בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • קדושים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יעקב

דרשה במתמטיקה בבית הכנסת

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

ניסן תשע"ט
3 דק' קריאה
אחת התופעות יוצאות הדופן בתולדות תנועת החסידות הייתה העובדה, ששניים מגדולי התנועה בראשיתה התמנו כרבנים בקהילות גדולות בלב ליבם של האזורים הלא חסידיים, שבהם החלה כבר להתפשט ההשכלה והרפורמה. השניים הם האחים – רבי פנחס בעל 'ההפלאה', רבה של פרנקפורט, ואחיו – רבי שמעלקי רבה של ניקלשבורג, (שב – א' אייר יום ההילולא שלו).
השניים היו מגדולי עולם בתורת הנגלה, וזכו שאף גדולי התורה הלא חסידיים היו מתלמידיהם, רבי פנחס היה מרבותיו של ה'חתם סופר', ורבי שמעלקי מרבותיו של מהר"ם בנט. כמה מגדולי תלמידי ישיבתו של רבי שמעלקי הצטרפו בעקבותיו לתנועת החסידות, והפכו לאדמו"רים ידועים. כך היה רבי שמעלקי גם אדמו"ר חסידי וגם רב ראשי וראש ישיבה.
הסיפורים על רבי שמעלקי מבטאים את היותו נקודת מפגש בין העולמות, ובכוחם ללמדנו תובנות חשובות בשדה החינוך ועבודת ה'.
מספרים עליו, שכשהיה ניגש בתפילה לפני התיבה, היה מלחין ומזמר ניגונים חדשים פלאיים, שלא שמעתם אוזן מעולם. ואף הוא לא היה מכיר ולא היה זוכר אחרי התפילה את ניגוניו, כי היה כולו דבוק בעולם העליון. אמור מעתה – איש של השראה ודבקות פנימית היה.
ועוד מספרים, כשהתמנה רבי שמעלקי לרב בניקלשבורג, דרש בכל שבת משבע השבתות הראשונות, בחכמה חיצונית אחרת, עד שהקיף את כל שבע החכמות. הציבור התפלא מאד על הנושאים המשונים של דרשות הרב.
והנה, בשבת השמינית אמר בפתח דרשתו: 'ימים רבים התפלאתי על מאמר הפסוק בקוהלת – "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים". לכאורה היה צריך להיות כתוב שגערת חכם טובה משיר כסילים, ולא 'מאיש שומע שיר כסילים'?
אלא שהכוונה היא, שטוב לשמוע תוכחה מאדם חכם, שהקשיב ותפס את 'שיר הכסילים', כלומר – את שבע החכמות החיצוניות, שהן שיר כסילים לעומת עומק חוכמתה של תורת ה'. לאדם כזה לא יוכלו לומר בעלי החכמות הללו, שהסיבה שהוא רואה את תורת ה' כנעלה יותר מכל החוכמות זה בגלל שהוא לא למד את כל החכמות, אלא הם יקבלו את גערתו ואת דבריו שתורת ה' נעלה וכל החכמות לעומתה הם כ'שיר כסילים'.
יש כאן שילוב מיוחד של אדם גדול, שמחד דבוק כולו בה' מתוך השראה ותפילה, ודבקותו זו עוברת הלאה לסובבים אותו, עד שעצם עולמו הפנימי מרומם את סביבתו. ומאידך - רבי שמעלקי מופיע כאן כאיש שכלתן, הבקי בכל החכמות החיצוניות, ומחליט לדרוש באופן חריג באוזני בני עירו בנושאים אלו רק כדי להוכיח להם שהוא בקיא בהם, ובכל זאת הגיע למסקנה שתורת ה' נעלה מחכמות אלו.
בדרך כלל, אלו שני דרכים מנוגדות בעבודת ה' - יש את אנשי הדבקות והרגש ויש את אנשי השכל וההוכחות. וכך גם בעבודת החינוך (במיוחד, בהקשר הכואב של הדתל"שים) - יש מי שמאמין שאנשים חוטאים כי תאוות ליבם משכה אותם, והתיקון החינוכי הוא לחברם בדרך חוויתית למפגש פנימי עם ה'. ויש מי שמאמין שאנשים עוזבים את דרך ה' כי לא קיבלו תשובה לשאלותיהם והפתרון נעוץ בשורת ראיות שכליות.
מרבי שמעלקי אנו למדים שמזה וגם מזה אל תנח ידיך. יש מי שיושפע מהוכחות שכליות ויש מי שיושפע מניגוני הדבקות. וכל הדרכים משפיעות ומשלימות זו את זו.
וכך זה גם בפרשת קדושים. הפרשה פותחת בציווי הדבקות הגדול ביותר - קדושים תהיו. רוב האנשים מבינים ציווי זה כחיפוש השראה רוחנית מפשטת, המצויה בשמי מרומים, אך דווקא אחר כך הפרשה מלאה בשורה ארוכה של הלכות ודקדוקים.
יותר מזה - לפי הספרא פרשת קדושים היתה נקראת על ידי המלך בהקהל, מפני "שרוב גופי תורה תלויים בה". ההקהל היא מצווה שמימד החוויה הרוחנית המועברת לילדים תופסת בה מקום מרכזי, שהרי החידוש בה היא שמעבר למצוות תלמוד תורה הרגילה שבה לומדים את התכנים, יש גם זמן שבו אנו חווים חוויה הדומה למעמד הר סיני שבו כל העם מקבל תורה ביחד. ובכל זאת - דווקא בהקהל נוסקים בלימוד פרשת קדושים העוסקת בתמצית ההלכתית המדוקדקת והשכלתנית של התורה. ללמדך את החיבור וההשלמה של שני עולמות אלו.
ונסיים בדברי רבי שמעלקי, ששאל על הפסוקים בתחילת פרשתנו – "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'... איש אימו ואביו תיראו", הכיצד יכול בן אנוש, שהוא חומרי ויש בו מידות שליליות, לקנות את מידתו של ה'? ועוד – מה הקשר בין יראת אב ואם, שהיא דבר אנושי, לקריאה להיות קדושים ולהתרומם מעל האנושיות הרגילה?
ענה הרבי – שלושה שותפים באדם – הקדוש ברוך הוא, אביו ואימו. חלקו של הקדוש ברוך הוא קדוש כולו ואילו שאר החלקים יכולים להתקדש ולהידמות לו. וזו כוונת התורה – בתוככם יש מקדושת ה', ועל האדם לקחת את שאר חלקיו ולרוממה לאותה קדושה - קדושים תהיו כי קדוש. עבודה זו עושים על ידי 'איש אמו ואביו תיראו', כלומר שהאדם לוקח את החלקים בקרבו שבאים מאביו ואימו ומרומם אותם. (נזיר השם עמ' 9). שנזכה לשילוב הקדוש של השראה ועבודת השכל, ולהתרומם ולרומם!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il