ג' חשוון - יום פטירת הגדולים
ב' חשוון תשפ"אגדול הפוסקים וגדול האדמו"רים חולקים את אותו יום פטירה, בוא לגלות את המכנה המשותף המיוחד המחבר ביניהם!
2 דק' קריאה
איך אפשר לשכוח את הרב עובדיה זצוק"ל שהרים על נס את עולם התורה הספרדי? איך אפשר לשכוח את האדמו"ר מרוז'ין זצוק"ל מגדולי אדמו"רי החסידות בכל הדורות, מייסד שושלת חסידות רוז'ין הענפה. (שממנה יצאו בין היצר חסידות סדיגורא, בויאן, שטפנשט, ועוד). שיום פטירתם חל היום (ג' חשוון)
רצה ה' ליקח לבית עולמו באותו תאריך (בשנים שונות) את גדול הפוסקים הספרדים וגדול האדמו"רים החסידיים. נקודה קטנה המשותפת לשניהם יכולה ללמד אותנו המון ביום המיוחד הזה והיא השאיפה לגדלות ואחדות.
וכך כותב הרב דב בערל ווין על מרן הרב עובדיה: גם הישגיו המרשימים והנעלים בתחום הלמדני מחווירים, לעניות דעתי, לעומת ההצלחה שלו לרומם מגזר שלם בעם היהודי. הרב עובדיה הקים מערכת חינוך תורנית גדולה שהצמיחה דור של יהודים ספרדים שומרי מצוות, אזרחים מסורתיים ומצליחים במדינה יהודית שהולכת ונעשית מסורתית יותר.
אנשים דגולים הם כמעט תמיד גם אנשים מורכבים. אינני יודע מה הייתה האישיות הפנימית שלו, אך המסר והמטרה שלו בחיים היו פשוטים: להחזיר עטרה ליושנה. להשיב לתורה וליהדות ספרד את זוהרה ותהילתה משכבר הימים. הוא זכה להצלחה גדולה בהשגת מטרה נעלה זו.
ובמקביל הרב אליעזר מלמד על בית רוזי'ן:
ההנהגה המלכותית של רבי ישראל מרוז'ין, שמתוך ייחוסו ותחושת שליחות פנימית נהג כמלך, היא ששימרה אצל ממשיכיו, אדמו"רי בית רוז'ין, את הגעגועים העצומים לבניין העם והארץ.
אפשר להתקשר לארץ ישראל מצד החיוב ההלכתי, מתוך המצווה הגדולה ליישב את הארץ וכל שאר המצוות התלויות בארץ. אפשר להתקשר לארץ מסיבות רוחניות, כדי להשיג מתוך קדושתה השגות עליונות, וכפי שרבים מגדולי המקובלים חיו בארץ ישראל או לפחות היו מקושרים אליה מאוד. אפשר להתקשר לארץ מתוך הכרה שהמצב בגלות נעשה חסר סיכוי, ומוכרחים לברוח מהגלות (גם הרב ריינס היה שותף לתפישה זו). ואפשר להתקשר לארץ כדי להחזיר את כבודם של ישראל, להקים את סוכת דוד הנופלת, להסיר את חרפת הגלות. סוג זה של התקשרות אינו מאפשר להתפשר עם המצב בגלות - כך הוא בית רוז'ין.
לדף השיעורים המלא על הרב עובדיה לחצו כאן!
לשיעור על בית רוז'ין לחצו כאן!
רצה ה' ליקח לבית עולמו באותו תאריך (בשנים שונות) את גדול הפוסקים הספרדים וגדול האדמו"רים החסידיים. נקודה קטנה המשותפת לשניהם יכולה ללמד אותנו המון ביום המיוחד הזה והיא השאיפה לגדלות ואחדות.
וכך כותב הרב דב בערל ווין על מרן הרב עובדיה: גם הישגיו המרשימים והנעלים בתחום הלמדני מחווירים, לעניות דעתי, לעומת ההצלחה שלו לרומם מגזר שלם בעם היהודי. הרב עובדיה הקים מערכת חינוך תורנית גדולה שהצמיחה דור של יהודים ספרדים שומרי מצוות, אזרחים מסורתיים ומצליחים במדינה יהודית שהולכת ונעשית מסורתית יותר.
אנשים דגולים הם כמעט תמיד גם אנשים מורכבים. אינני יודע מה הייתה האישיות הפנימית שלו, אך המסר והמטרה שלו בחיים היו פשוטים: להחזיר עטרה ליושנה. להשיב לתורה וליהדות ספרד את זוהרה ותהילתה משכבר הימים. הוא זכה להצלחה גדולה בהשגת מטרה נעלה זו.
ובמקביל הרב אליעזר מלמד על בית רוזי'ן:
ההנהגה המלכותית של רבי ישראל מרוז'ין, שמתוך ייחוסו ותחושת שליחות פנימית נהג כמלך, היא ששימרה אצל ממשיכיו, אדמו"רי בית רוז'ין, את הגעגועים העצומים לבניין העם והארץ.
אפשר להתקשר לארץ ישראל מצד החיוב ההלכתי, מתוך המצווה הגדולה ליישב את הארץ וכל שאר המצוות התלויות בארץ. אפשר להתקשר לארץ מסיבות רוחניות, כדי להשיג מתוך קדושתה השגות עליונות, וכפי שרבים מגדולי המקובלים חיו בארץ ישראל או לפחות היו מקושרים אליה מאוד. אפשר להתקשר לארץ מתוך הכרה שהמצב בגלות נעשה חסר סיכוי, ומוכרחים לברוח מהגלות (גם הרב ריינס היה שותף לתפישה זו). ואפשר להתקשר לארץ כדי להחזיר את כבודם של ישראל, להקים את סוכת דוד הנופלת, להסיר את חרפת הגלות. סוג זה של התקשרות אינו מאפשר להתפשר עם המצב בגלות - כך הוא בית רוז'ין.
לדף השיעורים המלא על הרב עובדיה לחצו כאן!
לשיעור על בית רוז'ין לחצו כאן!