שאל את הרב

  • הלכה
  • נוסח והגייה

הסיבה להבדלים בין נוסח התפילה בארץ ישראל לנוסח התפילה בחו"ל

undefined

הרב דניאל קירש

י"ג אייר תשפ"ג
שאלה
שלום הרב, 1. מדוע בחוץ לארץ אומרים ברכת 'יראו עינינו' בתפילת ערבית ובארץ ישראל לא אומרים? 2. מדוע אומרים בקיץ בארץ ישראל 'מוריד הטל' ואילו בחוץ לארץ לא אומרים בקיץ 'מוריד הטל'? 3. מדוע המתפללים בנוסח אשכנז בארץ ישראל נוהגים לומר 'שים שלום' בשבת, ובחוץ לארץ אומרים 'שלום רב'?
תשובה
שלום וברכה, 1. באופן פשוט לא אמור להיות קשר בין ארץ ישראל לחוץ לארץ לעניין זה. מדובר בשני מנהגים שהוזכרו בדברי הפוסקים כבר לפני מאות שנים, יש שאמרו ברכת 'יראו עינינו' ויש שלא אמרו (ראה טור סימן רלו). האגרות משה (או"ח, ח"ב, קב) כתב שאולי מכיון שתלמידי הגר"א ותלמידי בעל התניא עלו לארץ ויסדו את המנהג בארץ ישראל, התלמידים הנהיגו כדעת רבותיהם הגר"א ובעל התניא שסברו שאין לומר ברכה זאת. וכן כתב הדברי יציב (או"ח קג). הוסיף הדברי יציב עוד, שנשתרבב המנהג מחמת שרוב יושביה מלפנים היו מהספרדים שאין נוהגין לאומרו. 2. גם כאן לכאורה אין קשר לארץ ישראל. יש נוהגים לומר בקיץ 'מוריד הטל' ויש נוהגים שלא לומר (ראה שו"ע קיד, ה). אולי גם כאן זה קשור למנהג הספרדים שנהגו לאמרו כמבואר בכף החיים (קיד, יז). וכן הוא בסידור הרב (בעל התניא). יתכן שגם מנהג הגר"א הוא לומר 'מוריד הטל'. 3. גם כאן לכאורה מדובר בשני מנהגים שאינם קשורים לארץ ישראל וחוץ לארץ. יש שאמרו בשבת במנחה 'שים שלום' ויש שאמרו 'שלום רב' [בטעם המנהג לומר 'שים שלום' בשבת במנחה ראה ברמ"א (רכז, ב), ובערוך השולחן (סוף הסימן)]. יתכן שגם כאן נהגו אלו שעלו לארץ כמנהג הספרדים ובעל התניא לומר שים שלום (אם כי למנהג הספרדים ובעל התניא אומרים שים שלום בכל התפילות כמנהג האר"י ז"ל, ולא רק במנחה בשבת). איני יודע מהו מנהג הגר"א בעניין זה. הרחבה: ניתן אולי לומר מעבר להסבר ההיסטורי, שיש כאן עניין עקרוני שבארץ ישראל נהגו בנוסחים אלו. יתכן שטעם ההבדל בנוסחים אלו בין ארץ ישראל לחוץ לארץ קשור לכך שיש אור וקדושה גדולה בארץ ישראל. נראה שהמעיין בעניין תפילות אלו ימצא שנוסח ארץ ישראל שייך לצד העליון יותר. למשל לגבי אמירת שים שלום בשבת במנחה, ערוך השולחן (קכז, ד) ביאר את טעם הדבר וז"ל: "וטעם האשכנזים: ד"באור פניך" אין אומרים במנחה ומעריב שהוא שעת הדין. ולפי זה בשבת ויום טוב וראש חודש היה נכון לומר גם במנחה ומעריב "שים שלום", וכן ערב שבת וערב יום טוב במנחה, שאז הוא זמן רצון. ודייק ותמצא קל". עכ"ל. הרי שאמירת שלום רב היא אמירה מקוצרת שאומרים בשעת הדין, ובשבת במנחה ישנו עת רצון ולכן אומרים אז שים שלום. בארץ ישראל שרויים יותר בעת רצון ופחות יש חשש לדין (ראה למשל בשו"ת עזרת כהן סי' ו: "דזכותא דארץ ישראל חשוב מאד להגן ולהציל מכל פגע, ואין כח להפגעים והכחות החיצונים באוירא דארץ ישראל..."). ראה בעין איה שבת (ח"א פ"א אות ג) שביאר מנהג מסוים לכאורה לא משמעותי שהיה בארץ ישראל בדרך עמוקה, וניתן ללמוד מדבריו שכך ראוי להתבונן על מנהגי ארץ ישראל. על פי שני דרכים אלו (היסטורי ועקרוני) ניתן להסביר עוד מנהגים שנהגו בארץ ישראל שלא כמו חוץ לארץ ואכמ"ל. כל טוב!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il