הלכות חול המועד

פעמיים בשנה אנו מגיעים לחול המועד, שבוע שהוא בין חול למועד, כאשר יש מלאכות שניתן לעשות כרגיל ואילו פעולות אחרות אסור. לפני שניגע בחלק מהלכות חול המועד, נביא דברים שכתב הרב יהודה מלמד על עניינו של הזמן הזה:

אם לא היו את ימי חול המועד, היו במעגל השנה ימים של חג, בהם אנו מתרוממים ומנותקים מכל חיבור לעולם המעשה - ומצד שני ימי חול שבהם האדם הוא עבד לענייני הזמן, ולא היה חיבור בין שתי הקצוות. ימי חול המועד הם החוליה המקשרת, מחד הינם ימים של מועד ומקצת המלאכות אסורות ומאידך הם ימי חול ומלאכות אחרות מותרות. כך יכול האדם לחבר בין הדברים, משום שעל הנסיעות, הפעילויות ושאר הדברים שורה אווירה של חג.

מתוך הדברים מסיק הרב כיצד יש לנצל את ימי חול המועד - מחד אלו ודאי שאין להופכם לחול גמור כימי חופש סתמיים בלא לימוד ובלא תפילה מיוחדים, וכן לא להפכם לימי טרדה עמוסים בנסיעות ובביקורים. ומצד שני אין עניין לפרוש לגמרי מענייני חול ולנהוג בהם כאילו היו ימי שבתון גמורים, אלא לעסוק בעניינים רוחניים מתוך אווירת חג, ולנצל את האפשרות להגיע למקומות שיש בהם לימוד תורה ברבים, בהם הלימוד הוא גם חוויה. ניתן לעלות לירושלים, לא כדי לבקר, אלא כדי לשהות, בה ללמוד בה ולחגוג בה. ויש מקום גם לעסוק בעניינים משמחים כמו טיולים, אך כאשר אוירה של קדושה חופפת עליהם, ואחד הביטויים לה הוא הרצון לא להתרחק מן הסוכה או לפחות להזדמן למקומות בהם יש סוכה ראויה.

עשיית מלאכה

הרב מרדכי אליהו זצ"ל מנה את סוגי המלאכות שמותר לעשות בחול המועד:

א. מלאכה פשוטה שאינה דורשת מקצועיות, כמו הדלקת אור או נסיעה.

ב. מלאכה הנעשית בשינוי מהאופן הרגיל.

ג. מלאכה לצורך אוכל נפש.

ד. מלאכה לצורך המועד.

ה. מלאכה לצורך דבר האבד, שאם המלאכה לא תיעשה יגרם נזק.

את כל סוגי המלאכות הללו אדם יכול לעשות בעצמו או על ידי חברו ללא תשלום. אם לא מצא מישהו כזה יכול לשכור פועל שאין לו מה לאכול, ואם לא מצא פועל כזה יכול לשכור אפילו פועל רגיל.

קניות

מותר למכור ולקנות מוצרי מכולת כמו לחם ומזון, פירות ותבלינים. אך גם מאלה יש לקנות אך את הנצרך לצורך המועד ולא יותר מכך. על אותה הדרך מותר לקנות רהיטים, בגדים וכלי בית שיש בהם צורך בימים האלה.

אין לפתוח חנות ולמכור דברים אחרים, משום שהימנעות ממכירה היא לא דבר אבד אלא רק מניעת רווח. אם מזדמנת לאדם הזדמנות מיוחדת למכור משהו עם רווח טוב, אפשר למכור אך יש למכור בצנעה ולהוסיף בהוצאות לכבוד המועד.

במקרה שיש למוכר סחורה שאם הוא לא ימכור אותה בימי המועד יווצר לו הפסד יותר מהשווי הבסיסי שלה, הוא יכול למכור אותה בימים הללו. כמו כן, אם נערך יריד או תערוכה שנערכים רק אחת לתקופה שבה נוצרת הזדמנות מיוחדת - מותר למכור או לקנות. מותר לקנות דבר שנמכר במחיר מיוחד ולא תהיה הזדמנות לקנות אותו לאחר המועד.

אין להפקיד כסף או צ'קים בבנק, משום שפעולה כזאת גוררת כתיבה על ידי בנקאי או פעולת מחשב. לכן מותר להפקיד רק אם יש בכך צורך המועד, או שאם לא יפקיד עכשיו ייגרם לו הפסד.

טיפול בגוף האדם

מצווה להסתפר לפני החג, ולרגילים להתגלח אף להתגלח. בחול המועד אסור להסתפר ולהתגלח אפילו אם עשה זאת גם לפני החג. מותר לגזור את שערות השפם.

לנשים מותר להתאפר, להסתרק ולעשות את כל צרכי היופי החול המועד, ואף להוריד שיער בכל מקום בגוף - אך לא בשיער הראש.

לדעת השולחן ערוך מותר לגזוז ציפורניים בחול המועד, בין ביד ובין ברגל וגם על ידי מספריים, אך לדעת הרמ"א אוסר. לצורך טבילת מצווה כולם מסכימים שמותר.

כביסה וגיהוץ

אסור לכבס בגדים בחול המועד, אך אם לא הייתה שום אפשרות לכבס את הבגדים לפני החג מותר. משום כך מותר לכבס בגדי תינוקות וילדים שמתלכלכים לעיתים קרובות ואין בגדים אחרים. אם אין לאדם מה ללבוש הוא יכול לכבס גם לעצמו בצנעה.

מותר לגהץ בגדים לצורך המועד, וכן מותר לתקן בגד שנקרע אם התיקון הוא לצורך החג והוא פשוט. אם התיקון הנדרש הוא מעשה אומן, אין לתקן בימי חול המועד.

אין לקפל כביסה שכובסה לפני החג, אלא אם כן יש בה דברים הנצרכים לצורך המועד או שצריך את המקום שבו נמצאת הכביסה.

כתיבה

מותר לכתוב אך ורק לצורך אחת משלושת הסיבות: דבר האבד, צורך המועד או צרכי רבים.

מותר לכתוב חשבונות חשובים שאם לא יכתוב ישכח, מורה יכול לכתוב מראי מקומות לשיעור, ניתן לכתוב מכתב לחבר כי זה כמו צרכי המועד, אך עדיף לעשות שינוי בכתיבה קצת ולכתוב בכתב יד.

אין להכניס כסף לבנק כי זו פעולה שמצריכה כתיבה על ידי פקיד או הפעלה של מחשב, אלא אם כן יש בכך צורך המועד או שיש בזה משום דבר האבד.

בנוגע לכתיבה במחשב, לדעת הרב מרדכי אליהו יש לה דין של כתיבה לכל דבר ומה שאסור אין לכתוב גם לא במחשב, אך הרב יעקב אריאל כתב שכתיבה במחשב ללא הדפסה מוגדרת ככתיבה שאיננה בת קיימא, ולכן היא מותרת.

להרחבה והלכות נוספות מהרב מרדכי אליהו

תשובתו של הרב יעקב אריאל בנוגע לכתיבה במחשב