שאל את הרב

  • הלכה
  • מיני מאפה

הברכה על מצה מטוגנת

undefined

הרב עזריה אריאל

י"ט ניסן תשע"ו
שאלה
שלום לרב. מה מברכים על מצה מטובלת בביצה ומטוגנת? תודה
תשובה
לשואל, שלום ומועדים לשמחה! כאשר המצה שלמה, או שבורה לחתיכות גדולות שיש בהן 'כזית', ברכתה המוציא וברכת המזון. כאשר החתיכות קטנות יותר הדין תלוי במחלוקת, האם הן נחשבות עדיין כלחם או שמא שינוי צורתן מפקיע מהן שם "לחם". מחמת הספק, לעדות המזרח שנוהגות לברך על מצה 'מזונות' בכל השנה פרט לפסח יש לנהוג כך גם בפסח במצה מטוגנת. לאשכנזים המברכים תמיד 'המוציא' על מצה, עדיף לצאת מידי ספק ולאכול את המצה המטוגנת בתוך סעודה עם מצה רגילה, ואם הדבר אינו אפשרי יש לברך על המצה המטוגנת מזונות ועל המחיה. לעניין כל האמור, אין הבדל מהי הכמות שהאדם אוכל, האם קבע סעודה על המצה או לא (משנה ברורה סי' קסח ס"ק נז). הרחבה: בשולחן ערוך (סי' קסח ס"י) נפסק שלחם שנאפה ככל לחם ואחר כך פיררו אותו ובישלו אותו, אם יש בפירורים גודל 'כזית' - ברכתם המוציא וברכת המזון, ואם אין בהם כזית - ברכתם מזונות ומעין שלוש. ואם לא בישלו אותו, אלא פיררו אותו והדביקו את הפירורים על ידי נוזל כלשהו ללא בישול, אפילו אם אין בפירורים כזית ברכתם המוציא, כל עוד ניכר על הפירורים שהם סוג של מאפה ('תואר לחם', וראה הגדרתו ב'פסקי תשובות' הערה 102). לגבי טיגון נחלקו האחרונים אם דינו כבישול לעניין זה (משנה ברורה ס"ק נו): טיגון במעט מאוד שמן, רק כדי שהלחם לא ישרף, בוודאי אינו כבישול (מ"ב ס"ק סט); ומאידך גיסא טיגון בשמן עמוק, כמו שמכינים סופגניה או שקדי מרק, בוודאי דינו כבישול ('וזאת הברכה' עמ' 25, על פי שמירת שבת כהלכתה, פ"א סעיף סא והערה קפב). הספק הוא על טיגון בשמן ברמה בינונית, שנועד לתת טעם בפירורים אך אינם ממש ספוגים בשמן. לגבי מצה שמטוגנת בשמן בכמות בינונית כנ"ל, אם המצה טוגנה בחתיכות גדולות שיש בהן 'כזית' - ברכתן המוציא (יש דעות שונות על הגדרת 'כזית' בכלל ובמצה בפרט, ועל פי ההגדרה המקובלת בהלכה ש'כזית' הוא 28 סמ"ק זה כמעט חצי מצה; ויש אומרים ש'כזית' הוא כמו זית שלנו, בערך שמינית מצה). ואם פיררו אותה לחתיכות קטנות יותר, היא נכנסת לספק זה. מחמת הספק, עדיף לאכול אותו בתוך סעודת לחם (מ"ב ס"ק נו), אך בלית ברירה יש לברך מזונות ועל המחיה, שכן זהו עיקר הדין במאכל שיש ספק אם ברכתו המוציא או מזונות (ט"ז סי' קסח סק"ו; שו"ע הרב שם סי"ב; כף החיים שם ס"ק סג; ברכת ה' ח"ב פ"ג סי"ט; ושיקול נוסף כאן הוא שיש מקום להכריע כדעת האחרונים שטיגון נחשב כבישול לעניין זה, עיין בברכת ה' ח"ב פ"ב סכ"ו והערה 137). לעדות המזרח, הנוהגות לברך על מצה כל השנה "מזונות", כך הדין גם בפסח בספק זה ('גן המלך', לבעל שו"ת גינת ורדים, סי' סד, וכן פסק בילקוט יוסף, קיצור שו"ע סי' תעא ס"ה; ובשבט הלוי ח"ז סי' כז,ד העלה סברה זו גם לאשכנזים, אך לא למעשה). הברכה על מצה מטוגנת
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il