גליון - מערכת המשפט בישראל

בגליון זה נדון בתלונת בעל דין כנגד דייני בית הדין. בדבריו הוא מתריס על כפיית פשרה על הצדדים על ידי בית הדין.

גודל טקסט

שלום וברכה 
 
shutterstock_163614317.jpg
צילום: shutterstock/sergign

מערכת המשפט בישראל חיונית לקיום סדרים חברתיים תקינים. על כך העיד הנביא ישעיה (סא, ח): 'כי אני ה' אוהב משפט...'. זהו רצון הבורא, הוא הנחיל לנו מערכת משפטית שלימה המבוססת על ערכים אלוקיים. גם זכריה הנביא מצוה (ח, טז) על המשפט. אולם יחד עם המשפט והחתירה לגילוי האמת הוא דורש את קיומו של השלום: 'אמת משפט ושלום שפטו בשעריכם'. שלושה ערכים אלה מתאר גם התנא רבי שמעון בן גמליאל באבות (א, יח) כיסודות העולם: 'על שלושה דברים העולם עומד, על הדין על האמת ועל השלום'.  אם כן, קיום המשפט צריך להשתלב עם החתירה לשלום. יחד עם עשיית הצדק יש לדרוש את עשיית הצדקה. ובכוחם של שני אלה יש לקרב את גילוי הצדק העליון, הישועה, כפי שאומר הנביא ישעיה (נו, א) 'שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להיגלות'.

דורשי רשומות אמרו, שמילת 'צדקה', מורכבת מ'צדק' בנוסף לעשיית דבר 'ה'.

בגליון זה נדון בתלונת בעל דין כנגד דייני בית הדין. בדבריו הוא מתריס על כפיית פשרה על הצדדים על ידי בית הדין. מקובל בבתי הדין שטרום הדיון חותמים הצדדים על שטר בוררות. בחתימתם מקבלים הצדדים עליהם את בית הדין 'לפשר או לפשר'. לטענת בעל-הדין הוא קיבל עליו את הדיינים לדון כדין תורה, ובמקרה שאין מנוס הדיינים יציעו לצדדים פשרה. אולם אין פירוש הדבר שבית הדין יכפה עליהם את הפשרה.

כמענה לעותר, חידד בית הדין את החובה של הדיינים לא להותיר חלל ריק. בהיותם אחראיים להוצאת האמת השלום לאור אינם יכולים להרשות לעצמם להימלט מדיון. הם צריכים להוציא החלטה מדוייקת וישימה. גם במציאות בה אין אפשרות להגיע לבירור חד משמעי כמו שותפים עסקיים שלא קבעו דברים ברורים ביניהם לפני ההתקשרות וכעת מתדיינים, על הדיינים להגיע להחלטה, וכי הפשרה היא אחד הכלים העומדים לרשותם של הדיינים. לגוף טענת המלין, השיב בית הדין, כי קבלת בית הדין לפשר, משמעותה הקניית סמכות גם לכוף על פשרה.

  
נדון בגיליון זה מה יעודה של הפשרה ובמה היא עדיפה על שורת הדין. האם זהו מוצא מכורח המציאות או שהיא ערך בפני עצמו. האם הפשרה נועדה להגן על הדיינים או שהיא כלי מועדף מבחינת תוצאת הדין. כמו כן נדון בשאלה על מי מוטל להתאמץ להגיע לפשרה על הדיין או על בעלי-הדין, ומתי ישנו חיוב לחתור לכך.

נסקור אימתי נדרש בית הדין לאפשרות הפשרה, ואף לכוף על כך, גם בלא שהדיונים מושתתים על שטר בוררות המסמיך אותם לעניין. ונראה שאם חתמו על שטר בוררות בקניין יש לפרש שקבלתם היתה להסמיכם גם לפשרה כפוייה.

עניין נוסף שנדון בו, על בסיס מה מתקבלת ההחלטה על הפשרה, מה משוקלל בהחלטה זו. האם מצופה שהפשרה תהיה קרובה ותואמת את שורת הדין, או שישנו כר נרחב לפסיקה. והאם במסגרת הנסיבות המקילות על חומרת המעשה יש לכלול גם אפשרויות פיננסיות של הצדדים, נתון שאסור להזכיר במסגרת הדין.

ואלו דברי המהרש"א בסנהדרין בדף ו: המאירים את מהות מעלת הפשרה: 'ולזה אמר אהרן שהיה רודף שלום לעשות פשרה. אל תחשוב שעשה אהרן כן במניעה מן הדין מפני סבה אחת מאלו, דאינו כן שהרי תורת אמת שהיא תורת משה היה גם כן בפיהו, והיה יודע לפסוק דין אמת, גם עולה לא נמצא בשפתיו שהיה יודע להזהר בדבריו שלא ימצא בו שום עולה שמתוכו ילמדו לשקר. אבל עשה כן כי בשלום ובמישור וגו' על דרך שאמרו בריש פרק אחד דיני ממונות צדק צדק תרדוף א' לדין וא' לפשרה, דאף בפשרה צריך הדיין לראות שיעשה בצדק ובמישור... וסיים, רבים השיב מעון, שע"י הפשרה השיב הרבים מעון. דאילו בדין אף שהדיין לא יטעה, אפשר דבדין מרומה הוא מחייב את הזכאי ומזכה החייב ויש עון בבעל דין, ולפעמים שלא יהיה מתון יטעה הדיין לחייב הזכאי ולזכות החייב, דחטא תלוי בו דנוטל מזה ונותן לזה וכו'. מה שאין כן בפשרה שהיא ברצון שניהם ואין כאן עון לא לבעל דין ולא לדיין דהפשרה היא כמחילה'.

ואלו דברי המהרש"א בסנהדרין בדף ו: המאירים את מהות מעלת הפשרה: 'ולזה אמר אהרן שהיה רודף שלום לעשות פשרה. אל תחשוב שעשה אהרן כן במניעה מן הדין מפני סבה אחת מאלו, דאינו כן שהרי תורת אמת שהיא תורת משה היה גם כן בפיהו, והיה יודע לפסוק דין אמת, גם עולה לא נמצא בשפתיו שהיה יודע להזהר בדבריו שלא ימצא בו שום עולה שמתוכו ילמדו לשקר. אבל עשה כן כי בשלום ובמישור וגו' על דרך שאמרו בריש פרק אחד דיני ממונות צדק צדק תרדוף א' לדין וא' לפשרה, דאף בפשרה צריך הדיין לראות שיעשה בצדק ובמישור... וסיים, רבים השיב מעון, שע"י הפשרה השיב הרבים מעון. דאילו בדין אף שהדיין לא יטעה, אפשר דבדין מרומה הוא מחייב את הזכאי ומזכה החייב ויש עון בבעל דין, ולפעמים שלא יהיה מתון יטעה הדיין לחייב הזכאי ולזכות החייב, דחטא תלוי בו דנוטל מזה ונותן לזה וכו'. מה שאין כן בפשרה שהיא ברצון שניהם ואין כאן עון לא לבעל דין ולא לדיין דהפשרה היא כמחילה'.

הפסק דין מתפרסם בסיוע אתר 'פסקים'.

בברכת התורה,
                        


תגיות: