בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

להיות עִם, פירושו?

undefined

הרב יוסף כרמל

ניסן תשע"ח
3 דק' קריאה
הזכרנו בעבר כי קרבן הוא גם מלשון קִרְבָה. השבוע ננסה לברר מושג נוסף –"עִם", שגם הוא מבטא קרבה.
בצוואת דוד המלך לשלמה בנו, מופיע הפסוקים הבאים:
"וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם וְהוּא יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיקֹוָק לֵאמֹר אִם אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב: וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל" (מלכים א ב' ח-ט).
הראשונים התלבטו מאוד כיצד לפרש את תחילת הפסוק: "וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים", מה משמעותו של הביטוי עִמְּךָ?
ר"י קרא, תלמידו וחברו של רש"י, ביאר אותו כחלק מן הציווי (ולא כתיאור מצב): "(דאג ש)עמך יהיה תמיד, שיהיה מצוי תמיד אצלך כדי שתהא יכול למצוא לו עלילה". כלומר דוד ציווה על שלמה בנו שידאג לכך ששמעי בן גרא, מי שהיה ראש-ראשון לכל בית יוסף, יהיה תמיד תחת השגחתו ותחת עינו הפקוחה. זאת גם כדי להבטיח ששלמה המלך, יוכל לחפש את הדרך הנכונה להוריד את שיבתו בדם שאולה.
הרד"ק בפירושו השני ביאר באותו כיוון: "והנה עמך בירושלים כדי שתוכל למצוא לו עילה סיבה להמיתו". אומנם כפירוש ראשון מפרש הרד"ק בכיוון אחר: "כלומר אף על פי שהוא משבט בנימן עמך וברשותך והוא להביאו לידי מיתה". לפי זה עִמְּךָ פירושו ברשותך ותחת שלטונך וממילא אתה יכול להטיל עליו עונש מוות.
הרד"ק מפרש פירוש שלישי בדרך הדרש: "ובדרש כי רבו היה והיה מלמדו וזהו טעם עמך". הרד"ק מציע משמעות הרבה יותר עמוקה לביטוי עִמְּךָ. הוא לא יתבאר על קרבה גאוגרפית או מדינית-אזרחית, אלא מלשון קרבה רוחנית הנוצרת מקרבה תורנית. לכן, תלמיד חשוב כבן. מקורו של פירוש זה, בדברי חז"ל במסכת ברכות (דף ח ע"א): "ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה". לפי זה, שמעי בן גרא היה מורו ורבו של שלמה המלך, וכל עוד ששמעי היה חי, לא התחיל תהליך נפילתו של שלמה המלך, תהליך שהסתיים בחורבנו של בית ראשון ובית שני, שהרי המדרש מלמדנו כי "בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה הים שרטון, ... (ש)נבנה עליהם כרך הגדול שברומי" (ילקוט שמעוני מלכים א רמז קעב). כל מי שיודע מהי "חברותא" מבין איזו קרבה נוצרת בין שנים שלמדו תורה יחד.
הרלב"ג פירש עִמְּךָ מלשון קרבה אבל מסוג אחר: "אמר זה כי הוא היה עמו בהמשחו" כלומר, שמעי בן גרא היה מתומכי שלמה כנגד אדניה והא היה חלק מהחבורה הקטנה שלא הוזמנה להמלכת אדניהו בן חגית. כך מפרש הרלב"ג את הפסוק הבא: "וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי וְהַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִד לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ" (מלכים א א' ח). לדבריו עִמְּךָ פירושו מי שתמך בך פוליטית ותמך בך כמועמד להיות המלך הבא.
גם האברבנאל הלך בדרך זו ופירש שמדובר על קרבה של חבר ותומך: "וענינו אצלי כי למה שראה דוד שהיה שלמה בנו אוהב לשמעי בן גרא והיה הולך עמו ויועצו והיה נוטה אחריו, לפי שהוא לא נטה אחרי אדוניהו".
(עוד בנושא זה יתבאר בקרוב בע"ה בספרי צפנת שמואל).

בשבת הגדול אנו מזכירים את אותם ימים גדולים, בהם עם ישראל התאחד לראשונה, באמצעות ייסוד חבורות לשם הקרבת ואכילת קרבן פסח. מאז, ליל הסדר הוא לילה של אחדות משפחתית ואולי גם בזכות זה, הוא לילה המשומר מן המזיקים, שמתרבים וחיים מהפילוגים השונים, שעומדים עלינו לכלותנו, ח"ו.
הבה ונציל עצמנו מן המחלוקות וממילא הקב"ה יצילנו מידם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il