בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • תענית אסתר
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אשר ישעיהו בן רבקה

חלק ג

תענית אסתר והתפילה בפורים

1 - הלכות תענית אסתר. 2 - ערבית בליל פורים. 3 - תפילת שחרית לפורים.

undefined

תשס"ב
3 דק' קריאה
תענית אסתר
א. משנכנס אדר מרבין בשמחה, ובי"ג באדר מתענין תענית אסתר ואומרים "עננו" בעמידה, ומוציאין ס"ת בשחרית ובמנחה וקורין ג' עולים בפרשת "ויחל" (תמצא בסדר תעניות). ואם חל יג' בשבת מקדימין להתענות ביום ה'.

ב. מנהג הספרדים שגם הש"ץ וגם היחידים אומרים "עננו" בשחרית ובמנחה. והאשכנזים נוהגים שהחזן אומר "עננו" בחזרה בשחרית ובמנחה והיחיד אומרו רק בתפילת מנחה. (שולחן ערוך תקסה ס"ע ג)

מנחה לערב פורים

ג. נוהגים לתת בערב פורים לצדקה מחצית המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, ויש אומרים שמחצית השקל שוה 10 גרם כסף ואומרים "זכר למחצית השקל". מתפללים מנחה עד סוף "אשרי", ומוציאים ס"ת וקורים ג' עולים בפ' "ויחל" ואין אומרים קדיש, ומחזירים הס"ת ואומרים "תיכון תפלתי" וגו' ואומרים חצי קדיש ומתפללין שמונה עשרה ואומרים "עננו", ובחזרה נושאים כפיהם, ואומרים "יהי שם", קדיש "תתקבל", "למנצח בנגינות", "למנצח על אילת השחר" ו"עלינו לשבח".
ערים מוקפות חומה

ד. כל עיר שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינה מוקפת עכשיו, קוראים בה בט"ו באדר. וכל עיר שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קוראים בה בי"ד באדר (ההולך בימי הפורים מערים המוקפות חומה, לערים שאינן מוקפות, או להיפך, יעשה שאלת חכם).

ה. ערים בארץ ובגולה שיש ספק אם מוקפות חומה או לא, קוראים בהם בי"ד ובט"ו, אמנם עיקר מצוות הפורים ביום י"ד שבו קוראים המגילה בברכה, וקוראים בתורה ואומרים "על הנסים", ועושים את שאר מצוות הפורים, וביום ט"ו יקרא המגילה בלא ברכה, ואין קוראים בתורה, ואין אומרים "על הנסים", אמנם יעשה סעודה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, אך אין מרבים בהם כמו ביום י"ד (שולחן ערוך תרפח סע' א, ג, ד. בן איש חי שם יד ועיין במנהגי ארץ ישראל עמוד מז שגם האשכנזים בארץ נהגו ביום טו לא לומר על הניסים ולא לקרוא בתורה)


ערבית ליל פורים

ו. לפני ערבית אומרים "למנצח על איילת השחר" ואחר כך מתפללין ערבית כשאר ימים, ואומרים "על הנסים" בהודאה, ואחר העמידה אומרים "יהי שם" וחצי קדיש וקורין המגילה בברכה לפני ואחריה. ואחר כך אומרים "ואתה קדוש".

ז. אם חל פורים במוצאי שבת אומרים "יהי שם" וחצי קדיש, "שובה ה'" עד "ואראהו בישועתי", ומברכים "בורא מאורי האש" וקורין המגילה, "ואתה קדוש" ואחר "עלינו לשבח" מבדיל על הכוס ומברך "בורא פרי הגפן" ו"עצי בשמים" והבדלה (עיין לכף החיים תרפה ס"ק י ומשנה ברורה ס"ק א ב).

שחרית לפורים
ח. ביום פורים בשחרית מתפללין כמו בחול (עיין שולחן ערוך תרצג) ואומרים "על הנסים" בהודאה, וחצי קדיש, ומוציאין ס"ת וקורין ג' עולים בפרשת "בשלח". וכופלים את הפסוק האחרון "ויאמר" להשלים לעשרה פסוקים. ולדעת הרמ"א לא כופלים את הפסוק האחרון, (עיין משנה ברורה ס"ק י' הטעם לדבר) ואומר החזן חצי קדיש, "אשרי", "ובא לציון" עד "מעתה ועד עולם", וקורין המגילה. וטוב לומר "לשם יחוד" קודם לכן ומברכין לפניה רק שתי ברכות ומברכים לאחריה ולסברת רמ"א מברכים לאחריה רק כשיש מנין. ואחר המגילה אומרים "ואתה קדוש", קדיש "תתקבל", ואומרים "יהללו", ומחזירין ס"ת למקומו, ואומרים "בית יעקב" וגו', "שיר של יום", "הושיענו", "למנצח על אילת השחר", קדיש "יהא שלמא", וגומרים התפילה כשאר הימים.

ט. במקומות שספק אצלם אם היתה מוקפת חומה מימי יהושע מנהגם לעשות ביום י"ד כסדר הנ"ל, ביום ט"ו אין אומרים "על הנסים" ואין מוציאין ס"ת וקורין המגילה אחרי התפילה בלא ברכה לפניה, ולאחרי הקריאה מברכין בלי שם ומלכות "ברוך הרב את ריבנו וכו'" (עיין שולחן ערוך תרפח סע' ד. בן איש חי תצוה, הלכות פורים יד).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il