ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בלי עין הרע ;">

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים תולדותיהם של צדיקים הרב עובדיה יוסף Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

חשוון תשע"ט

בלי עין הרע


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

בשנת תשנ"ד ישב הרב עובדיה יוסף שבעה על פטירת רעייתו הצדקת, הרבנית מרגלית עליה השלום.
מכל רחבי הארץ והעולם הגיעו לנחם את הרב עובדיה בביתו בירושלים. בין הנוכחים אפשר היה להבחין ברבנים גדולים, ראשי ישיבות, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת ואישי ציבור רבים.
בין המנחמים הרבים הגיע גם המקובל רבי אלעזר אבוחצירא, הבבא אלעזר, מבאר שבע. רבי אלעזר ישב מול הרב עובדיה ושמע ממנו על מעלתה של הרבנית מרגלית ע"ה.
ואז שאל רבי אלעזר את הרב עובדיה: "יאמר לי כבוד הרב, בזכות מה זכיתם אתה ואשתך עליה השלום, בלי עין הרע, שכל בניכם וחתניכם תלמידי חכמים, גדולים וצדיקים? הם משמשים כראשי ישיבות, רבני ערים ומורי הוראה מפורסמים, כולם בלי יוצא מן הכלל. מהי הסיבה שזכיתם לכך, הרי אדם לא זוכה לכך בלי סיבה מיוחדת?".
הרב עובדיה אמר: "כך גזרה חוכמתו יתברך. הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו הוא זה שריחם עליי ונתן לי ילדים וחתנים כאלה. הכול בא ממנו יתברך".
הבבא אלעזר השיב: "בוודאי שהקדוש ברוך הוא נתן לכם ילדים וחתנים כאלה, אך הוא לא נתן זאת סתם כך. ברור שעשיתם איזה משהו מיוחד, שאינו מעשה של דבר יום ביומו, ולכן זכיתם לכך".
המשיך הבבא אלעזר לטעון: "ואם תנסה לתלות זכות זו בשל לימוד התורה שלך, הרי יש תלמידי חכמים רבים שיושבים ועמלים בתורה, אשר לא זכו לילדים גדולי תורה כמו שזכית. ואם תרצה לומר שזכות זיכוי הרבים, שאתה מזכה את עם ישראל בשיעורי תורה ובכתיבת ספרים, היא זו שעמדה לך, הרי ישנם רבנים גדולים נוספים שמזכים את הציבור ללא הפסקה, ולא זכו לילדים קדושים וגדולים כמו שזכיתם אתם. אם כן, במה זכיתם לבנים וחתנים גדולי הדור?".
הרב עובדיה עמד מול הפצרותיו החוזרות ונשנות של הבבא אלעזר וניסה שוב ושוב להתחמק מתשובה שתעיד על איזה מעשה טוב שעשה, ואמר שזו רק ברכת ה' ורחמיו.
אז רבי אלעזר קם ממקומו ואמר ברגש: "כבוד הרב, לא אזוז מפה עד שתגלה לי איך זכית בבנים גדולי דור! תורה היא, וללמוד אני צריך".
נאנח הרב עובדיה מעומק ליבו ואמר: "טוב, אגלה לך את האמת".
הוא שתק מעט, ולאחר מחשבה עמוקה החל לספר: "לפני שנים רבות שימשתי כדיין בבית הדין, והגיעו לפניי זוגות שביקשו להתגרש, לא עלינו. הייתי מנסה רבות לגשר בין בני הזוג בשעת דין, ומנסה לחפש עצות ופתרונות כדי שישובו לחיות ביחד במקום שיצטרכו גט.
"לצורך כך, הייתי צריך לדבר עמהם ולשוחח איתם פנים אל פנים כדי לנסות ולהשלים ביניהם, וזה לא היה פשוט כלל, מפני שברוב המקרים הזוגות לא שמרו תורה ומצוות, ועל כן לעיתים היו מגיעות הנשים בלבוש שאינו צנוע".
"דע לך", הרים הרב עובדיה את קולו, "כי מעולם, בכל שנות כהונתי בבית הדין, לא הרמתי את עיניי לראות מי האישה שעמה אני מדבר! תמיד דיברתי עמהן וניסיתי להשכין שלום בינן ובין בעליהן כשהעיניים שלי נעוצות בקרקע".
סיים הרב עובדיה את דבריו לרבי אלעזר ואמר: "וכאשר האדם משתדל לשמור את העיניים, שהוא ניסיון גדול וקשה עד מאוד, הקדוש ברוך הוא משלם לו כהוגן. ברור לי שבזכות אותו קושי בבית הדין במשך שנים, זיכני ה' בבנים גדולי תורה".
רק אז התרצה רבי אלעזר, אמר דברי ניחומים ויצא לדרכו.
לאחר פטירתו של הרב עובדיה זצ"ל בשנת תשע"ד, סיפרה בתו הרבנית לאה בוטבול, מנהלת בית הספר 'צלילי נועם אורות', כי בילדותה אביה היה חוזר לביתו לאחר שהיה יושב בבית הדין, עם דפים שבהם היו שרבוטי מילים.
היא שאלה את אביה בפליאה רבה: "האם זה מה שאתה עושה בבית הדין?!".
הסביר לה הרב עובדיה: "היות שאיני רוצה להתבונן בנשים המופיעות שם, נאלץ אני להרכין את ראשי, ולצורך כך כותב בדפים לבל חלילה ארים את ראשי מבלי משים".

סופר על ידי הרב יצחק לוי

מתוך העיתון בשבע.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il