ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מניקה ביום כיפור - יכולה לשתות לשיעורים? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ה תשרי תשע"ט

מניקה ביום כיפור - יכולה לשתות לשיעורים?


רבנים שונים

שאלה:
שלום
האם כל אשה מניקה יכולה לשתות לשיעורין מתחילת הצום, שמא הצום יפגע בהנקה?


תשובה:
מצוות התענית ביום הכיפורים חלה על גברים ונשים כאחד, ואף מעוברות ומניקות חייבות לצום.
החובה לצום היא אפילו אם כדי לצום יש לשכב במיטה כל הצום בחדר עם מזגן, ולא לטפל בילדים אלא להביא ביביסיטר, או שהבעל יתפלל בבית וישמור עליהם אף על פי שזה ימנע ממנו ללכת לבית הכנסת.
רק כאשר יש חשש סכנה לתינוק אסור לאמו לצום, ואם אפשר תשתה רק לשיעורים [30/40 סמ"ק תלוי בכל אדם, בהפרש של 9 דקות בין שתייה לשתייה], כיון שעל שתייה כזו אין חיוב כרת.
ההגדרה מיהו תינוק מסוכן תלויה בפרטים רבים, לכן כל אשה החוששת לפגיעה בתזונת התינוק מפני הצום, עליה לפנות לרב שישמע את הפרטים ויפסוק לה באופן פרטי.
אשה מניקה צריכה להערך לצום מבעוד מועד ולהרבות בשתייה בימים שלפני הצום, ובפרט ביום ט' בתשרי.

חשוב לציין, שכאשר אשה מניקה, מרגישה חולשה מיוחדת במהלך הצום שאינה חולשה רגילה, או סחרחורות באופן חריג, עליה לשתות מיד לשיעורים, ואם לא מספיק לה תשתה כרגיל, עד שתרגיש טוב יותר.


ביאור והרחבה:
א. חובת העינוי
מצות עשה מהתורה להתענות ביום הכיפורים, ובנוסף יש גם איסור 'לא תעשה', "כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה, ונכרתה מעמיה". נמצא שהאוכל או שותה ביום כיפור עובר על עשה ועל לא תעשה, וחייב כרת. אומנם, חיוב כרת יש רק על האוכל או שותה כשיעור (ככותבת הגסה לאכילה, וכמלוא לוגמיו לשתייה), אך גם האוכל או שותה פחות משיעור עובר על איסור תורה.

גם נשים מעוברות או מניקות חייבות לצום ביום הכיפורים, שלא הקלו להן חכמים אלא בצומות הקלים, ואף בתשעה באב חייבות לצום מהדין (אומנם, בט' אב כיון שאיסורו מדרבנן מקלים יותר בעת צורך).
אומנם, במצב של סכנה לתינוק כתב המ"ב שאין על האם לצום, וכן הסכימו שאר הפוסקים (ועיין בהמשך).

יש לדעת שכל החייבים לצום, ובפרט אלו שהצום עלול להחליש אותם ביותר כמו חולה או מעוברת ומניקה, עליהם להרבות באכילה ושתייה ביום ט' בתשרי, שהרי התורה כתבה "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב" ומדוע לא כתבה בעשירי? אמרו חכמים, מכאן שמצוה להרבות באכילה ושתייה ביום ט' בתשרי, ואסור לצום בו בשום אופן. וכל זה ממידת טובו של הבורא ית', שציווה עלינו לצום ביום הכפורים, וציווה עלינו לאכול לפני הצום, כדי להיות חזקים שנוכל לעבור את הצום בקלות. ואם מצוה זו היא לכל אדם, על אחת כמה וכמה למי שיש לו יותר קושי לצום, שחייב להרבות בשתייה כמה ימים קודם הצום, ובפרט בערב היום הקדוש.

עוד יש לדעת, שאם אשה מניקה וכד', לא תוכל לצום אלא אם תשכב כל היום במיטתה עם המזגן, חייבת לעשות כך ולא להפסיק את הצום ואף לא לשיעורין שכאמור זהו איסור תורה! ועל בעלה להתפלל בבית ולטפל בילדים, אפ' אם לא ילך כלל לבית הכנסת ביום כיפור! כיון שאיסור אכילה חמור הוא ביותר, וחובת התפילה (מלבד הוידוי) היא רק מדרבנן ובודאי בתפילה במניין.


ב. היתר למניקה שלא לצום משום חשש סכנה לתינוק
כפי שכבר כתבנו, אף אשה מעוברת או מניקה, חייבות לצום ביום כיפור. אומנם, כיון שמצוות התורה ניתנו ע"מ שנחיה בהם ולא שנמות, התירה התורה לעבור על המצוות במקום פיקוח נפש. לכן, במצב של פיקוח נפש הותר לאכול ביום כיפור.

הגמרא והראשונים, ואף השו"ע והרמ"א, לא התייחסו למצב כזה של סכנה לתינוק מחוסר בחלב עקב הצום, אע"פ שבזמנם הזנת התינוק הייתה מבוססת רק על חלב האם או מנקת אחרת, והיו יונקים עד סביבות גיל שנתיים. רק בדורות האחרונים, לפני כ300 שנה, החלו להעלות את השאלה הזו, ועל פיהם פסק המשנה ברורה לגבי תינוק החולה שאינו מוכן לינוק אלא מאמו ויש חשש שיסתכן, שלא תצום אפ' לא ביום כיפור.

בדור שלנו, מצד אחד יש תחליפי חלב טובים, אע"פ שאינם ממש כמו חלב, מצד שני מתוודעים לטיבה וחשיבותה של ההנקה. כמו"כ, מצד אחד רבות הנשים שצמות וההנקה לא נפגעת, או שמתאוששת חזרה בימים שאחרי הצום, אך יש גם נשים שהצום גורם להן לפגיעה משמעותית בחלב והן נאלצות לעבור למטרנה וכד'.
ישנם כמה פוסקים שעקב כך מורים לכל הנשים המניקות לשתות לשיעורים מתחילת הצום, כיון שהחלב הוא מזונו הטבעי של התינוק ואין לסמוך על תחליפיו, שכן לא ודאי שהם מועילים ואף עלולים לגרום לחולי (סברה זו נאמרה לפני עשרות שנים ע"י החזו"א, ואמצו אותה חלק מהפוסקים, אך היום כלל לא בטוח שהחזו"א היה אומר כן כי בזמנו לא היו תחליפים כמו היום), ואינם טובים לתינוק כמו החלב עצמו.
אך לדעת רוב פוסקים, חשש סכנה הוא רק כשהתינוק לא יאכל כלום, כגון שהתחליף מזיק לו או שהוא לא מוכן לאכול דברים אחרים, ויש המתירים אף במצב שיתמעט החלב לגמרי וההנקה תיפסק. וכמו כן יש לבחון את מצב התינוק וגילו, ואין דומה דין פג לתינוק רגיל, ותינוק שרק יונק לתינוק שגם אוכל.
לכן, במצב רגיל אין היתר לאשה לא לצום, ואף לא לשתות לשיעורים, ואשה כזו יכולה לשאוב לתינוקה מנות חלב לפני הצום, כך שבצום תניק ארוחה אחת מתוך שתיים, ולשנייה תיתן את החלב ששאבה. אך עדיין ישנם מצבים שיש להתיר לשתות, ועל כן יש לאשה מניקה החוששת לזה, להקדים וללכת להתייעץ עם הרב כבר אחרי ראש השנה, ולא לחכות לערב יום כיפור סמוך לסעודה מפסקת, והרב יבחן כל מקרה לגופו ועל פי זה יכריע לכל אשה מה לעשות.

וכמובן, לפני, וגם אחרי שמתירים לשתות לשיעורים, יש לשכב במיטה ולא לטפל בילדים, וכמובן לא ללכת לבית הכנסת, אפילו לא לתפילה נעילה, ואף הבעל חייב להישאר בבית לעזור לאשתו לצום, כי חובת הצום היא מדאורייתא, ואפ' שתיה לשיעורים אסורה מהתורה. וחובת התפילה ומניין אפ' לבעל היא מדרבנן, אלא שיקפיד להתפלל ולהתוודות בבית. ומובא בפוסקים שאפ' אם השכיבה במיטה תמנע פעם אחת שתייה לשיעורים, חייבים לשכב כדי למנוע שתייה זו. [כמו כן, גם השותה לשיעורים עדיף שישתה מים מרים, כגון תה קמומיל העשוי מכמה שקיות יחד, שאין אדם שותה דבר כזה אלא לצורך רפואה, שכן שתייה כזו לדעת רוב הראשונים איסורה רק מדרבנן].

חשוב לציין, שכאשר אשה מרגישה חולשה מיוחדת במהלך הצום, שאינה חולשה רגילה, או סחרחורות באופן חריג, עליה לשתות מיד לשיעורים, ואם זה לא מועיל שתשתה כרגיל עד שתשוב נפשה! ודין זה נכון לכל אדם שצם.
חובת הצום אינה פוקעת רק במקרה שצריך להתפנות למיון, שבזה הוא כבר מוגדר כחולה שיש בו סכנה, אלא אף באופן של חשש סכנה אף שהאדם כעת מתפקד.

שנזכה להיטהר לפני ה', ולהחתם לחיים טובים ולשלום יחד עם כל בית ישראל.

הרב ש. ידידיה לוי


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il