קול צופייך

כשחייל לא יכול לקרוא את ההגדה הוא צריך לזכור שהעיקר בליל הסדר זה לזכור כי בזכות ההקרבה שלו, של אשתו וילדיו – עם ישראל לא משועבד לגרועים שבאומות. בזכותם זוכה כל עם ישראל לשבת בביתו ולחגוג את חירותו. אין מי שמקיים את חג החירות בהידור גדול יותר ממנו.

הפעולה הכי חשובה לביעור החמץ היא לא הניקיון, הבדיקה או השריפה, אלא ביטול החמץ, שכאשר אדם מבטל את החמץ בליבו הוא לא עובר על בל ייראה ובל יימצא. ולכן בשעת הדחק, כשאדם במילואים או אם הוא מפונה מביתו ונבצר ממנו לנקות ולבדוק ולבער – לא ישכח לבטל את החמץ, כי הוא העיקר.

כל מלכי האומות העולם מתגרים זה בזה והעולם נבהל, וישראל מתרעשים ומתבהלים וה' אומר להם: בניי, אל תתייראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם

מי שיצא מביתו למילואים, אפילו יכול לחזור – לא צריך אלא יבטל את החמץ בליבו. אמנם אם יש בני בית אחרים בביתו – יכולים הם לבדוק את החמץ. ואם הם נמצאים בבתי מלון – לא צריכים לחזור לביתם שנמצא במקום סכנה.

בתענית אסתר אנחנו צמים ביום שבו נלחמו היהודים באויביהם וניצחו אותם. שבאותם ימים התפללו עם ישראל להצלחת הלוחמים כמו שמשה התפלל להצלחת יהושע במלחמתו בעמלק. וגם בדור שלנו נתקנה תענית אסתר להתפלל ולזעוק כדי שהלוחמים בשדה הקרב יצליחו להכניע את הרשעים שממשיכים את דרכם של עשו, עמלק והמן.

"נראה כי נס דפורים היה הכנה לבית שני כי היה צריך להיות כח ועוז לבני ישראל. ועל ידי הנס נגבה לבם ויכלו לחזור לבית המקדש. וכן אפשר שיהיה לעתיד נס כזה קודם הגאולה כמ"ש חז"ל מעמיד עליהם מלך כהמן כו' שנס זה הכנה לגאולה".

דין החמאס בעזה, החיזבאללה בלבנון וחבריהם השותפים לדעתם הוא כדין עמלק. על כן כתב מרן הרב אליהו זצוק"ל כי מפקד שמעודד את החיילים שלו להילחם בנחישות מקיים מצוות "זכור את אשר עשה לך עמלק" שמטרתה להזכיר את הפשעים שלהם, ולזכור למחותם בדרך הנכונה.

חטא האדם הראשון היה ביום שישי אחר הצהריים ואז יש קטרוג בשמים, והמקטרג לא יכול לראות את כלל עם ישראל עוסק בצורכי שבת, ולכן מטיל מריבה בבית. לכן אדם צריך להיזהר מאוד מעצבים, שלא ייכנס לשבת בכעס אלא בשמחה.

מי שחזר מהמלחמה, ומי שילדיהם ובעליהן חזרו מהמלחמה, צריכים להשתמש באור הגדול שהיה עליהם, בזכות האבות ובזכות כל צדיקי עולם שליוותה אותם בכל המלחמה, ויעשו מעשה למען עם ישראל, להרבות אור ושמחה ואהבה. להביא גאולה לעולם.

כמו משה נדרשו גם ישראל להתמודד במשך ארבעים שנה עם הפה הרע שהוא ירושת תרבות פרעה. הם נדרשו לקיים פה סח שהוא שימוש בפה להודאה לה', לטובה, לחינוך הילדים, לחיזוק ולהעצמה וכמובן ללימוד תורה.