לדף מיוחד לכבוד יום כיפור

יום כיפור - הנחיות למעשה

מהותו של היום, זמני כניסת ויציאת החג, דיני מעוברות, חולים ומניקות, שיעורים הלכתיים, רעיוניים ועוד ועוד. יום כיפור באתר ישיבה.

גודל טקסט

*** למידע על פדיון כפרות לחצו כאן ***

shutterstock_248339281.jpg
צילום: shutterstock


יש אנשים שרואים את יום כפור בתור יום של אימה ופחד. הרב זלמן מלמד בשיעור באתר מציג הסתכלות שונה על היום הזה: 

המשנה במסכת תענית אומרת (דף כו, ב): "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום-הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים וכו'". הווי אומר, יום-הכיפורים היה יום של חגיגות, ריקודים ומחולות בכרמים, יום של שידוכים, וזה תמוה. כך היו נוהגים ביום-הכיפורים, שהיו בנות ישראל חולות בכרמים? "ומה היו אומרות: בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה, 'שקר החן והבל היֹפי אשה יראת ד' היא תתהלל', ואומר: 'תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה' (משלי לא, ל-לא). וכן הוא אומר (שיר-השירים ג, יא): 'צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתֻנתו וביום שמחת לבו', 'ביום חתֻנתו' - זה מתן-תורה, 'וביום שמחת לבו' - זה בנין בית-המקדש, שיבנה במהרה בימינו".
אלו הפסוקים שמדברים על כך שבנות ירושלים היו שרות ורוקדות בט"ו באב, וביום-הכיפורים, "ביום חתונתו" זה מתן תורה, הוא יום-הכיפורים שניתנו בו לוחות אחרונים. הגמרא שואלת למה יום-הכיפורים נעשה ליום טוב מיוחד כזה? ותשובתה, מפני שהוא יום סליחה ומחילה, ויום שניתנו בו לוחות אחרונים.
מי שקורא את המשנה הזו עומד ומשתאה: ביום-הכיפורים יום-טוב שבו מחוללות בנות ישראל בכרמים, רוקדות ושרות ועוסקות בשידוכים? הרי יום-הכיפורים הוא יום של תשובה, יום של כובד ראש, יום שבו שורה אימת הדין על כולם, יום של חשבון נפש, זה היום הרציני ביותר בשנה. התיאור של המשנה את האופי של יום-הכיפורים מאד לא תואם את מה שאנו מכירים כיום-הכיפורים. הפער בין אז להיום כל-כך גדול, עד שהלב נוטה להתעלם מהקושיה ולא לנסות למצוא הסבר מה לריקודים וליום-הכיפורים. אבל זו משנה מפורשת ואי-אפשר להתעלם ממנה. יש בה מסר חשוב מאד למהותו של יום-הכיפורים:
יום-הכיפורים הוא יום גדול, יום-טוב, יום סליחה ומחילה, יום של התפייסות. הקב"ה קבע את היום הזה ליום מחילת עוונות, יום חנינה לעמו ישראל. "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם - אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו, כה): 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'. ואומר (ירמיה יז, יג): 'מִקוה ישראל ד'', - מה מקוה מטהר את הטמאים - אף הקב"ה מטהר את ישראל" (יומא פה, ב). אם-כן, כיון שהחנינה בטוחה, שכן הקב"ה רוצה למחול עוונות, ודאי שזה יום-טוב גדול. ולפי הירושלמי בסוף מסכת יומא, אפילו למי שאומר שאינו רוצה שיום-הכיפורים יכפר לו, בכל זאת יום-הכיפורים מכפר בעל-כרחו. ורבי אומר (יומא שם): "על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה, יום-הכיפורים מכפר, חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומיפר ברית בשר, שאם עשה תשובה - יום-הכיפורים מכפר, ואם לא עשה תשובה אין יום-הכיפורים מכפר!"
נמצא שיום-הכיפורים בעצמותו הוא יום שהקב"ה מוחל עוונות עמו ישראל, ועל-כן אדרבא, דוקא מה שנהגו בנות ישראל לחולל ולשמוח, מובן הוא, ומדוע ישתנה היום הזה ליום שהיראה בו מרובה על השמחה? אין זה אלא מפני אורך הגלות וצרותיה הנוראות והמתמשכות. שנות הסתר-הפנים הארוכות, הן שדכדכו את הנפש וכבשו את השמחה של יום-הכיפורים. אבל לעתיד-לבוא, שיהיה בעז"ה במהרה בימינו, כשנשוב לבית-המקדש ונִגָאל גאולה שלמה, יחזור יום-הכיפורים להיות ליום טוב שאין כמוהו, כמו שהיה בימים עברו.


זמני הצום

צום יום הכיפורים מתחיל משקיעת החמה של ליל היום, ועד צאת הכוכבים שבצאתו. נביא כאן את הזמנים המעודכנים במקומות המרכזיים, לבדיקת הזמנים במקומות נוספים בארץ ובעולם לחצו כאן.
הזמנים מעודכנים לשנת התשע"ח.

ירושלים:    כניסת הצום 17:51 צאת הצום 19:01.

תל אביב:   כניסת הצום 18:07 צאת הצום 19:03.

חיפה:       כניסת הצום 17:59 צאת הצום 19:02.

באר שבע:   כניסת הצום 18:09 צאת הצום 19:03.


שאלות ותשובות

באתר יש מאות רבות של שאלות ותשובות העוסקות ביום הכיפורים, כאשר הן מחולקות לארבע קטגוריות: הראשונה עוסקת בהלכות יום הכיפורים, השניה בדיני חולים, מעוברות ומניקות, השלישית בתפילות יום הכיפורים והרביעית עוסקת בשאלות כלליות.

