ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האם בל"ג בעומר נפטר רשב"י ומה זה הילולא | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ח אייר תשע"ט

האם בל"ג בעומר נפטר רשב"י ומה זה הילולא


הרב נועם דביר מייזלס

שאלה:
שלום לכבוד הרב. האם ל"ג בעומר זה יום פטירת רשב"י, שמעתי שיעור שקצת בלבל אותי. ומה כוונת המילה "הילולא" השגורה בפי כל?

תשובה:
שלום עליכם !
א. יש בכך נוסחאות שונות. מכל מקום דעת רוב גדולי ישראל - שאכן רשב"י נפטר ביום זה. יש להוסיף שגם לסוברים שחמשת תלמידי ר"ע נסמכו ביום זה (וביניהם רשב"י) - ודאי שיש לשמוח על המשכיות תורה שבע"פ. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

ב. "יומא דהילולא" המוזכר בספרים, הכוונה ליום הפטירה של צדיקים מגדולי ישראל כרשב"י, שגילה ביום זה סודות נוראים, והוא יום שמחתו שאז הם עובר לעולם עליון, עולם שכולו טוב, ומתענג מזיו השכינה, כמבואר בזוהר הקדוש, ונוהגים ביום זה לעשותו כיום חג, שהילולא בארמית פירושו "חג" שחוגגים ביום מקודש זה ומודים ומהללים לה' (ראה במקורות).


