זכר למחצית השקל

בזמן שבית המקדש היה קיים והיו מביאים קרבנות ציבור לכפר על העם, קבעה התורה שהקרבנות יבואו מכספי הציבור כולו ללא הבדל בין עשיר לעני, על מנת שכולם יזכו לאותה הכפרה לפני ד'. עוד קבעה התורה, כי מידי שנה בחודש ניסן יש להביא את הקרבנות לשנה הבאה מתרומה חדשה שתינתן סמוך לחודש ניסן.
חז"ל קבעו כי יש לתת תרומה זו בחודש אדר ואמרו בטעם הדבר כדי להקדים את שקלי ישראל לשקלים שרצה המן לתת לאחשוורוש על מנת שיורשה להשמיד ולאבד את ישראל חס ושלום.
מכיון שאין בית מקדש כבר אין לנו מצווה, אלא רק מנהג כזכר למקדש לתת שווי מחצית השקל. אמנם השולחן ערוך והרמב"ם לא מזכירים את המנהג לתת זכר למחצית השקל אלא רק הרמ"א, אך למרות זאת זהו מנהג ישראל מימים ימימה, והוא מנהג טוב שגם הספרדים נהגו בו.

 

מצות התורה הייתה לתת רק עבור הגברים, יש אומרים מבן עשרים שנה ומעלה ויש אומרים מגיל שלוש עשרה. הרב בנימין במברגר הביא את דברי כף החיים (סימן תרצד, אות כז) שגם נשים נותנות את הזכר למחצית השקל משום שיש בזה כפרה לנפש וגם בבית המקדש כשהיו תורמות קיבלו מהן ובוודאי בימינו שהכסף הולך לצדקה.
הרב דוד חי הכהן כתב שאמנם מעיקר הדין נשים פטורות כי נשים לא השתתפו בחטא העגל ולכן אינן זקוקות לכפרה זו, אך בכל זאת נהגו לתת גם עבור נשים וגם עבור ילדים.
הרב אביגדר נבנצל הוסיף שלתת עבור ילדים מתחת לגיל שלוש עשרה זהו מנהג טוב, אך אין בכך חיוב.

 

נהגו לתרום את הכסף לפני מנחה של תענית אסתר או מיד לאחריה, אך אין בזה הקפדה מיוחדת וניתן לתת בכל חודש אדר. אמנם, גם אם עבר חודש אדר יש לתרום את מעות זכר למחצית השקל.

אם נזכר רק בשנה לאחר מכן, הרב יעקב אריאל השיב שאין עליו חובה לתת מחצית השקל פעמיים. אך הרב עזריה אריאל הביא דעות שגם במצב כזה עליו להשלים את הנתינה של השנה החסרה ולתרום פעמיים.

 

נוהגים לומר 'זכר למחצית השקל' ויש להקפיד שלא לומר 'למחצית השקל' בלבד, כדי שהכסף לא יחשב כהקדש לצרכי בית המקדש.

הרב דב ליאור נשאל על אדם שאמר 'זה כסף עבור מחצית השקל שנותנים מראש חודש אדר', האם הכסף הזה הינו הקדש - והשיב שבדיעבד יש להניח שהאדם התכוון למה שעושים היום, והיום נותנים רק זכר למחצית השקל ולא את מחצית השקל עצמה.

 

הרב דוד חי הכהן כתב שמכיון שבימינו טרם זכינו לבנין בית המקדש ראוי לתת את הכסף או לבנין בית כנסת, או לצרכיו כגון תאורה וכדומה, כי בית הכנסת נחשב למקדש מעט.
לחילופין הוא הציע לתת עבור ישיבות או תלמידי חכמים מכיון שנאמר בגמרא שמיום שנחרב בית המקדש אין לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד' אמות של הלכה. 

בשאלה על נתינת מחצית השקל לאירגונים העוסקים בענייני המקדש או לכוללים, הרב דב ליאור השיב לשואל שיחלק את הכסף בין האירגונים והכוללים.

הרב יעקב אריאל כתב שתרומת זכר למחצית השקל היא זכר לקרבנות ולבדק הבית, וממילא עדיף לתרום את הכסף לתחזוקת מקדשי מעט - בתי כנסת.

 

האשכנזים נהגו לתת לכל הפחות שלוש מטבעות של חצאי שקלים, ואילו הספרדים נהגו לתת את הערך של מחצית השקל: הרב דוד חי הכהן כתב שהערך הוא עשרה גרם כסף טהור, הרב דב ליאור השיב שהערך הוא 8.5 גרם כסף טהור והרב יהודה הלוי עמיחי בפירוט נרחב כתב שמדאורייתא יש להחשיב שמחצית השקל היא 9.6 גרם כסף ולדברים שהם רק זכר או דרבנן המשקל הוא 8.5 גרם. 

ערך הכסף היום

בתאריך י"ג אדר התש"פ גרם כסף עלה 1.945  ש"ח.

ממילא, 10 גרם כסף שווים 19.45 ש"ח ובתוספת מע"מ 22.75 ש"ח.

 

לפי הדעות שערך מחצית השקל הוא פחות 8.5 גרם או 9.6 גרם, צריך לחשב את הסכום בהתאם.

בקניית כסף בפועל צריך להוסיף את הפרש המחירים בין הקנייה למכירה, וכן את עמלת היבואן. למרות זאת בחישוב הסכום כאן לא הכנסנו את התוספות האלו, בעקבות התייעצות עם הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר, משני טעמים: ניתן לקנות כסף דרך האינטרנט ללא עמלת יבואן וכן מכיוון שחישוב זכר למחצית השקל בתור עשרה גרם כסף הוא חומרא, ובתוך התוספת מעבר למשקל המקורי נכללים גם הסכומים האלו. אם מחשבים את זכר למחצית השקל בתור 8.5 גרם הרב סובר שצריך להוסיף את התוספות האלו.

יש לציין שערך הכסף משתנה לעיתים קרובות ויש להתעדכן בהתאם. בנוסף, כמובן שראוי לא להיצמד לסכום המדויק, אלא להוסיף ולתרום עוד, כל אחד לפי יכולתו.

כמובן שאת כספי זכר למחצית השקל ניתן לתרום גם לאתר ישיבה, 

ויש מעלה שבסכום קטן יחסית ניתן לסייע בהפצת תורה בצורה חסרת תקדים ברחבי הארץ ובעולם.

ניתן להעביר תרומות דרך הטופס המאובטח שבאתר.

מקורות הכתבה: