ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בניית פרגולה כך שתהיה כשרה לסוכה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ו אב תשע"ו

בניית פרגולה כך שתהיה כשרה לסוכה


הרב שמואל אריאל

שאלה:
שלום.
אנחנו מתכננים לבנות פרגולה בחצר כדי שיהיה צל ויהיה נעים לשבת שם, וברצוננו שתשמש גם כסוכה כשרה.
התכנית היא כזו:
גודל הפרגולה כ- 6 על 4 מטר. המסגרת עשויה מ 3 קורות עבות יותר מטפח, ועליהן לאטות ברוחב 4.5 ס"מ. בין לאטה ללאטה הרווח הוא 1.5 ס"מ. כך שההצללה היא בערך 75%.
ביקשתי שהלאטות יחוברו לקורות בפינים של עץ ולא בברגים.
כמו כן ביקשתי שבאמצע הפרגולה יהיו שתי מסגרות בגודל של כ-80X80 ס"מ הניתנות להסרה, כך שאם נרצה יותר אור אפשר יהיה להסיר אותן וכשנרצה צל נחזיר אותן.
השאלה: האם כשמסירים את המסגרות הללו ומחזירים אותן סמוך לסוכות לשם מצוות סוכה, הסוכה תהיה כשרה?


תשובה:
שלום וברכה!

בשאלה התייחסת לשלושה עניינים, ואכן נתת להם פתרונות:
קורות בסיס עבות יותר מטפח - פותר את שאלת "תעשה ולא מן העשוי" בבניית הסכך לפני הדפנות.
חיבור בפינים של עץ ולא בברגים - פותר את עניין "מעמיד בדבר המקבל טומאה".
הסרת המסגרות והחזרתן לקראת סוכות - אכן הדבר פותר את עניין "לחדש בה דבר".

אולם ישנה שאלה בסיסית יותר: האם עצם הקירוי של הפרגולה כשר כסכך, או שהוא פסול משום שהוא מקובע למקומו. בעניין זה ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים:
יש הסוברים שעצם העובדה שהקירוי מקובע למסגרת באופן חזק וקבוע, מגדירה את הפרגולה כ"בית", והיא פסולה לשימוש כסוכה. לפי שיטה זו, במצב כזה של מבנה קבוע אין הבדל אם החיבור נעשה על ידי ברגי מתכת או פינים מעץ, כיוון שעצם הקיבוע של הסכך פוסל אותו. כמו כן, לדעה זו לא יועיל שלפני סוכות מפרקים חלק קטן מן הקירוי ומחזירים אותו, כיוון שכל שאר הקירוי נשאר מקובע למקומו.
לעומתם, פוסקים אחרים סוברים שכיוון שישנם רווחים בין הלאטות, כך שגשם חודר דרך הקירוי, הרי אין זה בגדר "בית" אלא זהו סיכוך כשר. לפי שיטה זו, נותר רק לפתור את העניינים הנוספים שהזכרת, ובדרך שהצעת אכן הסוכה כשרה.
בעניין זה ישנן דעות רבות, ופוסקי זמננו האריכו לדון בכך [עיין למשל: ילקוט יוסף, סוכה, מהד' תשע"ו, עמ' תסז ואילך; פניני הלכה, סוכה, ב', יז, ובהרחבות; מקראי קודש (הרב הררי) סוכות, עמ' שמ"ז ואילך]. על פי המקורות לסוגיה זו בדברי הראשונים, וכן על פי הסברה, יש מקום לצדד כדעת המקילים, אולם קשה להכריע במחלוקת זו באופן מוחלט. ויש לזכור שמדובר במחלוקת בדאורייתא (בניגוד לדין "מעמיד" ו"חידוש דבר", שבהם מדובר בדין דרבנן שאף אינו מעכב בדיעבד), ולפיכך ראוי להחמיר בדבר כל עוד אין הכרעה ברורה. לפיכך נראה שראוי לחשוש לדעת המחמירים ולא לבנות את הפרגולה באופן כזה.

מה הם אם כן הפתרונות?
דודי הרב יעקב אריאל שליט"א (שו"ת באהלה של תורה ב', סימן פה) מציע לבנות את הפרגולה באופן ש"חמתה מרובה מצילתה", דהיינו שהקירוי יהיה בהצללה של פחות מ-50%. באופן זה, הוא סובר שוודאי אין לפרגולה גדר של "בית", ולפיכך הקירוי יהיה כשר לסכך. כמובן, לקראת סוכות יש להוסיף לפרגולה עוד סכך כשר כדי שצל הסוכה יהיה מרובה מחמתה.
פתרון זה אינו מוסכם לכל הדעות (עיין בפניני הלכה בהרחבות שם). כמו כן, כמובן יש לו חסרון מבחינה פרקטית, שבכל השנה יש בפרגולה פחות צל.
לענ"ד ניתן להציע פתרון אחר, שיהיה גם מעשי וגם כשר לכל הדעות: לא לקבע כל לאטה בפני עצמה אל המסגרת, אלא להניח אותן זו ליד זו באופן שאינו מקובע (להניח על גבי המסגרת, או ליצור במסגרת שקעים ולהניח את קצה הלאטה בשקע, אך לא באופן של תקיעה אלא באופן רופף). מעל הלאטות להניח שתים או שלוש קורות לרוחב, ואת הקורות הללו לקבע בברגים אל המסגרת. באופן זה, הלאטות יהיו מחוזקות באופן הדוק במשך כל השנה. לקראת סוכות, יש לפתוח את הברגים הללו של הקורות, וכך בימי הסוכות כל הקירוי יהיה לא מקובע, ויוכל לשמש כסכך לסוכה.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il