ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גמרא יבמות

גודל טקסט

ויקישיבה - גמרא יבמות

x
  • 'יקרא על שם אחיו המת'- שם או נחלה?
    משמעות פשט הפסוקים הוא שצריך לקרוא לילד ע"ש האח המת, אך חז"ל פירשו שהכוונה לירושת הנחלה כי התורה לא מטילה את קריאת השם על אדם מסויים.
  • קדימות בחליצה
    מחלוקת בית הלל ובית שמאי בצרת ערווה. מצוות יבום בגדול. המנהג היום. דברי הבית שמואל שכשלגדול יש אשה עדיף שהקטן יחלוץ. ארבע קושיות על הבית שמואל. דברי אגדה בחליצה.
  • עשה דוחה לא תעשה - הותרה או דחויה?
    מחלוקת בין רב ניסים גאון לראשונים האם עשה דוחה ל"ת זה בגדר 'הותרה או דחויה'. שורש המחלוקת בגמרא והרחבה בשיטותיהם.
  • דבר שלא בא לעולם
    כיום חלק גדול מהמסחר נעשה בדבר שלא בא לעולם. משקיעים קונים דירה לפני שנבנתה, חברות קונות חלב מהמחלבות עוד לפני שחלבו אותו, ומדינת ישראל קונה מטוסים לפני שבנו אותם. ההלכה היא שדשלב"ע לא נקנה. האם זה אומר שכל המסחר היום לא באמת עובד?? ב'חידוש נועז' מסביר הרב על התקדמות המציאות, שבעקבותיה העתקת תוכנה בלי לשלם היא גזל גמור מדאורייתא, ודברים שלא באו לעולם יכולים להיקנות.
  • המקור לשיטת האשכנזים במהדרין מן המהדרין בחנוכה
    מחלוקת התוס' והרמב"ם לגבי מהדרין מן המהדרין, תירוץ הגר"א על קושית התוס', ביאור שמנהג האשכנזים הוא ע"פ שיטת רש"י . כתיבת התורה שבע"פ.
  • עד אחד בהכחשה
    "שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת", יכולה לומר ברי לי. הרמב"ם אומר שכך גם בחד וחד, והרמב"ן אומר שלאו כלום הוא. בשביל להבין את מחלוקתם, מעמיק הרב בשיטת הרמב"ם בכוחם של עדים מוכחשים, ומשם לעד אחד בהכחשה. כשעדים מוכחשים, אין הכוונה שמבחינתנו אין עדות, אלא שיש שתי עדויות שאנו צריכים לקבל את שתיהן, ואנו בפרדוקס. המחלוקת היא האם אותו הדבר גם בעד אחד.
  • ציצית שב ואל תעשה או קום ועשה?
    ביבמות אומרת הגמרא שלבישת ציצית היא שב ואל תעשה. לעומת זאת לעניין כלאיים נאמר שהלבישה היא קום ועשה. תירוץ תוס' וקושיות עליו. תירוץ השאג"א. הוכחה מהמרדכי. ציצית היא מצווה לקשור על בגד שלובש, וניתן להסתכל שיש חיסרון בבגד. נפק"מ לשבת שאדם לא יכול לקשור. השוואה למצוות עולת ראיה כיסוי הדם ומזוזה.
  • שבועת מידה במקצת תלויה בכפירה
    דעת התוספ' שעד המסייע פוטר משבועה, מחלוקת המהרי"ל וקצות החושן לגבי לווה שטוען שזמן הפירעון יותר מאוחר, הוכחת הקצות מהתוס' הנ"ל.(סימן ע"ג ס"ק ב)
  • כחם של חכמים לעקור דיני תורה
    מצינו בכמה מקומות שחכמים מתקנים תקנות, והן עובדות גם מדאורייתא. נחלקו הראשונים מהי רמת הכח שיש לחכמים: האם יכולים ממש לשנות את דיני התורה? האם מתי שרוצים או רק כשיש צורך גדול? כהוראת שעה או גם באופן קבוע? והיום כשאין לנו בי"ד, האם עדיין יש לנו אפשרות כזו?
  • עד אחד ושני עדים בעדות אישה
    תירוץ חידושי הרי"מ לשיטת רש"י לגבי עד אחד בעדות אישה ההבדל בין אונס מחמת עדים לאונס מחמת רוב.
< 54321 >
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il