ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האם נפטר בקידוש מברכת "בורא נפשות" על שאר משקאות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ד שבט תשע"ט

האם נפטר בקידוש מברכת "בורא נפשות" על שאר משקאות


הרב נועם דביר מייזלס

שאלה:
שלום רב. לאחר התפילה בשבת אנו נוהגים לערוך קידושא רבה בביכנ"ס, והסתפקתי האם כשאני שותה פחות מרביעית יין אם אני צריך לברך בורא נפשות על המשקאות הקלים המוגשים לציבור?

תשובה:
שלום וברכה לשואל.
מעלתו של היין גדולה בכך שהוא פוטר את כל המשקים. וזאת, כאשר אדם "קובע עצמו" לשתות הרבה כוסות יין - הוא נפטר מברכה ראשונה ואחרונה אפ' אם המשקאות אינם מונחים לפניו. ואפ' לא קבע עצמו לשתות יין אלא מעט (בשיעור שנפרט לקמן) אך המשקאות נמצאים לפניו או אפ' אינם לפניו רק שדעתו עליהם בשעה שבירך.

לגבי פטור מברכה ראשונה: לכתחילה ראוי לשתות "כמלא לגמיו" ( = 44 סמ"ק) ע"מ לפטור את שאר המשקים, אולם גם אם שתה מעט יין הדבר מועיל, וטוב ונכון במקרה זה - לברך שהכל על מאכל אחר ולפטור את שאר המשקים.

לגבי פטור מברכה אחרונה: יש לשתות "רביעית" ( = 86 סמ"ק), שבכך מתחייב בברכת מעין ג' הפוטרת את "בורא נפשות". (ועי' בהרחבות שאכן יש מי שמסתפק בשאלתך, אם שתה שיעור כזית = 27 סמ"ק).

מקורות:
ברכות מא: מובא שיין פוטר כל המשקים וכהבנת הרא"ש כ"פ בשו"ע קע"ד, ב'. ונחלקו הראשונים האם הדין שיין פוטר משקה הוא דוקא בקבע עצמו לשתות יין, והכרעת אחרונים רבים שאפ' לא קבע עצמו - נפטר, וכן הסיק המ"ב בשעה"צ קע"ד סק"ה.
וכתב המ"ב קע"ד סק"ג שצריך עכ"פ שהמשקים יהיו לפניו, וי"א שמספיק שרק דעתו עליהם. למעשה אומרים סב"ל ואין לברך על המשקים שדעתו עליהם, וכ"כ הגר"ז פ"א, כ"ב, א"ר קע"ד, ח', בא"ח נשא, ח', ועוד אחרונים, ועי' מש"כ בס' וזאת הברכה בירור הלכה כ"ו א-ג, ולכתחילה ודאי שראוי שיהיו מונחים לפניו.
לגבי פטור מברכה ראשונה: בביה"ל קע"ד, ב' ד"ה "יין פוטר" מביא המ"ב מח' האם צריך עבור כך שיעור גדול של "קבע לשתות יין", והביא שכ"כ החיי"א בכלל נ"ה, אולם המ"ב דחה שיטה זו ע"פ הראשונים, והסיק שצריך שיעור "כמלא לוגמיו", ולבסוף הביא את שיטת סידור דרך החיים שאפ' אם טעם משהו מן היין זה מספיק. הביה"ל כתב לבסוף: "ונכון לכתחילה שמי שירצה לפטור שאר המשקין ישתה עכ"פ מלא לגמיו ואם לא שתה מלא לגמיו יבקש לאחד שלא טעם כלל מן הכוס שיפטרנו בברכה על המשקין או שיבגך על מעט צוקער לפטור המשקין", וכן הציע השש"כ נ"ד, כ"ו. לענ"ד זו עצה טובה למי שרוצה לצאת לכו"ע, כך ראיתי שנוהגים בבית הגר"א נבנצאל בקידושא רבה, והדבר נכון במיוחד במקומות גדולים שאין מספיק יין כשיעור לכולם. למעשה הכרעת אחרונים רבים שגם בשתיית כלשהו מם היין נפטר מברכה ראשונה על שאר משקים, וכ"כ ביחוו"ד ה', כ' ובאורל"צ ח"ב, כ' ט'.
לגבי פטור מברכה אחרונה: בשעה"צ ר"ח סק"ע כתב שאף שלעניין ברכה ראשונה מספיק כמלא לוגמיו (או כלשהו כדלעיל), מ"מ לעניין ברכה אחרונה כתב שצ"ע אם שתה פחות משיעור כמחא לוגמיו, "דהלא יש דעות שסוברין דאפ' על רוב רביעית (ואפשר דאפ' כל כזית כמבואר בסימן ר"י) צריך לברך מעין שלש, וממילא לא יוכל לברך בורא נפשות רבות על המשקין דכי משום שאין אנו יודעין לברר הלגה יחוייב עי"ז לברך בורא נפשות רבות? וצ"ע". האחרונים תמהו על דבריו. שהרי למעשה רק אם שתה רביעית יין מברך מעין שלוש, ובכך יוכל לפטור את שאר המשקים. באגרו"מ כתב על דבריו, "לענ"ד אינו נכון" וכן הסיקו אחרונים רבים שאם שתה פחות מרביעית יין מברך בורא נפשות על המשקאות, וכ"כ הגר"ז בשולחנו (פ"א כ"א), שבט הלוי ח"ח קס"ו, שש"כ נ"ד הערה ק"ז. ובס' וזאת הברכה כתב ע"פ הנ"ל: "אם לא שתה רביעית יין אך שתה שיעור כזית - י"א שאין לברך ברכה אחרונה על המשקים ששתה, אך הרבה הורו לברך בורא נפשות כיון שלא שתה רביעית ואינו יכול לברך מעין ג' ואם שתה חות מכזית יין מברך ב"נ על המשקים אע"פ שלא בירך עליהם ברכה ראשונה". כנראה שהבין שמשמע משעה"צ שכן הכריע שלא יברך מהספק. אולם כאמור הכרעת רבים לברך.


בברכה נאמנה,
הרב נועם דביר מייזלס


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il