שלום וברכה 
עסקנו בפעמים האחרונות בדיונים שנסבו סביב רכישות שנעשו באתר יד2. 
הפעם נעסוק בעיסקה שהתגלה בה מום. 

בגליון זה נדון על אדם שקנה לפני שנתיים כיריים חשמליות עבור חג פסח, ולא השתמש בהם, ופירסם אותם למכירה. הלוקח התקשר וביקש לשמוע מדוע נמכרים, והשיבו לו המוכר ורעייתו כי הכיריים מצויים חתומים באריזתם משום שלא נזקקו להם. לאחר הרכישה, התגלה ללוקח שהכיריים אינם שמישים, וטכנאי חיווה דעתו שזוהי תקלה ופגם בייצור. אך כיון שתקופת האחריות תמה, הייצרן לא נענה לטפל במוצר. כעת מבקשים הצדדים לבחון אם יש למוכר חובה להשיב את דמי המקח.

בפסק הדין עמדנו על מהות דין מקח טעות אם חל המקח אך ישנה זכות לבטלו, או שעצם המקח בטל. וכן מהו העיקרון שעליו מושתת דין חזרת מקח טעות.

נדון בגליון זה בדיני מקח טעות, אימתי חוזר, ואיזה מגבלות קיימות בכדי להשיב את המקח. כן נחלק בין מקרים שבהם השתמש הלוקח במוצר שרכש חרף המום במקח, האם נותרה בידו הזכות להשיב את המקח.

נבחן את טענת המוכר, כי ידע הלוקח שהמוכר אינו מודע לטיב הכיריים שכן מעולם לא הוציא אותם מאריזתם הסגורה, ובכך ביקש להשוות לעיסקה זו דין עיסקת 'As is'.

נלמד אם יש בעיסקאות מעין אלו דין מקח טעות, ונשווה עיסקה מעין זו לדין ספסרא שמוזכר בגמ' בב"מ, שקונה ומוכר ואינו מודע לטיב המקח והיקף אחריותו ומחוייבותו, ומנגד אחריותו של הלוקח בעיסקה מעין זו.
 
בשולי הדברים, נאמר כי אחריות יצרן לתקופה מה, לא הייתה אמורה לגרוע מזכויות הלוקח לטעון מקח טעות בשל מום מהותי במקח, אך כיון שנהגו כן והתקנון שעל פיו התבצעה העיסקה התנה כך, אזי אין הייצרן מחוייב לטפל בתלונה צודקת לאחר תקופת האחריות.

 פסק הדין מתפרסם בסיוע מכון פסקים.
בברכת התורה,
 אבישי נתן מייטליס