לדף מיוחד על תשעה באב

קשיא: צום עשירי באב

האם צום עשירי בטבת חמור יותר מצום תשעה באב? והתשובות שלכם משבוע שעבר

גודל טקסט
תקציר הקשיא הקודמת: השו"ע קובע שהמסתפק אם בירך ברכה דאורייתא (כמו ברכת המזון) צריך להחמיר על עצמו ולברך שוב מספק. אך מדוע הוא לא חושש לכך שהאדם יברך ברכה שאינה צריכה ויעבור על איסור?
eating forbidden.png
צילום: חופשי

ברכה המוציאה מספק- אינה לבטלה

רבי עקיבא איגר (מהדורא קמא סימן כה), וכן כתבו יוסף וצבי בתגובות, מתרץ שגם כאשר האדם חוזר על ברכה מטעם ספק, אין בכך ברכה שאינה צריכה. לשיטתו, ברכה המוציאה את האדם מספק- איננה מוגדרת כברכה שאינה צריכה וממילא, גם אם לבסוף יתברר שהאדם אכן בירך בתחילה ברכת המזון- אין בכך פסול.

כהמשך להבנה זו, מצינו גם מקומות נוספים שמותר בהם לברך ברכה שאינה צריכה במידה והיא למעשה לצורך. לדוגמא, יש מהאחרונים הפוסקים שמותר להרבות בברכות בשביל להגיע למאה ברכות בשבת וימים טובים, משום שהברכות מוגדרות כברכות הנצרכות למילוי מניין מאה ברכות ביום. ממילא, ישנם מקומות בהן גם אם הברכה אינה צריכה בתור ברכת הנהנין, עדיין ייתכן והיא צריכה לעניין אחר, והיא איננה מוגדרת כברכה לבטלה.

והשבוע:

השנה עתיד לחול תשעה באב בשבת, ובמידה ולא ייבנה המקדש עד סוף השבוע, ככל הנראה נדחה את הצום ליום ראשון שלאחריו. למרות שנראה שדין זה חל בכל הצומות, לא כולם תמימי דעים בנושא.

הבית יוסף (סימן תק"נ) הביא את דברי האבודרהם שקבע שצום עשרה בטבת אינו נדחה, ואילו היה חל בשבת, דבר שאינו אפשרי לפי הלוח שלנו, היה דוחה את השבת משום שנאמר עליו "בעצם היום הזה". אך לא ברור, כיצד ייתכן שצום תשעה באב החמור יידחה מפני השבת בעוד צום עשרה בטבת לא יידחה? וכי תחילת המצור של י' טבת חמורה יותר מחורבן הבית בט' באב?

מוזמנים להחכים אותנו בתשובות שלכם בתגובות