ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

רביבים

גודל טקסט

shutterstock,pixinoo כשהרב אליהו לימד הלכה
בתוך לימודי שמעתי שיעורים של הרב אליהו זצ"ל מאתר 'ישיבה'. דמותו נשקפה לנגד עיניי וגעגועים הציפו את לבי. זכרתי איך היה מעביר שיעורים בהדרת כבוד ובמלוא תחושת האחריות והשליחות ללמד תורה והלכה לישראל.

ויקישיבה - רביבים

x
  • מול הלהט"בים – חינוך ואהבה
    מאז העקדה מתמודד עם ישראל עם ניסיונות בקיום הצו האלוקי, וממלא את דבר ה' גם בצער ובכאב – מתוך אמונה שזהו הצעד המוסרי * הן מנתונים בני זמננו והן מעדויות חז"ל עולה שבתרבות שבה המסגרת המשפחתית חזקה – נטייה חד-מינית רווחת פחות * המשמעות היא שחינוך לערכי המשפחה יכול להפחית את התשוקה החד-מינית * בעלי הנטיות עצמם – חובה להבין לצערם ולכאבם, ואסור להרחיקם מהקהילה * גם למי שנכשל וחוטא, כל עוד אינו מתריס נגד התורה, יש חלק במסגרת הדתית ואף חלק לעולם הבא
  • המאמין בארץ – יתמודד עם אתגריה
    מחטא המרגלים ועד היום: הוויכוחים הריאליים תלויים באמונה ובהשקפת העולם * מי שאינו אוהב את הארץ ואינו מאמין בערכה – ממילא יעריך שהשמירה עליה בלתי אפשרית, ואילו המאמין במצוות יישוב הארץ – ימצא את הפתרונות המעשיים כדי לשמור על אחיזתנו בה * אפילו הוויכוחים העובדתיים סביב המצב הדמוגרפי, שלא לדבר על המחלוקות המוסריות, כולם תלויים בשאלת האהבה והאמונה בארץ * אין הכוונה להעלמת עין מהמציאות, אלא שמתוך האמונה נמצא את הדרכים הריאליות להתמודד עם המצב * כך תבוא הגאולה דרך המציאות, קמעא קמעא
  • גיד הנשה ואתגרי עולם המעשה
    גיד הנשה, שעל פי הסוד קשור לתשעה באב, מייצג את נקודת התורפה של עם ישראל * מכל הגידים שבגוף, המלאך המייצג את עשיו הצליח לפגוע דווקא בגיד שמחבר את החלק העליון לרגליים, כלומר את הרעיונות והלב למציאות * כשיש נתק בין אנשי הרוח לאנשי המעשה, אנשי הרוח מאבדים את אחיזתם בקרקע ואת השפעתם, ואנשי המעשה נגררים אחרי העולם הזה ותאוותיו * ביסוד הבעיות של דורנו, שעליהן אנו מתאבלים בימים אלה, עומד הנתק בין אנשי הרוח לאנשי המעשה – ועלינו לפעול לחיבור ביניהם.
  • כשתשעה באב חל בשבת
    מעוברות ומיניקות חלקית חייבות בצום גם השנה, אלא אם מרגישות קושי במהלך הצום. נשים שמיניקות הנקה מלאה – פטורות * האם וכיצד להתרחץ לפני שבת * מה אוכלים בסעודה השלישית ומתי לסיים אותה * מה מותר ומה אסור בזמן הביניים שבין שבת לתשעה באב * כיצד עושים הבדלה במוצאי השבת ובמוצאי הצום * מה ממנהגי האבלות נשאר ביום שאחרי הצום * בברית מילה בתשעה באב – לדעת רוב הפוסקים מותר להורים לאכול אחרי חצות היום, אך הציבור נוהג להחמיר ולצום כרגיל
  • גיד הנשה ואתגרי עולם המעשה
    גיד הנשה, שעל פי הסוד קשור לתשעה באב, מייצג את נקודת התורפה של עם ישראל * מכל הגידים שבגוף, המלאך המייצג את עשיו הצליח לפגוע דווקא בגיד שמחבר את החלק העליון לרגליים, כלומר את הרעיונות והלב למציאות * כשיש נתק בין אנשי הרוח לאנשי המעשה, אנשי הרוח מאבדים את אחיזתם בקרקע ואת השפעתם, ואנשי המעשה נגררים אחרי העולם הזה ותאוותיו * ביסוד הבעיות של דורנו, שעליהן אנו מתאבלים בימים אלה, עומד הנתק בין אנשי הרוח לאנשי המעשה – ועלינו לפעול לחיבור ביניהם.
