ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

רביבים

גודל טקסט

shutterstock,pixinoo כשהרב אליהו לימד הלכה
בתוך לימודי שמעתי שיעורים של הרב אליהו זצ"ל מאתר 'ישיבה'. דמותו נשקפה לנגד עיניי וגעגועים הציפו את לבי. זכרתי איך היה מעביר שיעורים בהדרת כבוד ובמלוא תחושת האחריות והשליחות ללמד תורה והלכה לישראל.

ויקישיבה - רביבים

x
  • איסור נהיגה לא זהירה
    הלכות ברכה אחרונה – האם מברכים על שתייה בקשית, שתיית קפה ואכילת גבינה או גלידה * בהמשך לטור הקודם: בעקבות התאונה המחרידה ראוי לעסוק בתפילת הדרך, אך כמובן לא במקום התחזקות בנהיגה זהירה * הנוהג במהירות מופרזת, או תוך הסחת דעת, עובר על איסור בלי קשר לשאלה אם גרם לתאונה * מי שאינו שומר על כללי הנהיגה, גם אם לא פגע באיש, הוא שותף ליצירת נורמה שלילית מסוכנת בכבישים * רצוי לכל נהג להתפלל גם שנהיגתו תהיה מתוך נחת והתחשבות באחרים
  • דילמת היתר המכירה – גילויים חדשים
    הספר החדש 'ובשנה השביעית', כרך ראשון מתוך מחקר מקיף על הרקע ההיסטורי להיתר המכירה, חושף את הנתונים העובדתיים על מצב המושבות * בתור סוגיה שנשענת על רקע היסטורי, מחקר של תלמיד חכם יכול לסייע בבירור המחלוקת * בספר, פרי עבודתו הממושכת של הרב ד"ר בועז הוטרר, משתקפת הדילמה של המתיישבים: לסמוך על תרומות, מכיוון שממילא העבודה החקלאית מביאה להפסדים, או לבנות התיישבות שעומדת על רגליה * הדילמה המציאותית נשענת על מחלוקת מהותית מהי אמונה – הסתמכות על הנס או קיום מצוות מחושב ומתוכנן
  • גלגולו של דין הבשר האחורי
    בהכשרים רבים אי אפשר להשיג את החלק האחורי של הבשר, מפני שקשה מאוד להכשיר אותו מאיסורי חֵלב וגיד הנשה * לפי הדין המקורי, ההכשרה לא הייתה מסובכת, אלא שהוצאת החלק האסור מהבהמה דרשה מסורת * עקב קשיי הגלות וחורבנן של קהילות רבות, המסורת סביב הוצאת החלק האסור הלכה והתערערה, והתעוררו ספקות רבים * מסיבה זו נוצרו חומרות רבות בניקור, וכן התפתח מנהג למכור את הבשר האחורי לנוכרי * אולם קהילות מסוימות שיש להן מסורת בעניין אינן צריכות לחוש לחומרות של עדות אחרות
  • שסבתא תשתלב במעגל הרוקדים
    מכתב אישי של כלה לפני חופתה לחברותיה, שבזכותו החתונה התקיימה במלוא השמחה – אך בלי להשאיר את הנשים המבוגרות מחוץ לרחבת הריקודים * בגילוי המכונן של הקב"ה ליעקב אבינו לא נאמר לו ללמוד גמרא בעיון, וגם לא לפתח סולידריות ופלורליזם – אלא לבנות עם וליישב את הארץ * גם היום, אם נדבק בייעוד התורה לבנות את העם והארץ, בכל התחומים והמישורים, גם כל שאר העניינים יסתדרו * אם נזכה, נוכל לעשות זאת גם בלי אויבים מבחוץ שיכריחו אותנו לפתח את הארץ והמדינה
  • התשובה לתאונה המחרידה – תפילת הדרך בכוונה
    כאשר חווים אסונות לאומיים כמו התאונה הקשה שאירעה השבוע, צריך להתעורר ולהתבונן במשמעות הדברים , עלינו להתחזק בהקפדה על הלכות תפילת הדרך ובאמירתה בכוונה ,תפילת הדרך נאמרת בלשון רבים, כדי שמי שיוצא לדרך ישתף עצמו עם הציבור, אין חובה להוסיף בימינו "תאונות דרכים" לנוסח התפילה, אך מי שחפץ רשאי להוסיף , ספק האם בנסיעה עירונית ארוכה יש לברך, ולכן יאמר בלא שם ה' , בימינו נכון לומר את תפילת הדרך כשנכנסים לרכב, לפני תחילת הנסיעה
