קשיא- מדור חדש!
בכל שבוע נשתדל בעז"ה לפרסם קושיא על מושגים ידועים שנראו לכם מובנים עד עתה. והשבוע- ברכות הנהנין.
אז מה זה מדור קשיא?
בכל שבוע נשתדל בעז"ה לפרסם קושיא על מושגים ידועים שנראו לכם מובנים עד עתה. נכתוב את השאלה באופן הבהיר והפשוט ביותר, במידה והשאלה עדיין לא מובנת, ניתן לבקש הבהרה בתגובות.
בכל שבוע נשתדל בעז"ה לפרסם קושיא על מושגים ידועים שנראו לכם מובנים עד עתה. נכתוב את השאלה באופן הבהיר והפשוט ביותר, במידה והשאלה עדיין לא מובנת, ניתן לבקש הבהרה בתגובות.
אתם מוזמנים לעיין בסוגיא ולתת את תשובתכם המנומקת לקושיא. לכל שאלה תהיה לרוב יותר מתשובה אחת כך שגם אם כבר ענו תשובה אחת- אין זה אומר שאין עוד מה לעיין בסוגיא. התשובות הטובות שלכם והתשובות שאנו חשבנו עליהם יוצגו בשבוע הבא יחד עם שאלה נוספת.
והשבוע:
בגמרא ברכות לה. לומדים את חיוב ברכות הנהנין מסברא- " אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה".
מכיוון שלימוד הגמרא הוא מסברא היינו חושבים שגם ברכות הנהנין ייחשבו כדאורייתא, כמו שמצינו בכמה מקומות "סברא למה לי קרא?"- שכוח הסברא חזק ככוח הפסוק.
מצד שני, השו"ע (או"ח רט,ג) פוסק שברכות הנהנין מוגדרות כדרבנן ולכן המסתפק אם בירך- אינו חוזר ומברך. וממילא לא מובן למה ברכות הנהנין לא מוגדרות כברכות דאורייתא ככל דבר הנלמד מסברא?
מוזמנים להחכים אותנו בתשובות שלכם בתגובות!