ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
סופ"ש "העצמה אישית". הירשמו לפני שהחדרים אוזלים!

דיני קדימה בברכות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ג שבט תשע"ט

דיני קדימה בברכות


הרב יצחק בן יוסף

שאלה:
מהם דיני קדימה בברכות על פי מו"ר הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל?

תשובה:
סדר קדימה בברכות:

א. סדר הברכות נרמז במילים "מגע אש"
מזונות , גפן, עץ , אדמה, שהכול.

ב. מפני מה מזונות קודמים לכל דבר? כיון שהם ראשונים בפסוק:
"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". מפני מה גפן קודמת לעץ? כיון שיין משבעת המינים, והוא דבר חשוב שנאמר עליו "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" וקבעו לו ברכה מיוחדת "בורא פרי הגפן" לכן הוא קודם לכל הפירות.

ג. מפני מה דבר שברכתו "בורא פרי העץ" קודם לדבר שברכתו "בורא פרי האדמה"? כיון שברכת "בורא פרי העץ" חשובה יותר.

ד. מפני מה כולם קודמים לדבר שברכתו "שהכול"? כיון שברכות אלו חשובות יותר שהן מבוררות, שאינן פוטרות אלא מין אחד בלבד. ואילו ברכת "שהכול" ברכה כוללת הרבה מינים.

ה.מברך על הפרי ה"קודם" רק שרוצה לאכול ממנו, אך אם ה"קודם" נמצא על השולחן ואינו רוצה לאכול ממנו – לא מקדים לברך עליו.

ו. כשמברך על "הקודם", יש להקדימו אף על פי שהמאחר חביב לו יותר.

קדימה לחיטה
ז. ברכת "המוציא" קודמת ל"בורא מיני מזונות", ושתיהן קודמות לברכת היין. ולכן בשבת ויום טוב כשמקדש על היין צריך לכסות את הפת "שלא יראה בושתו", שמקדימים לו ברכת היין. וכן בשחרית שמקדש ואוכל אחר כך מיני מזונות. צריך לכסות את המזונות בשעת הקידוש.

ח. אם יש בין פירות האדמה "שלוה" (חיטה שלימה קלויה או מבושלת) שברכתה אדמה – היא קודמת לכולם, שכן נמנתה בראש.

ט. אם אכל פרי שלא בדרך הנאתו, כגון הכוסס חיטה שאינה מבושלת – אין לה קדימה. ולכן חיטה שלימה אפילו שמברך עליה "בורא פרי האדמה" אינה קודמת לפירות העץ. אבל לחם ועוגות קודמים לכול פירות העץ.

קדימה לברכות שהשתבחה בהם ארץ ישראל
י. בשבעה מינים השתבחה ארץ ישראל ולכן, אם יש לפניו פירות עץ שונים, יברך על פרי משבעת המינים מפני חשיבותם.

יא. כל פרי משבעת המינים אפילו אינו חביב לו באופן אישי ואפילו הוא רק חצי פרי – הוא ראשון לברכה. רק אם אין פרי משבעת המינים – יברך על פרי החביב מפירות העץ, ואחר כך על החביב מפירות האדמה, ואחר כך על החביב שברכתו "שהכול".

יב. פרי בוסר – יש מעלה לפרי משבעת המינים רק אם נגמר בישולו של הפרי, אבל פרי שלא נגמר בישולו והוא בוסר – אין לו מעלה.

קדימה בין פירות "שבעת המינים"
יג. אם יש לפניו כמה פירות משבעת המינים צריך להקדים את זה שקרוב למילה "ארץ" בפסוק: "אֶרֶץ חִטָּה ( לחם ועוגה או תבשיל חיטים – 1) וּשְׂעֹרָה (לחם שעורים -2) וְגֶפֶן (ענבים – 3) וּתְאֵנָה (4) וְרִמּוֹן (5) אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן (זיתים -1) וּדְבָשׁ (תמרים -2)"

יד. כיון שבפסוק זה כתובה המילה ארץ שתי פעמים, כל הנמצא קרוב יותר הוא הקודם לברכה. נמצא לפי זה כי זיתים ותמרים קודמים לענבים וצימוקים, לפי שזיתים ותמרים הם ראשון ושני ל"ארץ" השני. וענבים הם השלישי לארץ הראשון. ולכן יברך לפי הסדר הזה: 1- זיתים, 2 – תמרים. 3- ענבים או צימוקים, 4- תאנים, 5- רימונים.

טו. אם יש לפניו חצי תמר ותאנה שלימה, יקדים את הפרי השלם אף על פי שהוא מאוחר בפסוק.

קדימה לפרי שלם או חביב לו יותר
טז. אם אין פירות עץ משבעת המינים יברך על פרי העץ השלם. ואם כולם שלימים יברך על הפרי החביב עליו קודם. וכן כשיש לפניו פירות האדמה, יקדים לברך על הפרי השלם קודם. ואם כולם שלימים יברך על החביב עליו קודם.

טעה בסדר הברכות
יז. אם בטעות ברך שלא כסדר הנכון – יצא ידי חובתו ואינו חוזר ומברך.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il