בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
לחץ להקדשת שיעור זה

מזון בריא או הנאה מהעולם

"מוטב לחיות 70 שנה, מאשר למות 90 שנה", מעירים הציניקנים. אך אם נתבונן לרגע בראייה תורנית, אולי הצו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" מחייבנו להקפיד, כהמלצת רופאים וטבעונים, אך ורק על אוכל אורגני, ועלינו להסיר מהתפריט מוצרים עתירי שומן וסוכרים? במשקל שבין בריאות המזון למול תרבות הצריכה המערבית וההנאה מהעולם, תעסוק הבמה התורנית השבוע.

undefined

רבנים שונים

אב תשסט
5 דק' קריאה
"מוטב לחיות 70 שנה, מאשר למות 90 שנה", מעירים הציניקנים. אך אם נתבונן לרגע בראייה תורנית, אולי הצו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" מחייבנו להקפיד, כהמלצת רופאים וטבעונים, אך ורק על אוכל אורגני, ועלינו להסיר מהתפריט מוצרים עתירי שומן וסוכרים? במשקל שבין בריאות המזון למול תרבות הצריכה המערבית וההנאה מהעולם, תעסוק הבמה התורנית השבוע.


טבעונות וצמחונות
הרב שאר-ישוב כהן שליט"א, רב העיר חיפה
הרמב"ם (הלכות דעות ד') קובע: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדים את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברים והמחלימים".
על ביטוי מיוחד זה שכותב הרמב"ם - "אי-אפשר", אמר לי פעם הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, מחבר פירוש "חזון יחזקאל" על התוספתא, כי כאשר הרמב"ם אומר שאי אפשר, הכוונה היא בצורה חד משמעית שאי אפשר! - להבין או לדעת משהו מידיעת הבורא כשהאדם לא בריא.
מכאן נאמר כי בדברים אלו קובע לנו הרמב"ם את נושא הבריאות כיסוד לכל התורה כולה, עד כדי כך שאין ספק לומר כי השמירה על חוקי הבריאות היא מצוה מן התורה, ומצוה זו לא נמנתה כמצוות עשה, כי זו מצוה יסודית, שכל המצוות תלויות בה, שהרי אדם אינו יכול לקיים את רוב המצוות מתוך חולי.
ולכן צריך אדם להשקיע כל מאמץ כדי ללכת בדרכי הבריאות, על פי יסודות כללי הבריאות, ואם בא לידי חולי, להיוועץ ברופאים כדי שיבריא . על כך נדרש בפי העם הפסוק: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה", האמור במקורו על זהירות מעבודה זרה, כמדרשי חז"ל (ברכות ל"ב) בהם נדרש הפסוק גם על שמירת הגוף.
אולם ההקפדה על בריאות המאכלים, דורשת הזכרת נושא נוסף. אבי מורי, הרב הנזיר הקדוש זצ"ל, שיום פטירתו חל השבוע, וכידוע התנזר מן הגפן ומן הבשר בבחינת "קדש עצמך במותר לך", הוציא לאור את הספר "חזון הצמחונות והשלום", הכולל דברים שכתב מורו ורבו, אור ישראל וקדושו, מרן הראי"ה קוק זצ"ל, בנושא הצמחונות.
בספר מובא הרעיון כי בחוקי התורה יש הכנה למה שהיה בימי בראשית, אז נאסר על האדם לאכול בשר. יש בכך גערה נסתרת של התורה להימנע מהיתר בשר תאווה, וכי היתר האכילה הקיים בימינו, הוא רק בגלל ירידת העולם . וכך מתאר הנביא את אחרית הימים: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", מכאן נאמר: אם לעתיד לבוא בעלי-החיים לא יאכלו זה את זה, האם אנו נאכל אותם?!
סיבה נוספת לבעייתיות באכילת בשר היא ההבנה כי יש למאכלים השפעה מכרעת על נפש האדם, מכאן גם נובעים דיני כשרות, לפיהם יש להיזהר מאכילת מאכלים מסוימים. אמנם, טעם השמירה על הכשרות הוא בראש ובראשונה כי הקב"ה ציווה על כך, אך גם ניתן לומר כי העובדה ששמירת הכשרות מועילה לנפש מועילה גם לגוף, ומה שטוב לנפש - טוב גם לגוף, שהרי רפואת הנפש והגוף תלויים זה בזה.
נסיים ונאמר כי נקודתית, בשאלת המזון הבריא אי אפשר לפסוק הלכה, האם מזון מסוים החשוד כאינו בריא מותר באכילה, וצריך להתייעץ עם מי שהתמחה בכך, וחוות דעתו הבריאותית של המומחה קובעת.

