הסטוריה

הרב דוד חי הכהן - סוקר את תולדות ירושלים, מבריאת העולם ועד ימינו אנו.

במקביל לגיבוש המרכז היהודי בספרד התפתח המרכז היהודי באשכנז. כדי להבין את שורשיה של הקהילה היהודית האשכנזית עלינו לחזור מאות שנים אחורנית בזמן.

מתחילת המאה השמינית ועד לסוף המאה החמש-עשרה היתה אדמת ספרד זירה למלחמות בין נוצרים למוסלמים. הנוצרים ניסו להחזיר אליהם את ספרד. התרבות הנוצרית-קתולית קראה למלחמה נגד המוסלמים ושאר כופרים. הקריאה למלחמה יצאה נגד כל מי שאינו נוצרי.

ראוי להעיר ששיטותיהם של תלמידיו של ר' חסדאי קרשקש, ר' יוסף אלבו ור' יצחק עראמה היו סיכומיות יותר, ובאו לפייס בין ההוגים הגדולים שקדמו להם.

פרק נוסף בהתפתחות הפילוסופיה היהודית בספרד נרשם על ידי ר' חסדאי קְרֵשְקַש , שהיה רב ומנהיג ליהדות ספרד בשלהי העידן של המרכז התורני הגדול שם.

הויכוח שהתלקח בקהילות השונות הביא לכמה תוצאות: מחד, היו קהילות שנמנעו מללמוד את "מורה נבוכים", לפחות עד לגיל מסויים. ומאידך, היו קהילות בהן פרח העיסוק בפילוסופיה. כך היה בדרומה של צרפת - בפרובנס, ובכמה קהילות נוספות. באחת מאלה, כשני דורות לאחר הרמב"ם חי ופעל אחד המלומדים הגדולים ביותר של ימי הביניים באירופה - ר' לוי בן גרשום.

נפנה כעת לעסוק בנושאים מרכזיים בהגותו הפילוסופית של הרמב"ם.

במשך תקופה של כארבע מאות שנה היתה ספרד לזירת צמיחתם של בתי מדרש וחכמה ובהם מן המפוארים שבגדולי ישראל, הן בתחום ההלכה, הן בתחום ההגות, המוסר, הפילוסופיה והקבלה, פרשנות המקרא ודקדוק עברי, והן בתחום הפיוט והשירה שהשפיעו רבות על העם היהודי ועל עמים אחרים.

ספר "אמונות ודעות" חותם פרק מסויים בתקופת הגאונים. רב סעדיה גאון פותח זרם חדש: פילוסופיה יהודית, אבל הוא גם בין חותמי הפרק ההלכתי הגדול של מפעל הגאונים.

הקהילה היהודית בימי הביניים, החברה על פי התורה, מבנה הקהילה היהודית.