  • ניצלתי מתאונה – לברך הגומל?
    ילד אינו מברך הגומל, כי בברכתו הוא אומר למעשה שהוריו "חייבים" * אדם שכמעט נדרס – אינו מברך, אך מי שהיה בזירת פיגוע וניצל – מברך הגומל * מי שבוחר לעסוק בספורט אתגרי אינו מסכן את חייו ואינו מברך הגומל, ואם הוא מסכן את חייו – זו עבירה * ברכה על לידה: מתי מברכים, ומדוע יש הבדל בין לידת בן ללידת בת * השומע מצווה דרך מכשיר שמיעה – מחלוקת אם יצא, אך כשיפותח מכשיר שמדמה את פעולת האוזן – יהיה אפשר לצאת באמצעותו ידי חובה.
  • כן, אכפת לנו מעמים אחרים
    תגובה לטענות סביב הטור הקודם, על התנועות הלאומיות באירופה: מאבקו של הימין האירופאי חשוב, מכיוון שאנו רוצים בקיומם של הלאומים * הרב קוק זצ"ל לימדנו: אנו שונאים את הרשעה שבעמים, ואוהבים את צלם האלוקים * גם את תנועות השמאל יש לאהוב, אלא שהדבר קשה יותר מכיוון שהן שונאות אותנו * אהבת האדם של השמאל מכוונת כלפי האדם המופשט, אך ברגע שהוא לובש זהות – מתפתחת כלפיו שנאה * עוד בעניין ברכת הגומל: גם אם בעבר נמנעו מכך, אין סיבה שנשים לא תברכנה הגומל במניין.
  • הלב, המעיין ותורת ארץ ישראל
    על ידי השירה והריקודים מפנימים שהתורה אינה רק מחייבת, אלא גם מאירה ומשמחת * לכן גם מי שרגיל לשקוע בלימוד – אינו מבטל תורה כשהוא שר ורוקד, כי השמחה רק תורמת ללימוד * ליום פטירת רבי נחמן מברסלב: עיון במעשה "הלב והמעיין" * הלב כוסף ומתגעגע למעיין, אך אין לו ברירה אלא לרדת לעמק שממנו לא רואים את המעיין, כדי להתאחד עם המעיין בסוף הדרך; גם עם ישראל נדרש לעבור מסע של ריחוק ואתגר, עד שיתאחד עם השכינה בארץ ישראל
  • מתי מברכים "הגומל" בימינו?
    הקריטריונים של ברכת הגומל נוסחו בהתאם למציאות שהייתה בעבר, שבה כל מחלה הייתה עלולה להידרדר למוות, וכל נסיעה הייתה סכנת חיים * התקנה הייתה לברך הגומל לאחר יציאה מסכנה, ולכן גם היום יש לברך רק על סיכון חריג * גם לנוהגים לפי השולחן ערוך, אין לברך על חולי רגיל ששוכבים בגללו במיטה * גם על נסיעה בין עירונית אין לברך, מכיוון שהסיכוי לתאונות דרכים אינו הופך אותה לסכנה ממשית * בנוגע למטוס נחלקו הפוסקים, אך מי שרגיל לטוס – נכון שלא יברך
  • הצום – גם למעוברות ולמיניקות
    אין עניין להרבות ביום כיפור בווידויים מפורטים יותר ממה שנהוג, מכיוון שהעיקר הוא החיבור לשורש ולרצון הפנימי * עיקר היום הוא הכפרה על ידי התענית, ולכן מי שהצום מקשה עליו – עדיף שישכב במיטה כל היום ולא יגיע לתפילה, ובלבד שלא יאכל * היום גופנו איננו חלש מבעבר אלא להפך, הוא בריא וחזק יותר, לכן אין להקל למעוברות ולמיניקות * חולים, מעוברות ומיניקות ששואלים רופא אם לצום – צריכים לשאול רופא ירא שמיים שאינו ממהר להקל, שיענה באופן ענייני אם נשקפת להם סכנה
< 54321 >
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il