יום ד', ו' כסליו ה'תשע"ט
אתר ישיבה / בית מדרש

שמואל א פרק כ



מוקדש לעלוי נשמת ר' אשר בן ר' שלום הי"ד
--- ---
--- ---
(א) ויברח דוד מנוות (מניות) ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי: (ב) ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשה (לא יעשה) אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת: (ג) וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות: (ד) ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך: (ה) ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית: (ו) אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל המשפחה: (ז) אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעמו: (ח) ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני: (ט) ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך: (י) ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה: (יא) ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה: (יב) ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך: (יג) כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי: (יד) ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות: (טו) ולא תכרית את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה: (טז) ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד: (יז) ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו: (יח) ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך: (יט) ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל: (כ) ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה: (כא) והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חי יהוה: (כב) ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך יהוה: (כג) והדבר אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם: (כד) ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על (אל) הלחם לאכול: (כה) וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד: (כו) ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור: (כז) ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דודויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם: (כח) ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם: (כט) ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך: (ל) ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך: (לא) כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא: (לב) ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה: (לג) ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד: (לד) ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו: (לה) ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו: (לו) ויאמר לנערו רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו: (לז) ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה: (לח) ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי (החצים) ויבא אל אדניו: (לט) והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר: (מ) ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר: (מא) הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל: (מב) ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם:
השיעור הועבר בתאריך