דינא דבר מצרא

שוכר דירה קיבל הודעה מבעלי הדירה, שהדירה עוברת בעלות בקרוב לקונה עימו חתם על זכרון דברים. השוכר פנה לבעל הדירה מיד לאחר קבלת ההודעה, בבקשה לקנות את הדירה.

גודל טקסט

בס"ד יב בטבת תשע"ט

house-2003068_1280.png
צילום: חופשי

שלום וברכה

עשיית חסד מתפרשת אצלנו בדרך כלל כתרומה אישית הנתונה לבחירה, שאינה פוגמת את זכותו של העושה אותה ואינה באה על חשבונו. ברם חכמים לא ראו באופן זה את מידת החסד, וקישרו אותה למידת היושר והצדק העליון, והגם שיקופח צד אחד במעט, מוטל עליו לפעול ולוותר לזולתו, כיון שזהו הצדק והישר - ואף כופין חכמים על הנהגה זו. שכן העריבות ההדדית מחייבת אותנו לראות איש בזולתו כאח וריע, וברור שהיה כל אחד נרתם למען שאר בשרו, וכן יש לנו לנהוג עם אחינו בית ישראל.

וכן הם דברי המגיד משנה בסוף הל' שכנים פי"ד ה"ה: 'שתורתנו התמימה נתנה בתקון מדות האדם ובהנהגתו בעולם כללים באמירת קדושים תהיו. והכוונה כמו שאמרו ז"ל קדש עצמך במותר לך, שלא יהא שטוף אחר התאוות. וכן אמרה ועשית הישר והטוב,והכוונה שיתנהג בהנהגה טובה וישרה עם בני אדם. ולא היה מן הראוי בכל זה לצוות פרטים,לפי שמצוות התורה הם בכל עת ובכל זמן ובכל ענין ובהכרח חייב לעשות כן, ומדות האדם והנהגתו מתחלפת לפי הזמן והאישים - והחכמים ז"ל כתבו קצת פרטים מועילים נופלים תחת הכלליםהאלו, ומהם שעשו אותם בדין גמור, ומהם לכתחלה ודרך חסידות והכל מדבריהם'.

חז"ל ראו לנכון שההנהגה של המסחר והחברה תהיה מושתת על אדני ההתחשבות ההדדית, ובוויתור מזערי למען הזולת, ולכך תיקנו תקנה לטובת הציבור על פי הציווי 'ועשית הישר והטוב', לאפשר למצרן לרכוש את הנכס שצמוד אליו, כך שתהיה לו תועלת מרובה, ובלבד שהמוכר לא יגרע ממכירה אליו ואף הלוקח יוכל למצוא נכס במיקום אחר שיענה לצרכיו.

נבקש לפרוס בגליון זה את מעמדו ודינו של שוכר אם נתנו לו קדימות בקנייתהדירה בה שוכן מכבר.

בגליון זה נדון בדיון שהתקיים בין שוכר ששמע על רצון בעלי הדירה למוכרה,ואף חתם עימו זיכרון דברים, והוא מבקש להורות למוכר למוכרה לו בכל תנאי העיסקה שהציב.ובכך ביקש להכיר בו כ'בר מצרא' שיש להעדיפו במכירת הנכס.

הלקוח תאר את הנחיצות שלו בדירה זו בדווקא, וכי ניסה למצוא זמן רב דירה באיזור זה הסמוך לבת שלו, ותמה מדוע לעשות 'הישר והטוב' לשוכר ולא כלפיו.

נדון בגיליון זה מהם הקריטריונים להגדרת 'בר מצרא', אימתי חל דינו ומהםהמגבלות של הדין.

נחקור על מי מוטל להקדים את השוכר, על הלוקח או על המוכר - ונביא נפק"מ לכך במקרה שיש מחלוקת בין השו"ע והרמ"א בדין זה, אם הלקוח הינו מבני עדות המזרח הנוהגים לילך בתר פסיקת מרן השו"ע והמוכר הינו מבני אשכנז ההולכים כדעת הרמ"א. האם יזכה השוכר בדין. שכן אם הינו דין ללקוח להקדים את המצרן יש להכריע כדעת השו"ע, ואם הוא דין על המוכר יש להכריע כדעת הרמ"א.

נדון בטענת הלקוח שלא יכול למצוא דירה הולמת את צרכיו והקירבה הנוחהלו, ונברר אם מבטלת את הקדמת המצרן.

ניתן משקל רב למצב המשפטי/ההלכתי של הדירה בשעת הדיון - אם נעשתה העיסקה והלקוח כבר מוחזק בה, או שהינה מצויה עדיין בידי המוכר, ואין בפסיקה כדי להוציא מאן דהו ממוחזקותו.

הפסק דין מתפרסם בסיוע אתר 'פסקים'.

בברכת התורה, אבישי נתן מייטליס

לגליון המלא לחצו כאן!

                         

 



תגיות: