ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תשלום נזק לגוי (ערבי) | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט מרחשון תשע"ט

תשלום נזק לגוי (ערבי)


הרב משה מאיר אבינר

שאלה:
שלום כבוד הרב,
שפשפתי לערבי את הרכב בחניה, האם אני חיב לשלם לו על הנזק?
תודה מראש על העזרה

תשובה:
בס"ד

יש לשלם לגוי על נזק שנעשה לו.

מקור הדין:
בגמרא (ב"ק, קיג) נחלקו האם מותר לגזול נכרי והמסקנה להלכה היא שאסור לגזול נכרי, וכן כתב השולחן ערוך חושן משפט הלכות גזילה סימן שנט:
"אסור לגזול או לעשוק אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מעובד כוכבים".

מצד שני מצאנו שמותר להפקיע הלוואתו של נכרי כפי שהביא זאת הרמ"א בסימן שמח, בתנאי שלא יוודע לו שאז יש חילול ה'.
ויש לדון האם דיני נזיקין הם כגזל או כהפקעת הלוואה?
ויש להוכיח מתוספות שיש איסור לו לפרוע לגוי את נזקו,
בבבא קמא דף לח, א נאמר ששור שנגח שור של גוי פטור, ודרשו זאת מהפסוק: "עמד והתיר ממונן לישראל" - מדייק תוספות מהגמרא ש"משמע דוקא בענין זה שנגח שור שלנו שור שלהם" (אין חיוב לשלם).

וכן כתב המשך חכמה (ויקרא פרק כד, יח):
ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש. נראה הא דלא כתביה קרא במשפטים, משום דכאן מיירי אפילו בשל עכו"ם. לכן אתי שפיר דלא כתוב "מכה אדם מות יומת", רק "יומת" לחודיה, דמצאנו במיתה בידי שמים, וכמו (במדבר ג, י; יח, ז) "והזר הקרב יומת", דממית עכו"ם דינו מסור לשמים ויומת בידי שמים... ומזיק אינו בגדר הפקעת הלואתו, דשריא בעכו"ם, רק בגדר גזל, דאסור בעכו"ם.

יש להוסיף שהמאירי כתב שכיום יש לדון גוי כישראל לכל דבר. יש שכתבו שדברים אלו נכתבו מחמת הצנזורה אך הרב קוק בתשובה מביא את המאירי כהלכה.
"נמצא שאף עובדי האלילים ושאינם גדורים בדרכי הדתות אסור לגזלם ואם נמכר לו ישראל אסור לצאת מידו בלא פדיון וכן אסור להפקיע את הלואתו ומ"מ אין אדם חייב לחזר אחר אבדתו כדי להחזירה לו ולא עוד אלא אף מי שמצא אבדתו אינו חייב להחזירה שמציאה מקצת קנין הוא וחזרתו דרך חסידות ואין אנו כפופים לחסידות למי שאין לו דת וכן טעותו אם טעה מאליו שלא מתחבולתו ולא מהשתדלותו אין הכרח בהשבתו ומ"מ אם נודע לו על כל פנים חייב להחזירו וכן אף באבדה כל צד שיהא חלול השם בעכובה מחזירה הא כל שהוא מעממין הגדורים בדרכי הדת ועובדי האלהות על איזה צד אף על פי שאמונתם רחוקה מאמונתנו אינם בכלל זה אלא הרי הם כישראל גמור לדברים אלו אף באבדה ואף בטעות ולכל שאר הדברים בלא שום חלוק".
וכך כתוב בספר חסידים סימן שמח (אך ניתן להסבירו כמידת חסידות).

בברכה,


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il