הלכות חנוכה בקצרה

 

המצווה העיקרית של חנוכה היא הדלקת הנרות, במשך שמונת ימי החנוכה (תאריכים כ"ה כסלו - ב' טבת). נביא כמה מההלכות היסודיות של הדלקת הנרות:

 

א. מי מחוייב להדליק. האשכנזים והספרדים נחלקו בדין זה:

למנהג הספרדים בעל הבית מדליק עבור כל בני הבית ושאר בני הבית לא ידליקו. במידה ובכל זאת הם רוצים להדליק נחלקו הפוסקים האם הם יכולים לברך.

למנהג האשכנזים כל אחד מבני הבית מדליק לעצמו ומברך, וישנן דעות שונות בפוסקים האם נכון שבנות ידליקו. נשים נשואות נהגו שלא להדליק ולצאת ידי חובה בהדלקת הבעל, אך אם האשה מעוניינת להדליק בעצמה - יכולה להדליק ולברך על ההדלקה.

 

לדיון במקרים מיוחדים - נשוי שאינו נמצא בביתו בכלל, בחורי ישיבות וסטודנטים, המתארחים בבית מלון או המאושפזים בבית חולים ומי שאין לו בית - לחצו כאן. 

ב. איפה מדליקים. העיקרון הבסיסי הוא שההדלקה צריכה להיות במקום שיהיה כמה שיותר פרסום הנס, ולכן הרב דב ליאור כתב שבדרך כלל עדיף להדליק בחלון, כי שם יש יותר פרסום הנס, אלא אם כן יותר אנשים יראו את הנרות בפתח הבית. עם זאת, יש פוסקים שכתבו שעדיף להדליק בפתח הבית, אם הבית פונה לרשות הרבים והעוברים ברחוב יראו את הנרות.

 

אמנם, מכיוון שהתקנה המקורית הייתה להדליק בטפח הסמוך לפתח כדי שהיוצא מהבית יהיה מוקף במצוות - מזוזה מצד אחד ונרות החנוכה מהצד השני - גם במקרה שיש יותר פרסום הנס בחלון ושם נכון להדליק, אם מדליק בטפח הסמוך לפתח יש לו מעלה.

 

יש המסתפקים האם פרסום הנס עדיף או להיות מוקף במצוות, ולכן הם מחמירים להדליק בשתי המקומות - לברך בכניסה לבית ואחר כך להדליק ללא ברכה גם בחלון, ותבוא עליהם ברכה.

לכתחילה יש להניח את החנוכיה באופן שהשלהבות יהיו בטווח של בין שלושה לעשרה טפחים מרצפת הבית (טפח הוא 8 ס"מ לדעת הגר"ח נאה, ו - 10 ס"מ לדעת החזו"א). במקרה שמדליק בחלון ניתן לכתחילה להניח בגובה של מעל עשרה טפחים מהרצפה.

הגרים בבניין - עד גובה של עשרים אמה (9.6 מטר) מדליק בחלון מכיוון שעד גובה כזה העין שולטת והעוברים ברחוב יראו את הנרות. מעל גובה עשרים אמה כתב הרב מרדכי אליהו שמניח בטפח הסמוך לפתח הדירה, ואם הניח על השולחן יצא ידי חובה. הרב דב ליאור כתב שגם במקרה כזה יניח את הנרות ליד חלון באופן שייראה גם לבני הבית, מכיוון שאין אפשרות עדיפה מזה.

יש להקפיד להדליק במקום שהנרות לא יכבו במשך חצי שעה לפחות, ולכן כשמדליקים בערב שבת ומדליקים מוקדם - יש להדליק בנרות שידלקו לפחות חצי שעה בזמן החיוב (מהשקיעה או מצאת הכוכבים והלאה). אם הדליק במקום שיש בו רוח ככה שנרות לא מחזיקים מעמד חצי שיה, והנרות אכן כבו - צריך לחזור ולהדליק בלי ברכה.

צריך להדליק את הנרות במקום הנחתם, ואין להעביר את הנרות ממקום למקום אחרי ההדלקה. 