מתוך מאות השאלות הללו, נזכיר כאן כמה שאלות:
הרב יעקב אריאל קיבל שאלה בקשר לנשים בהריון ביום כיפור. יש רופאים שממליצים לכל אשה בהריון שלא לצום כלל ואפילו לא ביום כיפור, האם צריך להקשיב להם? הרב השיב שחז"ל הקפידו מאוד על דיני פיקוח נפש ואסרו על כל מי שנשקפת סכנה לחייו לצום, ועם זאת הם התירו רק למעוברת שהגיעה למצב מסוכן באופן מיוחד שלא לצום. כלומר, לאשה שהיא בהריון רגיל ותקין אין סיכון והיא צריכה לצום, אך בהריון חריג שבו יש סכנה מיוחדת האישה צריכה לאכול ולשתות. גם אז, אם מספיק לה לאכול כל פעם פחות מהשיעורים שתעשה כך.
הרב הוסיף שפעמים רבות רופאים אומרים לנשים שלא לצום כי כך רצוי יותר מבחינת הרפואה או כדי שלא לקחת אחריות משפטית, ולכן יש לבדוק האם הרופא ממליץ לכל הנשים שבהריון שלא לצום ואז אין לשמוע לו, או שהוא ממליץ עכשיו באופן אישי וספציפי לאישה הזאת שלא לצום.
בסיום דבריו הרב כתב שעל מנת למנוע כל חשש של סיכון על האישה להרבות בשתייה ביממה שלפני הצום, לאכול מאכלים מתאימים ולהימנע מדברים מלוחים, להישאר כל היום במקום ממוזג ועדיף להתפלל בבית, לפחות בשעות החמות.

הרב דב ליאור נשאל ביחס לאישה מניקה שהתינוק רק יונק ולא יכול לאכול דברים אחרים. גם הוא השיב שבאופן עקרוני נשים מניקות צריכות לצום, אפילו אם זה כרוך בשכיבה על המיטה לאורך כל היום ובלי ללכת כלל לבית הכנסת. עם זאת, אם אישה יודעת בוודאות שהחלב שלה יגמר אם היא תצום או שהיא מרגישה במהלך הצום שהחלב יגמר - שתתחיל לשתות בשיעורים.

בקשר ליום כיפור שחל בשבת, הרב זלמן מלמד כתב בתשובה שגם מי שמותר לו לאכול ביום כיפור מסיבות שונות לא עושה קידוש, אלא רק בברכת המזון מוסיף 'רצה והחליצנו' ו'יעלה ויבוא'. בהבדלה נוהגים להחמיר ולעשות הבדלה על נר ששבת (היה דלוק במהלך כל היום), ואם אין כזה שידליקו נר במוצאי החג ויברכו עליו בהבדלה.

לעניין נטילת תרופות ביום הכיפורים, הרב יעקב אריאל כתב ביחס לנטילת כדורים הכרחיים שכדור התרופה עצמו הוא לא אוכל ולכן מותר לבלוע אותו ללא מים. אם אין שום אפשרות לבלוע אלא רק עם מים - יש לפגום את הכמות הנחוצה של המים (להפוך אותם למים שאינם ראויים לשתייה, כמו למשל לקחת במקום מים תמצית תה) ולהשתמש בהם כדי לבלוע את הכדור.

הזכרנו שבמצבים שמוכרחים לאכול - עדיף לאכול בשיעורים, פחות מהכמות שיש עליה איסור כרת. הרב בנימין במברגר סיכם בצורה ברורה את דיני השיעורים, ונביא את דבריו כפי שהם:
אוכל - שיעור אוכל הוא נפח של שלושים סמ"ק. ניתן למדוד על ידי הכנסת מים בשיעור זה לכוס ולסמן בקו את גובה המים. אוכל עד גובה זה מותר לאכול. יש להכניס את האוכל ללא רווחים אולם אין לדחוס ממש.
שתיה - השיעור הוא מלוא לוגמיו. ניתן למלא את כל הפה במים ולהוציא אותם לתוך כוס. קצת פחות מחצי זה השיעור שמותר לשתות. הדבר תלוי בכל חולה וחולה.
הזמן – יש לשתות או לאכול כל 9 דקות. אם לא מספיק, כל 8 דקות. אם גם זה לא מספיק, כל 4 דקות, וכל 2 דקות. בשתיה, אם צריך לשתות הרבה, יש לשתות פחות מהשיעור להפסיק מעט ולשתות עוד פחות מהשיעור.
שתיה ואוכל אינם מצטרפים וניתן לאכול ולשתות יחד. עדיף לשתות דברים מזינים כמיץ ענבים או מרק מסונן ולא רק מים.
רצוי להכין את המידות לפני יום כיפור.


שיעורים 

גם בבית המדרש יש כמה קטגוריות העוסקות בנושאים שונים כחלק מיום הכיפורים, ונביא כמה מתוך השיעורים:

מהות הדין בראש השנה וביום כיפור - הרב חיים איידלס

התוועדות לקראת יום הכיפורים - הרב אריה הנדלר

רעיונות ליום הכיפורים - הרב עזריאל אריאל

המיוחד בכפרת יום כיפור- הרב חיים כ"ץ


עברות שבין אדם לציבור - הרב זלמן מלמד


הלכות יום כיפור - הרב מרדכי אליהו


שאלות ותשובות על יום כיפור- הרב זלמן מלמד

שאלות ותשובות בין כסה לעשור - הרב יהושע שפירא

תענית יום הכיפורים - הרב אליעזר מלמד

שטיפת פנים ביום כיפור - כולל ארץ חמדה


מטרת הוידוי ביום הכיפורים - הרב רצון ערוסי


החופש לחזור לעצמך - הרב יוני לביא

תפילות יום הכיפורים - הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)



גמר חתימה טובה לכל ישראל!