תזונה נכונה - כמשל
הרב יהודה מלמד שליט"א, ר"מ בישיבת רמת-גן
כל דבר שצומח בעולם החול יש לו ערך בפני עצמו מצד תיקון וישוב העולם, ופעמים הרבה יש בו ערך, כמשל טוב לענייני תורה.
יש במודעות לתזונה נכונה בימינו, וכן בשמירה על היגיינה והקפדה על התעמלות, ערך מצד עצמם, כיון שבכך מוסיפים בני אדם בריאות גופנית ונפשית, מאריכים ימים וזוכים לראות בנים ובני בנים. יש בתזונה הנכונה ערך מוסרי נלווה, כי על ידה מתרגלים בני אדם לא להיות משועבדים לתשוקת האכילה, שהרי נמנעים לגמרי ממאכלים שנחשבים טעימים כמו אלה מרובי הפחמימות והשומנים, וכן ממעטים בכלל מאכילה יתירה ככל שיורו אותם הרופאים והדיאטנים.
אבל אפשר גם לקחת מהם גם משל טוב להלכות כשרות, בשלושה עניינים:
הראשון - שהנה עכשיו אין דיני כשרות רחוקים מן השכל. מי שרגילה אוזנו לרגישות לצבעי מאכל "אסורים", שהשפעתם השלילית ניכרת בדרך כלל רק במשך ימים ושנים, וגם זה רק לעיני המומחים ולא לכל הדיוט, מי שמודע לכך, שחיסור מזערי בוויטמין מסוים יכול לגרום לשינוי בכל המצב הבריאותי, לא יקשה בעיניו פרטי הפרטים של הלכות כשרות והלכות תערובות. מה שעינה החדה של הרפואה החדשה רואה ביחס לרפואת הגוף - רואה עינה של תורה ביחס לרפואת הנשמה ושמירת טהרתה וקדושתה.
השני - כמו שבענייני בריאות יש להבחין בין עניינים שהם בסיסיים וראויים לכל אדם , כמו ריבוי של אכילת פרות וירקות והימנעות מריבוי שומנים ומריבוי סוכר ומריבוי פחמימות (במיעוטם, כידוע, הם הכרחיים לבניין הגוף) וכן עישון וכיוצא בזה. לבין הקפדה מושלמת על תזונה שבדרך כלל מביאה את האדם לרכוש את כל התפריט שלו בחנויות טבע במחירים שאינם שווים לכל נפש, הראויה לעשירים שטוב שיוציאו כספם על עניינים שמוסיפים בריאות ולא להיפך, או לחולים להם הקפדות והידורים אלו ייחשבו הכרחיים ככל אשר יורו אותם הרופאים.
כן בכשרות יש את ענייני הכשרות הבסיסיים, גופי ההלכה, שההקפדה עליהם מחויבת המציאות ושווה לכל נפש, ויש הידורים נוספים שעניינם התרחקות מלסמוך על דיני רוב, ביטול או מקומות שאפשר להתיר על ידי בדיקה, והשתדלות להגיע למצב שאוכלים רק מה שאין בו שאלה כלל. דרגה כזו מתאימה לעשירים בכספם או ברוחם, או על דרך הרפואות, שעניינה, צורך מיוחד להתרחק לקצה אחד כדי לרפאות מחלה רוחנית שמצויים בה. יכולה המחלה להיות של אדם או של קבוצה או של דור הכול כאשר יורו המורים והחכמים.
השלישי - כמו שבענייני בריאות, הקפדה באופן כללי הינה טובה, אבל עלולה להפוך לאובססיה שגוזלת מן האדם כל כספו וכל שמחת החיים שלו והרי שמחת החיים עצמה היא שער חשוב לבריאות. כך בענייני כשרות עלול להיות מצב של הקפדה עצבנית, (המכונה "נרווים") שגוזלת מהאדם את כל שמחת המצוה שלו, והרי שמחת המצוה עצמה היא מבוא גדול לעבודת ד'. וכן השמחה נותנת לאדם כוח לשמור ההלכות כראוי. בלי שמחה יהיו הדברים קשים וכבדים עליו ויתייאש מלשמור אפילו ההכרחי.
שנזכה לשמור בשמחה ובנחת על בריאות הגוף הנפש והנשמה.

להקפיד – במידה
הרב שלמה ריסקין שליט"א, רבה של אפרת
את הדברים צריכים להגיד בצורה הברורה ביותר. מוטלת עלינו מצווה: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ממנה נלמד כי אדם צריך לעשות כל שבידו כדי לשמור על נפשו, ובשמירת הנפש נכללת גם שמירת הגוף בו שוכנת הנפש.
מפורסמת גם האמרה בגמרא: "חמירא סכנתא מאיסורא" (חולין י'), שמשמעותה - אכילה של מזון המסוכן לבריאות הגוף, יותר חמורה מאכילת מזון האסור מדיני תורה.
כך גם הרמב"ם כולל כחלק מספר ההלכות "משנה תורה", את הלכות דעות (ד, יד), בהם מפורט - עד כמה חשוב לאדם לשמור על בריאות גופו על ידי אכילת אוכל בריא ועשיית התעמלות. נוסיף על כך את דברי המדרש על הלל הזקן, שהיה רואה את הליכתו לבית המרחץ כעשיית מצווה, בגלל שנבראנו בצלם אלוקים (ויקרא רבה ל"ד), ממאמר חז"ל זה אנו לומדים כי בשמירה על גופנו, יש ביטוי של כבוד כלפי הבורא שיצרנו.
ולכן - מאכלים או שימושים שמוסכם על-ידי כל הרופאים שהם מסוכנים, כסיגריות וכדומה - אסורים בתכלית האיסור. אך מזון אחר, כמאכלים שומניים או כאלו שיש בהם סוכרים, עליהם רוב הרופאים אומרים שאכילתם במידה קטנה אינה מזיקה, אינם כלולים בכך. וכמובן, שאם אדם יכול להקפיד על אכילת מזון טבעי בעיקר - הרי זה משובח.
לפיכך, על כל אחד צריך לקבל מרופא הדרכה נכונה לתזונה המיוחדת לו, לפי תכונות גופו, ועל פיה לנהוג, כדי שנשמור על גופנו בדרך הטובה ביותר.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il