קשיא: המן והילולת משה רבינו

המן שמח כאשר הפור נפל על יום פטירת משה רבינו- האם זה אומר שמדובר ביום רע? והתשובות מהקשיא הקודמת

גודל טקסט
תקציר הקשיא הקודמת: 

הגמרא קובעת שאין אפשרות להתנות תנאי במצוות בהן אי אפשר למנות שליח. לדוגמא, מכיוון שלא ניתן למנות שליח שיעשה מצוות חליצה אלא האדם חייב לחלוץ בעצמו, לא ניתן לקבוע תנאים במצווה. מנגד, מצינו שרבי עקיבא איגר פסק שמי שקם מאוחר יכול להתנות על קריאת שמע כך שיאמר קריאת שמע בביתו, ויתנה שאם יספיק לומר קריאת שמע בזמנה עם הציבור אז הוא יצא ידי חובה רק בקריאה בבית הכנסת. אך כיצד ניתן להתנות על קריאת שמע הרי זו מצווה שלא ניתן לעשות אותה על ידי שליח?

מצוות שבין אדם לחברו
calender.jpg
צילום: חופשי


הרמב"ן (בבא בתרא קכו,ב) מסביר כי הכלל שלא ניתן לעשות תנאי אלא בדבר שיש בו שליחות נאמר רק על מצוות שבין אדם לחברו ולא במצוות שבין אדם למקום. הרב אליעזר ולדנברג (ציץ אליעזר סימן ד חלק ז) הסביר את דברי הרמב"ן בכך שכאשר האדם מתנה תנאי עם אדם אחר יש צורך שהוא יגמור בדעתו ויהיה בטוח שהוא אכן מבין את התנאי לאשורו ולכן נקבעו "משפטי התנאים" שהם הכללים הנצרכים לכל תנאי.
 
אמנם, כאשר האדם עושה תנאי עם עצמו, אין צורך בהגבלות על התנאי מכיוון שהאדם החליט מדעתו לעשות את התנאי והוא רוצה לקיימו ולכן אין פגם לבצע תנאי על מצוות שבין אדם למקום בהן התנאי שייך רק לאדם.

מצווה ללא חלות

האחרונים (חידושי הגר"ח הלכות חליצה ד,טז; קובץ הערות עו-עז) פירשו כי הסיבה שאי אפשר לעשות תנאי בדבר שאין בו שליחות היא משום שהאדם איננו מוגדר כמי שעושה את המעשה. לדבריהם, ישנם מקרים בהם האדם יוצר חלות מסוימת, לדוגמא אדם המקדש אישה יוצר חלות חדשה מכוחו בה האישה אסורה על כל העולם, ויש באפשרותו להעביר את כוח החלות גם לשליח שיעשה זאת בשבילו. 

מנגד, בחליצה, האדם לא עושה חלות בעצמו, אלא רק עושה את הפעולות שציוותה התורה, והאישה מותרת מכוח ציווי התורה ולא מהחלות שהוא יוצר. כחלק מעניין זה, בעוד המגרש את אשתו יוצר חלות מעצמו ואומר במסירת הגט "הרי את מותרת לכל אדם" בחליצה האדם לא אומר דבר אלא רק האישה חולצת סנדלו ויורקת בפניו.

על פי הסבר זה, ניתן לומר כי מכיוון שבמעשה המצווה לא נעשית חלות חדשה, אלא רק מעשה שבין אדם למקום, בו האדם קורא קריאת שמע, אין פגם בתנאי גם במצווה שאין בה דין שליחות.

והשבוע:

במסכת מגילה (יג,ב) מובא כי המן הרשע שמח כאשר הפור שעשה נפל בחודש אדר בו נפטר משה רבינו, הגמרא אומרת כי טעותו של המן היא כי משה רבינו לא רק נפטר באותו החודש אלא גם נולד בו. מדברי הגמרא משמע שיש אמת בטענתו של המן ואכן יום בו נפטר צדיק הוא יום רע. 

מנגד, מנהג ישראל ידוע הוא לעשות הילולא ביום פטירת צדיקים, ובעיקר בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר. אם כך, כיצד ניתן לומר כי יום פטירת משה רבינו מוגדר כזמן של מזל רע, ולא כיום של שמחה והילולא?

מוזמנים להחכים אותנו בתשובות שלכם בתגובות

לתשובה ולקשיא הבאה

 


תגיות: ז' אדר, קשיא