לדף מיוחד לכבוד סוכות

דיני ומנהגי הושענא רבה

מה בעצם מיוחד בהושענא רבה? מאיפה הגיע המנהג לחבוט ערבות? למה נשארים ערים בלילה? כתבה על מה שצריך לדעת להושענא רבה.

גודל טקסט

הושענא רבה הוא היום השביעי והאחרון של חג הסוכות, כשמיד אחריו מגיע חג נוסף - שמיני עצרת.
IMG_6088.JPG
צילום: אריה מינקוב


חביטת הערבות
המנהג המפורסם ביותר בהושענא רבה הוא חביטת הערבה. נוהגים לקחת חמשה ענפי ערבות, ולאחר ההושענות בתפילה חובטים אותן על הארץ.
במקור חבטו ערבות בבית המקדש, והדבר היה הלכה למשה בסיני. מדברי נביאים נוהגים גם בשאר המקומות לחבוט ערבות. 

לדעת הרמב"ם והגאונים חביטת הערבה היא כפשוטו, על הקרקע, ואילו רש"י מבאר שהכוונה לנענע את הערבה יחד עם הלולב. הרמ"א כותב שכדי לצאת גם לדעת רש"י יש לנענע את הערבה עם הלולב, והרב עובדיה יוסף כתב שרצוי גם לעדות המזרח לנהוג כך.

בתשובת הגאונים הובא טעם לחביטת הערבה, על פי הדמיון שיש בין עלי הערבה לצורת השפתיים: אנחנו מסיימים חג מלא מצוות, שהכין אותנו לקראת ימי השיגרה הארוכים. הבסיס לכפרה הוא הכנעת הפה שלנו מדיבורים לא טובים, או הכנעה של הפיות המקטרגים עלינו.


תיקון ליל הושענא רבה
מנהג מפורסם נוסף בהושענא רבה הוא להישאר ערים כל הלילה, ללמוד תורה ולומר תיקון. הרב מרדכי אליהו הביא כמה טעמים לדבר: הטעם הראשון הוא שבחג הסוכות נידונים על המים, ובלי מים אין קיום לאדם. לכן ביום האחרון של חג הסוכות מוסיפים זכויות, כי הכל הולך אחר החיתום. בנוסף לכך, זהו סיום של נ"א ימים שניתנו לעם ישראל לעשות תשובה - שלושים ימים של חודש אלול ועוד עשרים ואחד בתשרי. 
בנוסף, לפי הזוהר כל דין שנגזר על האדם נחתם בחותם פנימי וחותם חיצוני. הפנימי נחתם ביום הכיפורים, ובליל הושענא רבה בעת חצות לילה נגמר ונעשה חותם החיצון למעלה. וזה מה שנקרא "מסירת הפתקין" למלאכים. פתקין שבהם כתוב פסק הדין שנגזר על האדם ביום הכיפורים. לכן ראוי לשוב בתשובה בלילה, כי אינו דומה מי ששב בתשובה לפני מסירת הפתקין, למי ששב בתשובה לאחריה. אמנם, יש עוד זמן להצלה עד שמיני עצרת ולכן יש להתעורר בתשובה בכל היום.

עיקר מנהג התיקון הוא לקרוא את ספר דברים ואת ספר תהילים. על פי האמור לעיל, חיתום הדין נעשה בחצות הלילה, ולכן נהגו לקרוא את ספר דברים לפני חצות הלילה כי הוא עיקר התיקון. יש שנהגו להוסיף עוד חלקים לתיקון, כפי שמובא בספרי התיקונים. הרב יעקב אריאל כתב שהמנהג המקורי בין לספרדים ובין לאשכנזים היה לומר תיקון, אלא שלאחרונה התחיל מנהג חדש לארגן שיעורים, ובזכות המנהג התרבו הלומדים.
יש להעיר שתיקון ליל הושענא רבה הוא לא דין אלא עניין ומעלה רוחנית, ואין 'איסור' לישון בלילה הזה.


נושאים נוספים בקצרה:
1. ניתן להשתמש בערבות של הלולב לחביטת ערבות, אך לדעת הרב מרדכי אליהו לכתחילה יש לקחת ערבות אחרות אלא אם כן זוהי שעת הדחק.
2. אם מישהו חבט כבר את הערבות - ניתן להשתמש באותן הערבות שוב, אם הם לא נראית חסרת עלים וחבוטה.
3. האחרונים נחלקו כיצד אדם המתפלל ביחידות מקיים את שבעת ההקפות של ההושענות - לדעת האשל אברהם הוא לא מקיף אלא אומר את נוסח ההקפות במקום, ולדעת הבן איש חי יכול לעשות הקפות סביב לשולחן, אם יניח עליו תנ"ך.
4. המתפלל בציבור ואין לו לולב - לדעת הרמ"א אינו עושה הקפות אלא נשאר במקומו, לשיטת השו"ע עושה הקפות ללא לולב, והב"ח הוסיף שבהושענא רבה אם יש לו ערבות - יכול לעשות הקפות עם הערבות במקום ארבעת המינים.

לדינים ומנהגים נוספים בהושענא רבה
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל על הושענא רבה כיום דין
עניינו של הושענא רבה - שיעור מהרב זלמן מלמד
הסבר על ההושענות - הרב חיים אביהוא שוורץ

פתקא טבא!