בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • ט"ו באב
לחץ להקדשת שיעור זה

עניינו של ט"ו באב

undefined

הרב שמואל מינקוב

ט"ו באב תשע"ט
2 דק' קריאה
"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים
יוצאות בכלי לבן (בגדים) שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים" (תענית כו).
מה בעצם קרה בט"ו באב שהופך אותו ליום כל כך משמעותי, עד שהוא מושווה ליום כיפור?
הגמרא מונה 6 אירועים שקרו ביום הזה:
א. יום שכלו מתי מדבר למות.
ב. יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה, היינו: להתחתן שבט עם שבט אחר.
ג. יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל (אחרי פרשת פילגש בגבעה)
ד. יום בו בוטלו השומרים שמנעו את העליה לרגל לירושלים
ה. יום שהתירו לקבור את הרוגי ביתר
ו. יום שהפסיקו את כריתת העצים למערכה.
ומוסיפה הגמרא שמיום זה ואילך זהו הזמן ללכת ולהוסיף בלימוד מידי יום ביומו.


לעומת תשעה באב שכלל בתוכו אירועי פירוד וחורבן, הרי היום הזה מציין אירועים של תיקון ואחדות:
הסתיים מותם של אנשי מדבר שמתו על חטא המרגלים , ושוב נפתחה הדרך להתחבר אל ארץ ישראל.
הסתיים הפירוד בין השבטים, ושוב ניתן להתחתן זה עם זה, ושבט בנימין חוזר אל כלל ישראל.
הסתיים הריחוק מירושלים, שנגזר ע"י ירבעם בן נבט מלך ישראל, וממילא נפתחה הדרך אליה ואל מלכות בן דוד.
גם הרוגי ביתר הגיעו אל מקומם הראוי, ותוקנה מאז ברכת "הטוב והמיטיב" בברכת המזון.
ומכאן ואילך יש להוסיף בלימוד התורה גם בלילות, וממילא "להוסיף חיים על חייו" (רש"י).


ריקוד ומחול הבנות ביום הזה מבטא "סגירת מעגל", אחדות ותיקון דברים שהיו שבורים בכלל ישראל.
ביום הזה כל מי שמרגיש שבור גם באופן אישי – יכול לקבל את השלמתו, ולהפוך למציאות מתוקנת. ביום הזה מוסיפים עוד שפע של חיים.


הגמרא מציינת שהיו כמה סוגי בנות באותו הריקוד: מיוחסות, יפות ומכוערות.
ישנם כל מיני מצבים בנפש בהם לעיתים אנחנו מרגישים מיוחסים ויפים, ולפעמים אנחנו מכוערים בעיני עצמנו.
ביום כיפור הקב"ה מנקה אותנו מכל שמץ של לכלוך פנימי בנפש שלנו, וכולנו נמצאים אז במצב של טהרה: "לפני ה' תטהרו", וממש כך קורה גם בט"ו באב: כולנו נמצאים בתוך מעגל של שמחה, שמסמל שלמות: אין ראש ואין סוף, אין מישהו שהוא יותר יפה או יותר מיוחס. בגדי הלבן של הבנות מסמלים את יופי הטהרה והקדושה שלנו.
בעצם מתברר שכולנו יפים ומיוחסים בעיני הקב"ה, כמו שאנחנו: "כולך יפה רעיתי ומום איך בך" – וזה מכוון אל כל אחד ואחד מאתנו ממש. עצם המחשבה על כך מעוררת בנו ביום הזה אופטימיות ושמחה.


בספרים מופיע שט"ו באב הוא 40 יום לפני כ"ה באלול, שהוא יום בריאת העולם.
40 יום לפני יצירת הולד מכריזים בשמים על זיווגו של האדם.
ביום הזה מכריזים בשמים על הקשר הפנימי העמוק בין הקב"ה וכל אחד ואחד מישראל שיבוא ליד ביטוי בשנה הבאה בעז"ה.
ויותר מכך: כל הזיווגים העתידיים" בין אדם ובת זוגו, בין אדם לילדיו, לתורתו, לממונו ולכל צרכיו – הכל נקבע ביום הזה.
ממילא מובן הצורך להרבות בו בתפילות ובקשות, כיוון שהיום הזה הוא יום טוב ממש כיום כיפור, ובכוחו להשפיע שפע גדול על הכלל ועל הפרט.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il