 

ג. במה מדליקים. מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית. אם אין לו ידליק בשמן אחר, ואם אין לו ידליק בנרות שעווה. צריך להדליק בנרות שיכולים לדלוק חצי שעה לפחות, ואם אנשים רבים רואים את הנרות מהרחוב מצווה להדליק בנרות שידלקו שעות רבות, כדי להרבות בפרסום הנס.

הפוסקים נחלקו האם ניתן להדליק בשמן זית למאור, לדעת הרב מרדכי אליהו אין להדליק בשמן כזה ולדעת הרב זלמן מלמד, הרב יעקב אריאל והרב דב ליאור אין שום בעיה להדליק בשמן כזה, והרב מלמד אף כתב שהוא עצמו מדליק בו.

בנרות חשמל לא יוצאים ידי חובה, ובכל זאת אם אין לאדם שום אפשרות אחרת, ידליק נרות חשמל.

ד. צורת ההדלקה. המנהג המובחר ביותר הוא לקבוע את הנר הראשון בצד ימין של החנוכיה (צד ימין של המדליק שעומד מול החנוכיה), ביום השני להוסיף נר לשמאלו ולהדליק קודם את הנר החדש ואחר כך את הנר שמימינו.

במידת האפשר, ראוי לעמוד מצד שמאל של החנוכיה כדי שהנר הקרוב ביותר יהיה הנר החדש שממנו מתחילים להדליק.

במידה ומדליק את הנרות בטפח הסמוך לפתח מבחוץ, אם אין מזוזה בפתח מניח את החנוכיה מצד ימין, ואם יש מזוזה מניח אותה בצד שמאל כדי להיות מוקף במצוות. 

ה. מתי מדליקים. הגמרא אומרת שזמן הדלקת נרות חנוכה היא משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מהשוק, אך הפוסקים נחלקו האם הכוונה שיש להדליק בשקיעה ממש או מצאת הכוכבים. למעשה, המנהג הרווח הוא להדליק בצאת הכוכבים, ויש שנהגו להדליק בשקיעה.

הנוהגים להתפלל ערבית בצאת הכוכבים קודם יתפללו ערבית ואז ילכו בזריזות להדליק נרות, ומי שרגיל להתפלל מאוחר יותר עדיף שלא ישנה מהרגלו ובזמן צאת הכוכבים ידליק נרות ויתפלל ערבית בזמן שהוא רגיל.

במקרה שאחד מבני הזוג לא נמצא בבית בזמן הדלקת נרות, על פי הדין היבש היה נראה עדיף שמי שנמצא בבית ידליק בזמן ויוציא בכך ידי חובה גם את מי שלא נמצא, אך הרב אליעזר מלמד הביא שלוש סיבות שבגללן ניתן להמתין ולא להדליק עד שהמאחר יגיע הביתה.

מי שאיחר ולא הדליק נרות עד שעה מאוחרת - כל עוד אנשים מסתובבים ברחוב יכול להדליק בברכה, וכן אם כבר אין אנשים ברחוב אך בני הבית ערים מברך על ההדלקה. אם אין אפשרות להעיר את בני הבית או שהוא לבד בבית וכבר אין אנשים ברחוב - מדליק ללא ברכה.

במוצאי שבת ידליקו נרות חנוכה בבית הכנסת לפני הבדלה, ובבית קודם יעשו הבדלה ואז ידליקו נרות.

ו. הדלקה בבית הכנסת ובמקומות ציבוריים.
בבית הכנסת מדליקים בין מנחה לערבית ומברכים על ההדלקה, ובערב שבת ניתן להדליק אפילו לפני שהציבור מגיע, מכיוון שיהיה פרסום הנס לאחר מכן, כשאנשים יגיעו.

רבים נהגו להדר ולהדליק נרות בכל אירוע ציבורי המתקיים בחנוכה - שמחה משפחתית, הרצאה, מסיבת חנוכה וכו'. הפוסקים נחלקו האם ניתן לברך על הדלקה זו. יש המתירים, יש הסוברים שאם מתפללים ערבית ניתן לברך על ההדלקה, ויש הסוברים שמברכים על הדלקה במקום ציבורי רק בבית כנסת, ובמקומות אחרים לא מברכים.