  • החופש ללמוד
    חובת לימוד התורה חלה כל השנה, והחופש הוא הזדמנות מצוינת לקיים אותה * כשמדברים עם הילדים מראש על לימוד בחופש, ומתכננים איתם כיצד לנצל את הזמן, הם מסכימים * אם ההורים מנצלים את השבתות ללימוד – הילדים לומדים לנצל את הזמן שלהם בחופש * החופש הוא הזדמנות להורים לחנך את ילדיהם בעצמם ולשתף אותם בעולם הערכים שלהם * הגורם לרבים מהשיבושים והנפילות בחופש – שינה מאוחרת וקימה מאוחרת * שאלה הלכתית מרגשת: האם לחגוג עלייה של בני משפחה לארץ בתשעת הימים?
  • מי צם ומי פטור
    כשתיקנו חכמים את הצומות ה"קלים", לא חייבו את המעוברות, המיניקות והחולים * אישה שפסקה להניק – לרוב הפוסקים חייבת לצום, ויש אומרים שפטורה עד שנתיים מהלידה * חולשה וכאב ראש אינם פוטרים מהצום, אלא רק מחלה שאינה קשורה לצום * מי שיודע שהצום יגרום לו לחלות – נחשב חולה ופטור * כיצד ליטול תרופות בצומות הקלים, וכיצד אפשר להתמודד עם המחסור בקפאין * מי ששבר את הצום בטעות – ממשיך לצום * החובה לחנך ילדים לצום חלה ביום כיפור, ובשאר הצומות אין צורך להרגיל אותם.
  • כיצד הציבור קובע מנהגים?
    חכמים קובעים את התקנות והסייגים למען עם ישראל, וכל תקנה תלויה בקבלת העם * עם זאת, אין לחשוש שמא העם יחפש רק הקלות; עובדה שמנהגים רבים התקבלו בישראל לאורך הדורות, למרות הקושי שבהם * חבישת כיפה על הראש, פסוקי דזמרה וצום מלא בתעניות החורבן – אלו רק חלק מהמנהגים שעם ישראל קיבל על עצמו, עד שהפכו לחובה * קבלה של מנהג, לקולא או לחומרא, נחשבת רק אם יש לה בסיס הלכתי * מנהגם של שומרי התורה והמצוות הוא הקובע מה יתקבל
  • רבנות צריכה לייצג את העם
    סמכות הפסיקה נמצאת בידי החכמים המייצגים את כל העם ומקובלים על הציבור * בעבר הסנהדרין ייצגה את כל שבטי ישראל, והכריעה מתוך דיון משותף * מאז שבטלה הסנהדרין – ממלא מקומה הוא עם ישראל לדורותיו: ההלכה נפסקת בידי רוב החכמים, אבל גזירה שלא התקבלה בציבור מתבטלת * העם בימינו אינו נופל במדרגתו מדור התנאים, רווי הצדוקים והאפיקורסים, וגם לו יש סמכות * חזון הרבנות הראשית הוא לחזור לימי בית הדין הגדול, לכן עליה לשאוף לכלול את כל החוגים, מתוך כבוד והקשבה הדדית
  • בין קודש לקודש
    השבת נועדה לקדושה ולמנוחה, ואין לנצל אותה להכנות לחג שאחריה * כדי לשמור על תיאבון לסעודת החג, יש להקדים את הסעודה השלישית בשבת * אין לנקות ולשטוף כלים בשבת לצורך החג, אך בשעת הצורך אפשר להוציא את מאכלי החג מהמקפיא * בשבת אפשר להתרחץ במים פושרים, ובחג גם במים שהתחממו בהיתר * דיני ברכות השחר למי שנשאר ער בלילה * בני חו"ל שחוגגים בארץ – אם יש להם משפחה, דירה או כוונות לגור בישראל - פטורים מיום טוב שני של גלויות.
< 54321 >
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il