מקורות והרחבות:
א. בברכ"י (תצ"ג, ד') כתב של"ג בעומר הוא יום ההילולא של רשב"י, שהוא פטירתו, וז"ל: "כתב הרב מג"א (תפ"ט סק"ג) משם כתבי רבנו האריז"ל דגדול אחד אמר נחם ונענש, והשיגו בספר יד אהרן (סימן תצ"ג) דלא נענש אלא מפני שמחת רשב"י וכן משמע שם בספר הכוונות שסידר מהר"ש ויטאל, גם כתבו דפטירת רשב"י היה יום ל"ג לעומר והוא יומא דהילולא דיליה וכו'". וכן גירסת האריז"ל (פרי עץ חיים שמצא החיד"א), שרשב"י נפטר ביום ל"ג לעומר. וכן נראה לכאורה מפשט לשון האריז"ל (שעה"כ פז.) שמה שכתב בסוף דבריו שרשב"י הוא מחמשת תלמידיו הגדולים של ר"ע ולכן זמן שמחתו ביום ל"ג בעומר, הוא כתוספת על ב' החלקים האומרים לעיל, שנהגו ללכת לשם בל"ג לעומר, לאכול לשתות ולשמוח ולעשות חלאקה ושכן נהג האריז"ל בבואו ממצרים.
אולם כתב החיד"א במקום אחר (בספר מראית העין בליקוטים שבסופו) שכיון שלא נכתב בשער הכוונות שהוא יום פטירתו, צריך לומר שבנוסחאות כתבי האריז"ל היה ערבוב וטעות סופר, "והנוסחא האמיתית הוא כמו שכתב בשעה"כ שהטעם לשמחה מה זו עושה ביום ל"ג לעומר משום דאז התחילו ללמוד להחמשה תלמידים אצל רבי עקיבא והיא שמחת רשב"י אך לא בפיו דהוא יום פטירת רשב"י ע"ה".
אולם דעת רוב ככל מגדולי ישראל שכתבו בעניין זה, סוברים שרשב"י נפטר ביום זה, וכן דעת שו"ע הרב (הוב"ד בכה"ח תצ"ג סקכ"ו), ערוך השולחן (תצ"ג, ז'), השלה"ק, חיי"א (קל"א י"א). ועוד. וז"ל של הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ יערות דבש (ח"ב דרוש י"א): "וידוע כי במיתת צדיקים מלאכי השרת רוצים שימות צדיק, ויום ל"ג בעומר הוא הילולא דרשב"א כי מת אז, והיה למעלה הילולא הנערה באה אל המלך. וראוי לכל איש הירא וחרד לשום אל לבו יום ההוא לשוב בתשובה, כי זכות רשב"י מסייעת להבא לטהר, ולא לבלות זמן בעוונות הרבים בהבלי העולם, אשר הוא לצדיק לצער, עכ"פ מלאכי השרת רוצים במית הצדיק כמבואר בגמ' (כתובות קד.) אראלים ומצוקים תפסו בארון הקודש". [נציין שהגאון השדי חמד (ח"ו מערכת ארץ ישראל סי' א') האריך מאד לבאר מדוע יש לשמוח ביום פטירת צדיק גדול כרשב"י והביא לכך מקורות רבים, ודחה טענת המערערים בזה].
וכן דעת בעל הבני יששכר, וכתב שביום זה מתגלים אורות מהאור שגנוז מששת ימי בראשית, וזה נעשה ע"י גילוי פנימיות התורה שגילה רשב"י, וז"ל (מאמר חודש אייר ג' ב'): "רשב"י קרואוהו בוצינא קדישא כי על ידו נתגלו באיתגלייא סודות התורה הוא סוד האור כי טוב הגנוז בתורה, כל כן יומא הדין טו"ב ימים למתן תורה אשר מתחיל להתנוצץ האור כי טוב בתורה וכמ"ש לעיל, הנה יום הזה ל"ג בעומר יומא דהילולא דרשב"י, בו ביום עלה לשמי מרומים, ומסתמא ביום זה נולד גם כן (ר"ה יא.)... בו ביום עלה לשמי מרומים וצוה לרבי אבא לכתוב כל הגנזי נסתרות אשר נתגלו להשאיר ברכה מהארת האור הגנוז... שמור לנו ולבנינו עד יתדלה במהרה או משיח צדקינו וכו". וכן דעת המנחת אלעזר (שער יששכר חודש תשרי, ליום ג' דסוכות), והוסיף: "וגם תראה לפלא כי גם ל"ג בעומר בגימ' משה, שהוא יום פטירת רשב"י שהיה שורש נשמת משה רבינו, על כן לעולם אותו יום בשבוע שחל בו ל"ג בעומר אז חל בו באותו יום אח"כ בימי הסוכות יום ד' אשפיזא דמשה רבינו".
ואם כן ראינו שדעת רובם של גאוני וגדולי ישראל סוברים שיום זה הוא יום הילולא של רשב"י, שהוא יום פטירתו. עם זאת אין לפקפק בגירסא שהביא מרן החיד"א שביום זה הוסמכו תלמידי ר"ע החדשים, וביניהם רשב"י. וכבר כתב בספר כה"ח (תצ"ג סקכ"ו) שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, ושתי הנוסחאות נכונות, והיינו שיום זה הוא יום פטירת רשב"י, וגם ביום זה סמך ר"ע את חמשת תלמידיו.

ב. לשון המילה "הילולא" מורה על יום פטירת הצדיק, כמובא בזוה"ק (אדרא זוטא האזינו רצ"ו:), וז"ל: בתר דנפק פוריא הוה סליק באוירא ואשא הוה להיט קמיה [פירוש: אחרי שמטתו של רשב"י יצאה מן החצר עלתה המטה באויר ועמוד של אש היה לוהט לפני המטה], שמעו קלא עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרשב"י יבוא שלום ינוחו על משכבותם [יצאה בת קול שאמרה הכנסו ובואו והתקבצו לשמחת רבי שמעון, היינו בזמן שהצדיקים נפטרים מן העולם שאז הם נחים על משכבותם]". כמו כן בספר קינת סתרים (איכה ה', ב'): "כתב שבשעת פטירת הצדיק מתעוררים כל מעשיו שעשה בעולם וכל התורה שעסק בה וכל הייחודים שייחד, וכולם חוזרים ומתחדשים והוא בסוד בהילולא רבה דרבי שמעון תהא מתקן פתוריה שנאמר לרבי יצחק כי בודאי הוא הילולא רבה". וראה מה שכתבו להוסיף על כך בספר יערות דבש (שם) ובספר בני יששכר (שם).


שנזכה לגאולה שלימה בקרוב,


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il