית כותב שאצלנו התפילה היא מצווה, ובכך אתה עושה את רצון ה'. אי אפשר באמצע עבודת ה' לעזוב כדי לעובדו במצוות הכנסת אורחים! בזמנו של אברהם התגלות ה' הייתה שכר, ועל שכר מותר לוותר. ה. מצוות ליווי האורחים – בימים קדומים הייתה מצוות ליווי האורחים לפי כבודם, או במידת הצורך לשמור עליהם. הדבר נלמד מפרשת עגלה ערופה, שזקני העיר היו אומרים כאשר נמצא הרוג: "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" - וכי עלה על לבנו שבית דין שופכי דמים? אלא, בית דין אומרים שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לויה. עוד הוסיפו חז"ל על מי שמלווה את האורחים ואמרו ששכר הלוויה לאורחים אין לה שיעור, כמו שנלמד מהפסוקים בזמן כיבוש הארץ על ידי השבטים: "ויראו השומרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד", וכתיב: "ויראם את מבוא העיר". ומה חסד עשו עמו? שכל אותה העיר הרגו לפי חרב, ואותו האיש ומשפחתו שלחו (שופטים א'); ... והלא דברים קל וחומר: ומה כנעני זה, שלא דיבר בפיו ולא הלך ברגליו - גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות, מי שעושה לויה ברגליו - על אחת כמה וכמה. ו. ופסק הרמב"ם: מצות עשה של דבריהם לבקר חולים...וללוות האורחים. ז. ועוד הוסיף הרמב"ם: שכר הלוויה מרובה מן הכול, והוא החוק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה, מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלווה אותן, וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה, שנאמר: "וירא והנה שלשה אנשים...". אמרו חכמים כל שאינו מלווה את האורחים כאילו שופך דמים. ח. ועוד כתב: כופים ללוייה כדרך שכופים לצדקה, ובית דין היו מתקנים שלוחים ללוות אדם העובר ממקום למקום, ואם נתעצלו בדבר זה מעלה עליהם כאילו שפכו דמים, אפילו המלווה את חבירו ארבע אמות יש לו שכר הרבה. ט. למעשה אנחנו רואים שלא נוהגים ללוות אורחים כלל, ואף לא תלמידי חכמים מפני כבודם, ויש הסבירו שהם מוחלים (סמ"ע חו"מ תכז). סיבה נוספת לליווי מפני החשש לשלומם של האורחים, אך כיום מי שנמצא ברחוב אינו יחידי ולכן כיום אין מנהג ליווי האורחים. בכל זאת, טוב ללוות האורחים ארבע אמות (כשתי מטר). י. חשיבות הכנסת אורחים רבה, עד כדי כך שהתירו איסורי דרבנן בשבת לצורך קיום מצווה. התירו גם לצורך הכנסת אורחים בשבת טלטול מוקצה על מנת להלין האורחים במקום אוצר של תבואה (שו"ע שלג,א). יחסי אורח ומארח יא. כתב בספר אהבת חסד שהתורה הרחיבה בסיפור הכנסת אורחים של אברהם ללמד לדורות שיקבל האדם אורחים בחיבה יתירה, ויכין להם הכול מטורח הדרך, ואל יספר לאורחים תלאותיו. יב. ועוד מובא בשולחן ערוך: "אין מסתכלים בפני האוכל ולא במנתו, שלא לביישו", "הנכנס לבית, כל מה שיאמר לו בעל הבית יעשה" , "לא יהא אדם קפדן (פי' כעסן או רגזן) בסעודה". יג. האם מותר לקחת אוכל או פרחים מאולם שמחות לביתו? אם האוכל או הפרחים יזרקו מותר (שו"ת שבט הלוי). לעניות דעתי בזמנינו שמקובל לארוז את האוכל הנשאר לטובת בעלי השמחה מותר גם לאורחים לקחת מעט. יד. סגולה בהכנסת אורחים פרי בטן – כך נלמד מאברהם אבינו, מובא בספר 'כד הקמח' לרבינו בחיי: "וכן מצינו שמצווה הזאת של הכנסת אורחים שהפרי שלה והשכר בעולם הזה הם הבנים שכל הזהיר בה זוכה לבנים, שכן מצינו באברהם כי מתחילה היה בלא בנים ואחר שנטע נטיעה זו (נטע אשל) שהמשילה הכתוב לעץ זכה לבנים, ולכך נראה לו הקדוש ברוך הוא במקום אילנות זהו במקום אלוני ממרא ושם בישרו המלאך שישוב להיות עץ לח ויהיה לו בן. וכן מצינו באישה השונמית שאירחה את אלישע וערכה לו מיטה ושולחן וכיסא ומנורה ..... ועל מידה זו שהייתה באישה השונמית היה שכרה איתה, שזכתה לבן והיה הבן נביא והוא חבקוק".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il