כולנו אחים, ואחים לא יכולים להתנתק

שנים רבות אני חולם לעשות הלל בלב תל אביב והייתי מסופק אם יגיעו מספיק אנשים ואם ההלל יצליח לסחוף. השנה התגברנו על הספקנות וקבענו הלל בכיכר אתרים ביחד עם כל גרעיני תל אביב, וכל ככר אתרים הייתה מלאה. מסתבר שהכל היה חוסר אמונה.

בשבת האחרונה למדתי עוד שיעור באמונה. התארחנו בבית כנסת 'כלל ישראל' ברמת אביב ג'. בית כנסת אחד ויחיד בשכונה שגודלה כגודל עיר קטנה בישראל. בית הכנסת יפה וגדול, שהושקעו בבניתו הרבה מאמצים. זה לא היה פשוט, היו תושבים מהשכונה שהתנגדו להקמתו. 

פגשתי את האנשים שדחפו להקמתו. אם לא הייתם מכירים אותם הייתם מתייגים אותם , כשתכירו אותם תבינו שתיוגים רק חוסמים אותנו ממפגשים שכל כך חשובים לחיינו במדינת ישראל. 

פגשתי גם אנשים שהתנגדו בעבר להקמת בית הכנסת הזה. הייתה לנו שיחה מעניינת שבסופה שאלתי אותם אם יש מצב שבו הם יבואו לשמוע שיעור בבית הכנסת או במקום אחר.

הם אמרו לי שהרצאה על דקדוקי הלכה לא מעניינת אותם. אבל בהחלט מעניין אותם לשמוע על עומק היהדות, על ההשפעה של היהדות על תרבות העולם. רוצים להכיר נקודות מבט חדשות שפותחות אופקים ומרחיבות דעת. 

המשפט הזה הוא אתגר גדול לכולנו. אנחנו חייבים לשכוח את היחס המפלג וליצור שיח עמוק ונעים. כולנו אחים ואסור שיהיה ביננו ריחוק וניתוק. כל אחד מהיושבים שם הוא בן של עשרות דורות שמסרו נפש לשמר את יהדותם. הם לא היו היום בארץ ישראל אם הסבים שלהם לא מסרו נפש לשמר את יהדותם בתנאים קשים מנשוא. הם לא היו פה אילולי דורות של הורים ששילמו את הפרוטה האחרונה שלהם כדי שהילדים ילמדו תורה ויהיו מחוברים לתורת ישראל . 

אנחנו לא יכולים להתנתק מהאחים שלנו. חייבים למצוא את השיח המשותף שיכול רק להפרות ולהצמיח את כולנו לגבהים חדשים. רק כך נוכל לממש את האתגרים החשובים שעומדים בדרכה של מדינת ישראל.
תודה ללשכת הרב