קשיא: מה הקשר בין פורים וחנוכה?

הגמרא במגילה דורשת מקל וחומר מיוחד שאפשר להוסיף את מצוות מקרא מגילה. אך מדוע היא לא דורשת אותו דבר בחנוכה? והתשובות שלכם משבוע שעבר

2 דק' קריאה
חופשי
תקציר הקשיא הקודמת:
הגמרא במגילה ג לומדת שמבטלים תלמוד תורה בשביל מקרא מגילה מקל וחומר. מצד שני, הגמרא במועד קטן ט לומדת שמבטלים תלמוד תורה על כל מצווה, אז מה הייחוד במקרא מגילה?


מחדש שאפשר להאריך במקרא מגילה וללכת למנין מרוחק

הנצי"ב (העמק שאלה, ויחי לד,ה על פי דברי הר"ן) מתרץ שחידוש הגמרא מדבר במקרה שיש לאדם ציבור הקורא מגילה במקומו, ומשום הידור מצווה מבטל תורה והולך למקום אחר בו יש ציבור גדול יותר. לשיטתו, החידוש הוא שניתן לבטל תורה גם בשביל הידור מצוות מקרא מגילה, ולא רק בשביל המצווה עצמה.


ביטול תורה והקדמת מגילה


הסבר נוסף ניתן להביא מדברי התוספות. הגמרא לומדת את הק"ו מעבודת המקדש שגם אותה מבטלין בשביל מקרא מגילה. תוס' מסבירים שאין הכוונה שממש ביטלו את העבודה, אלא רק שהקדימו את קריאת המגילה לפניה.


באותו האופן ניתן להסביר את דברי הגמרא: אין הכוונה שמבטלים תורה לקריאת מגילה, אלא שמקדימים את המגילה ללימוד התורה. כלומר, לשיטתו גם מי שיושב ועוסק בתורה, ושומע ציבור הקורא מגילה- עליו להפסיק מלימודו ולהצטרף, אף אם יוכל לשמוע מגילה לאחר מכן.


והשבוע- עדיין באווירת אדר:


הגמרא במגילה יד. מביאה שנביאי ישראל לא הוסיפו דבר על מה שכתוב בתורה, ולכן הסתפקו מרדכי ואסתר האם להוסיף את מצוות מקרא מגילה. הגמרא מביאה שלבסוף למדו מרדכי ואסתר בקל וחומר מפסח שיש לקבוע את אמירת המגילה, שהרי בפורים היתה הצלה ממיתה לחיים ולא רק משעבוד לגאולה.


מצד שני, בשום מקום הגמרא לא מביאה ספק דומה לפני תיקון מצוות דרבנן. כאשר תיקנו חז"ל את מצוות הדלקת נר חנוכה לדוגמא, לא מופיעה בשבת התלבטות דומה, וכן ידוע לנו ממצוות רבות דרבנן רבות שהוסיפו ללא ספק. אז מדוע דווקא במקרא מגילה הסתפקו מרדכי ואסתר לפני קביעת המצווה?
מוזמנים להחכים אותנו בתשובות שלכם בתגובות

לתשובה ולקשיא הבאה
חיפוש כתבות
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il