ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

להשמיע את קול התורה! ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה תורה והלכות ציבור Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר ב' תשע"א

להשמיע את קול התורה!

גליון 229



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אפרת בת נעמי

ברוך ה' לאחר אלפיים שנות גלות חזרנו לארצנו והקמנו יישובים, חקלאות ותעשייה. יש לנו שלטון ריבוני וצבא המגן עלינו. גם עולם התורה קם לתחייה ורבבות שוקדים על תלמודם במגוון עצום של בתי-מדרש: ישיבות, אולפנות, בתי-ספר ותלמודי תורה. בית המדרש מצמיח תלמידי חכמים, אנשי חינוך, אנשי מעשה אידיאליסטים המוסרים נפשם בצבא ובהתיישבות, ואף שולח זרועות לתחומים נוספים כתרבות, אומנות ותקשורת.
למרות כל ההתפתחויות החיוביות עדיין קיים נתק חריף בין מוסדות השלטון: הכנסת, משרדי הממשלה ובתי המשפט לבין עולם התורה וחכמיה. בתהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות -בכל תחומי החיים - כמעט קול התורה אינו נשמע ואינו נחשב. וזאת אף על פי שתהליכים אלו מתחשבים במידה רבה בעמדותיהם של אנשי מקצוע ואנשי רוח העוסקים באותם תחומים: מדיניות חוץ, ביטחון, חברה ורווחה ועוד.
בישראל קיימים כיום עשרות רבות של מכונים המפיקים ללא הרף ניירות עמדה והצעות לחקיקה בכל התחומים הנ"ל. רובם המוחלט מבוסס על אג'נדה חילונית ליברלית ופוסט-מודרנית שאחת ממטרותיה העיקריות היא מחיקה וטשטוש של הצביון היהודי והייחודי של מדינת ישראל.
שני התהליכים המנוגדים המתוארים כאן מביאים ליצירת פער בלתי נתפס ש בעוד שהציבור הדתי והתורני משקיע כוחות עצומים בעשייה וביצירה, מידת השפעתו על דפוסי השלטון ותהליכי קבלת ההחלטות היא זעומה, ואינה עומדת בשום יחס למידת העוצמה והפעילות של ציבור זה בכל שטחי העשייה. ולעומת זאת, קומץ קטן של חוקרים ואקדמאים הנשען על תקציבי ענק ועל שיטות עבודה יעילות ומתוחכמות, משפיע באופן מכריע על כל זרועות השלטון, החל בתורת הלחימה של צה"ל, מדיניות החוץ, השירותים החברתיים, מדיניות תכנון הקרקעות ועוד.
את פירות הבאושים של תהליכים אלו פגשנו בגירוש מגוש קטיף, בכישלון הצבאי במלחמת לבנון השנייה, בפסיקות בג"ץ השנויות במחלוקת, במדיניות אכיפה דרקונית כלפי מתיישבי יש"ע, בפעילות העמותות המופעלות ע"י הקרן החדשה ועוד רבים. ראוי להדגיש שמרכיב מרכזי בהצלחה העצומה של גופים אלו, היא העובדה שלפעילותם של אותם מכונים ועמותות אין כמעט אלטרנטיבה אחרת וכך עמדותיהם והצעותיהם נתפסות כעמדה מקצועית גרידא. כך היא מאומצת בידי פקידי שלטון שעמדותיהם האישיות והציבוריות שונות בתכלית אך הם אינם מודעים ו/או אינם מסוגלים להתנגד, ונאלצים לאמץ את הגישה שמכתיבים אותם מכוני מחקר למיניהם.
עם זאת בתוך התמונה העגומה המצטיירת כאן ישנו אתגר וישנה תקווה. התקווה היא בכך שברגע שתימצא אלטרנטיבה ראויה - התמודדות עם סוגיות ציבוריות ושלטוניות מתוך גישה לאומית בריאה המבוססת על אוצרות התורה שבכתב ובע"פ על פי חכמי ישראל, ועל הידע המקצועי הרלבנטי - ניתן יהיה לתבוע את קבלתה ויישומה על ידי זרועות השלטון, והאתגר הוא בעצם היצירה של אלטרנטיבה שכזו. כידוע בשנות הגלות הארוכות חכמי התורה לא נדרשו וממילא לא עסקו די הצורך בברור סוגיות ציבוריות וממלכתיות לאורה של תורה, מה גם שסוגיות אלו משתנות ומתפתחות כל הזמן, וגם הסוגיות שנדרשו אליהם גדולי ישראל לפני כמה עשרות שנים בשנותיה הראשונות של המדינה שונות בהרבה (גם אם לא באופן מוחלט) מהסוגיות הנמצאות כיום על סדר היום. על-כן ישנו צורך אדיר, רוחני ומעשי, בשינוס מותניים של לומדי התורה להקשיב לשאלות ולבעיות העולות על סדר היום הציבורי, ולדלות ממקורות התורה הצעות ופתרונות לשאלות אלה. כל זאת ועוד, כיון שרוב המחזיקים ברסן השלטון כיום הינם בבחינת "שאינו יודע לשאול" אין טעם לחכות לכך שיביאו את השאלות לפתחם של חכמי ישראל אלא יש לנקוט בעצת בעל ההגדה "את פתח לו" ליזום דיון ולהעלות הצעות ודרכים לפתרון ולתבוע את ביצועם.
אכן מדובר במשימה כבדה הדורשת מאמץ רוחני ומעשי אדיר. ואולם ככל משימה גדולה יש צורך לפרקה לצעדים קטנים אך עקביים. דוגמה לצעד קטן שכזה, הוא "כנס רמלה - בין ישראל לעמים". ששם לעצמו למטרה לברר סוגיות שונות הקשורות ליחסי ישראל עם העמים שסביבו, ובכלל זה את סגולתו וייחודו של ישראל מן העמים האחרים, כמו גם את הדברים המשותפים. כל זאת בשיתוף ובשילוב של תמידי חכמים גדולי תורה ועמם גם מן הצעירים המקדישים את זמנם לעיסוק בסוגיות אלה יחד עם אנשי מקצוע ואנשי ציבור העוסקים גם הם באותם סוגיות. תקוותינו שהבירורים בכנס ישמיעו קול חדש ומרענן במסגרת הדיון הציבורי שיוביל לעיצוב מדיניות ברוח התורה ואמונת ישראל, שיש בכוחה להתמודד בהצלחה עם האתגרים והבעיות המונחות כיום לפתחנו. ובכך יתרום תרומה משמעותית לעיצוב חיינו הציבוריים מתוך ועל פי תורת ישראל.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, http://www.komemiut.org

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il