לדף מיוחד לכבוד חנוכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

מתי הזמן הנכון להדליק את נרות חנוכה - בשקיעה או בצאת הכוכבים? קודם מתפללים ערבית או מדליקים נרות? עד איזה שעה אפשר להדליק בלילה?

גודל טקסט

רוב הדברים נלקחו מתוך שיעור של הרב אליעזר מלמד
תשעה (7).JPG
צילום: אריה מינקוב

לדף המיוחד לחנוכה לחצו כאן


השנה, שנת תשע"ח - מדליקים את נר הראשון של חנוכה ביום שלישי בערב (אור ליום רביעי), הערב שבין כ"ד כסלו וכ"ה כסלו, בין 12 ל13 בחודש הלועזי.
מדליקים במשך שמונה ימים, והדלקת הנר השמיני והאחרון יהיה ביום שלישי בערב (אור ליום רביעי), הערב שבין א' טבת וב' טבת, בין 19 ל20 בחודש הלועזי.

זמני הדלקת נרות ביום הראשון של חנוכה השנה:
ירושלים - שקיעה: 16:40 צאת הכוכבים: 16:58
תל אביב - שקיעה: 16:37 צאת הכוכבים: 16:55
חיפה - שקיעה: 16:37 צאת הכוכבים: 16:55
באר שבע - שקיעה: 16:41 צאת הכוכבים: 16:59

זמן ההדלקה
חכמים קבעו להדליק את נרות חנוכה בזמן שבו הנס יתפרסם בצורה הרחבה ביותר. בעבר לא הייתה תאורה ברחוב, ולפנות אנשים התכנסו בבתים, ולכן קבעו להדליק עם רדת החשכה כשהרחובות מלאים באנשים החוזרים לבתיהם.
הראשונים נחלקו בשאלה האם הכוונה לזמן השקיעה, שאז השמש נעלמת מהעין אך עדיין יש אור - או לזמן צאת הכוכבים, שגם קרני האור האחרונות נעלמות. מצד אחד בזמן השקיעה יותר אנשים מסתובבים ברחובות, ומצד שני בזמן צאת הכוכבים חשוך יותר ואור הנרות בולט.
גם בפסיקת ההלכה למעשה נחלקו הדעות: הספרדים וחלק מהאשכנזים נהגו להדליק בזמן צאת הכוכבים, ואילו האשכנזים שנוהגים לפי הגר"א מדליקים בשקיעת החמה.

תפילת ערבית והדלקת נרות
הנוהגים להדליק בצאת הכוכבים נתקלים בבעיה - מצד אחד זריזים מקדימים ועליהם להדליק נרות מיד בצאת הכוכבים, אך מצד שני זהו גם זמן תפילת ערבית שהיא מצווה תדירה יותר. לכן יש הנוהגים להתפלל ערבית בצאת הכוכבים ומיד ללכת להדליק את נרות החנוכה, ויש הנוהגים להדליק בצאת הכוכבים נרות וללכת לערבית.
הרב אליעזר מלמד הביא שאדם הרגיל באופן קבוע להתפלל ערבית מאוחר יותר - יכול להמשיך במנהגו להתפלל מאוחר, ובצאת הכוכבים ידליק נרות.

איחור זמן ההדלקה
אמנם היום אנשים מסתובבים ברחובות גם אחרי שקיעת החמה וצאת הכוכבים, אך זהו עדיין הזמן המובחר להדלקת נרות. בכל זאת, מי שחוזר מאוחר וקשה לו לחזור בצאת הכוכבים יכול להדליק מאוחר יותר, וישתדל להגיע לביתו מוקדם ככל האפשר. 
הרב אליעזר מלמד הביא שיש להשתדל לא לאחר את זמן ההדלקה אחרי השעה 21:00, שעד שעה זו עוד מקובל בימינו לחזור מהעבודה.
במקום שמתקיים שיעור תורה קבוע, ואם ילכו להדליק בזמן המהודר יתבטל השיעור - עדיף שיקיימו את השיעור כרגיל ואחר כך ידליקו נרות, כי מצוות לימוד תורה עדיפה על הדלקת נרות בזמן המהודר.

הדלקה לפני השקיעה ומאוחר בלילה
מי שלא הספיק להדליק נרות עד סביבות השעה תשע - ידליק כל הלילה, עד זמן עמוד השחר. במצב כזה יברך על ההדלקה רק אם יש סבירות גבוהה שיעבור לפחות אדם אחד ברחוב שיראה את הנרות, או אם יש איתו בבית אדם נוסף שרואה את הנרות.
אם כל בני הבית כבר הלכו לישון, ומסתבר שגם ברחוב כבר לא יעבור אף אחד - ידליק ללא ברכה. אדם שמסיבה כלשהי לא הדליק במשך כל הלילה אמנם הפסיד את המצווה של אותו היום, אך למחרת ידליק כמו כולם.
אדם שיוצא מביתו לפני השקיעה ולא יוכל להדליק בזמן - עליו להדליק אפילו לפני זמן השקיעה, אך רק אחרי זמן פלג המנחה שהוא בערך ארבעים דקות לפני השקיעה, וישים מספיק שמן כדי שהנרות ידלקו לפחות חצי שעה אחרי זמן השקיעה או צאת הכוכבים (תלוי מתי נוהג להדליק). במצב כזה יברך על הדלקת הנרות.
הרב דב ליאור השיב שאם נוסע ובזמן ההדלקה יהיה בבית של אחרים, ויחזור לביתו מאוחר - אין להדליק אצל האנשים שמתארח בביתם, אלא כשיחזור לביתו מאוחר. 
אם אדם צריך לצאת אפילו לפני זמן פלג המנחה - עליו להדליק נרות, אך לא יברך על ההדלקה.