ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הדלקת נרות שבת בחו"ל ע"י גבר נשוי/בן משפחה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ג תמוז תשע"ו

הדלקת נרות שבת בחו"ל ע"י גבר נשוי/בן משפחה


הרב עזריה אריאל

שאלה:
ידועה ההלכה כי בן משפחה יכול לסמוך על הדלקת הנר בביתו. לדוגמא גבר נשוי או בן משפחה שמתארח או נמצא בצבא יכול לסמוך על הדלקת הנר בביתו. האם כאשר יש הפרשי שעות בהדלקת הנרות אפשר לסמוך על ההדלקה? כאשר הגבר נמצא בחו"ל במזרח שכבר נכנסה שבת או אירופה / ארה"ב שעדיין לא נכנסה שבת

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!
אם אתה בדירה בגפך יש עליך חובת הדלקת נרות שבת, והדלקת האשה במקום אחר אינה פוטרת מכך. אם אתה נמצא עם עוד מישהו שמדליק לעצמו, חובתך שנויה במחלוקת. למעשה מן הדין מסתבר שאתה פטור מהדלקה, אבל ראוי להדר להשתתף כספית בהדלקה של שותפך לדירה או להדליק בעצמך בלי ברכה, בפרט במקרה השני שתיארת, כשבביתך טרם הדליקו.

הרחבה:
1. לא מדויק לומר שבן משפחה שמחוץ לבית יכול לסמוך על הדלקת נר בביתו. ההגדרה המקובלת בפוסקים היא שבהדלקת נרות שבת יש שני חיובים: החיוב העיקרי הוא לוודא שתהיה תאורה בשבת משום "שלום הבית", שלא יהיה חשוך בשבת ("חובת הבית"). וחיוב נוסף, אישי, להיות שותף באופן כלשהו בהדלקת הנר ("חובת הגוף"). כאשר מישהו נמצא מחוץ לבית, הוא יכול לצאת ידי חובה על ידי בני משפחתו בחיוב העצמי של נר לכבוד שבת (בדומה לנרות חנוכה), אבל אין זה פוטר אותו מלדאוג לתאורה במקום שבו הוא נמצא, ועליו גם לברך על הדלקה זו (לכל האמור עיין סי' רסג סעיפים ו-ז וביאור הלכה ד"ה בחורים).
2. יש מקרה מסוים שבו שאלתך אכן משמעותית, והוא כאשר במקום שבו הוא נמצא הוא לן עם עוד אחד באותו חדר. במקרה זה, מבחינת חיוב התאורה מספיק שאחד מהם ידליק, שהרי די בנר אחד להעניק "שלום בית" לשניהם, ואילו מבחינת החובה העצמית של נר שבת עדיין מוטל חיוב על השני, והוא יכול לקיים אותו על ידי נר משלו, או השתתפות כספית בנר של המדליק (לאו דווקא בתשלום ממש, ואפשר שהמדליק יַקנה לו חלק בנר במתנה), או הדלקה באמצעות אשתו שבמקום רחוק. וכאן מתעוררת השאלה, האם ניתן לקיים את החיוב באמצעות בן הזוג שמדליק במקום אחר בהפרש של שעות.
3. בשאלה זו הדעות חלוקות: יש אומרים שחיוב ההדלקה האישי הוא דווקא בזמן הסמוך לשבת, לא בצהרי היום הששי וכמובן לא בעיצומה של השבת, ולכן לא ניתן לקיימו על ידי בן משפחה שמדליק בזמן אחר לגמרי (באר משה ח"ה סי' קיט). ויש אומרים שקיום החיוב האישי אינו מותנה בזמן מסוים, והעובדה שיש לך שותפות בנר כלשהו המאיר בשבת פוטרת אותך, ללא תלות בזמן הדלקתו. אלא שיש הידור להשתתף כספית בנר המודלק במקום שבו אתה נמצא, וההידור משמעותי יותר כשאתה בא"י ואשתך בארה"ב, כדי שההשתתפות בהדלקה תהיה עוד לפני שבת (תשובות והנהגות ח"ב סי' קנז). ובמנחת יצחק (ח"ז סי' מו) התלבט בזה (וכתב שאמנם בנר חנוכה יכול הוא להתכוון שלא לצאת ידי חובה בהדלקת בן הזוג ובכך יתחייב בוודאי, אבל בנר שבת לא ברור אם כוונה כזו מועילה), והכריע שמספק יש להשתתף בנרו של השני או להדליק בלא ברכה.
4. עיקרה של חובת ההשתתפות הכספית, והפטור מחובה זו כשמדליקים עליו בביתו, אינו פשוט. המקור לדין זה הוא דברי הראבי"ה (סי' קצט), שהשווה נר שבת לנר חנוכה וכתב: "וקרוב הדבר בעיני דאכסנאי משתתף בפריטי לנר של שבת כמו לנר של חנוכה אם לא מדליק[ין] עליו בגו ביתיה". חידוש זה אינו פשוט כל כך, כלשון הראבי"ה: "וקרוב הדבר בעיני", ומדברי הרמב"ם נראה שלא סבר כך, שכן כתב (הל' שבת פ"ה ה"א): "ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת... שזה בכלל עונג שבת". הניסוח "חייבין להיות בבתיהן" (בניגוד ל"מדליקין" בהל' חנוכה פ"ג ה"ב), וגם הנימוק "שזה בכלל עונג שבת", משמעם שאין כאן אלא חובה לוודא שתהיה תאורה, ולא חובה עצמית להיות שותף בהדלקה (ומצאתי שכן כתב ב'בחובת הדר' עמ' פד הערה א, ואף כתב שבמקרה שבו קיימת חובת הגוף לבדה אין לברך על ההדלקה). לפיכך מסתבר לענ"ד שעל כל פנים בספקותיו של דין זה שחידש הראבי"ה יש להקל, ומסתבר כדעה המקילה לעיל, אך יש מקום להדר ולהשתתף בפרוטה או להדליק בלא ברכה.
[שאלה דומה קיימת גם בהדלקת נר חנוכה בהפרש שעות, אך שם קיימים שיקולים נוספים, ואכמ"ל. אגב, הראבי"ה השווה את נר השבת לנר חנוכה גם לעניין ההידור שכל אחד ידליק נר בעצמו! (דברי הראבי"ה במלואם נדפסו רק לפני כמה עשרות שנים, וראה בשו"ע הרב סי' רסג, קונטרס אחרון סק"ה, שכתב שבנרות שבת אין הידור של הדלקה לכל אחד).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il