שלום וברכה 

הליכה ברחוב פשוטה עשויה להוביל אותנו לכלל נזק, מבלי משים. תוך כדי תנועה מסיטים כל מיני מרעין בישין שעשויים להיות כהיזק בשל זוית התנוחה שעיצבה הסטתנו. אומנם יתכן ונעיף אבן וחפץ תוך כדי הליכה ונזיק, אך זהו מציאות לא מצויה, ולא נדון הפעם בכך.

בגיליון זה נדון באדם שמיהר והלך בדרכו והסיט ובעט בשגגה בבורג שהיה זרוק בשולי הכביש, למרכז הכביש. לאחר זמן ראה רכב חונה בסמוך ובעליו מחליף לו גלגל בשל תקר - פנצ'ר שארע לו. המהלך, ביקש ללכת לבית הדין לבחון את זיקתו לנזק, ואם הינו חייב בגינו. 

בפסק הדין עמדנו על גדרי חיובו בור, ובראש ובראשונה אם דנים נזק זה בזמן הזה בהעדר 'סמוכים', ואם הינו כלול בהיתר לדון מכוח 'שליחותייהו'.

נדון בגיליון זה אם בעל ה'בור' הינו המניח/ הזורק / שנפל ממנו הבורג בכביש, או המהלך ששינה את מיקום הבורג ואיפשר לנזק להתרחש. והאם בכך שגרם להיתכנות גבוהה יותר לנזק, הוא מקבל משמעות של מזיק. או שכל האחריות רבוצה ומוטלת רק על יוצר הנזק הראשוני, שהבורג שלו.

לסיום נביא את מנהג חסידים ראשונים לסלק כל נזק שבזיקה אליהם, לבל יוסב נזק בגינם לזולתם. וכן ראוי לדבוק ולנהוג.

פסק הדין מתפרסם בסיוע מכון פסקים.
לחצו כאן לקרוא את הפסק המלא
בברכת התורה,