האם אי התרכזות בתפילה זה חטא? ומה אפשר לעשות כדי להצליח להתרכז בתפילה מההתחלה עד הסוף בלי שצצות באמצע מחשבות אחרות? תודה מראש!

לשואלת, שלום! 1. שאלת שאלה קשה. הקושי להתכוון בתפילה הוא נחלת הכלל וכבר חז"ל אמרו שרוב הציבור אינם מצליחים להתכוון בכל תפילתם, ויש גם מהאמוראים שסיפרו על קשייהם בעניין זה (בבא בתרא קסד ע"ב על "עיון תפילה" ובתוספות שם). 2. יש לכך כמה סיבות נפוצות, והבנת הסיבה המדויקת שמפריעה לך להתרכז עשויה לסייע בהתמודדות עם הקושי. קושי אמוני, מתוך הבנה שגויה של מטרות התפילה וציפיה נכזבת שהתפילות תתגשמנה באופן תדיר ומהיר יותר מכפי שהן מתגשמות. שיעמום, בגלל החזרה הקבועה על טקסט מנוסח וידוע. וקושי מיוחד בדור שלנו, ובשנים האחרונות בפרט, לרכז את המחשבה לפרק זמן מסוים, בגלל מסיחי דעת למיניהם (בעיקר המכשירים הניידים, שמרגילים אותנו לתחלופה מהירה מאוד של נושאים). כל אחד מהקשיים הללו דורש התמודדות שונה. 3. אני מציע לך לא לקבוע כיעד "להתרכז בתפילה מההתחלה עד הסוף בלי שצצות באמצע מחשבות אחרות". כשמחליטים "לא לחשוב על משהו" זה גורם לנו לחשוב דווקא עליו. בוודאי אם רצונך להתרכז בכל התפילה כולה, החל מפסוקי דזמרה ועד "עלינו לשבח", בלי מחשבה אחרת כלל, זהו יעד קשה מאוד ואולי אפילו בלתי ניתן להשגה. כדאי להציב יעד מתון יותר: להתכוון כמה שיותר, בהתחלה בתפילת העמידה ובקריאת שמע ואחר כך בחלקים נוספים מהתפילה (על הדרגה זו המליץ הרמב"ם במורה נבוכים, חלק ג פרק נא). אין צורך להיבהל ממחשבה אחרת שנכנסת לראש; צריך להתעלם ממנה בלי לחץ ולחזור לנושא שעליו את מתפללת. במיוחד יש להקפיד להתכוון בתפילת העמידה בברכת 'אבות', ואחרי זה ניתן להרפות קצת ממאמץ הכוונה, לפי שיקול דעתך למה את מסוגלת כעת (שולחן ערוך אורח חיים סימן קא סעיף א). כך גם בקריאת שמע, יש להתאמץ במיוחד להתרכז בפסוק הראשון, "שמע ישראל". 4. על הקושי האמוני עם התפילה לא ארחיב במסגרת זו, ואסתפק בהמלצה ללמוד את הקדמת הראי"ה קוק זצ"ל לסידורו 'עולת ראיה'. להלן כמה עצות לשיפור הריכוז והכוונה: 1. להגיע לתפילה דקה או שתיים לפני הזמן כדי להירגע מטרדות היום. 2. להתפלל מתוך סידור, ולבחור סידור בעיצוב נאה בעיניך. 3. אם אפשר להביא את הסידור מהבית - עדיף. ההליכה מהבית עם סידור היא סוג של התכוננות נפשית לתפילה שמכניסה אותך לאווירה. 4. לפני כל ברכה בתפילת העמידה, לעצור לשניה או שתיים ולציין לעצמך במחשבתך מהו נושא הברכה. בכמה סידורים הודפסו כותרות לברכות בתפילת שמונה עשרה. זה מסייע מאוד להתמקד. 5. לגוון בטון הדיבור. השימוש בטון דיבור שבו היית פונה לבקש עזרה מבן אדם מאוד משפיע. 6. יש ממליצים גם לבחור מדי פעם מנגינה אהובה של שיר קודש כלשהו ו"להלביש" עליה את המילים. 7. ניתן להוסיף בקשות אישיות. כך כתב במשנה ברורה (סי' קכב ס"ק ח): "כתב ה'חיי אדם': נכון וראוי לכל אדם להתפלל בכל יום בייחוד על צרכיו ופרנסתו, ושלא ימוש התורה מפיו וזרעו וזרע זרעו, ושיהיו כל יוצאי חלציו עובדי ה' באמת, ושלא ימצא חס ושלום פסול בזרעו, וכל מה שיודע בלבו שצריך לו. ואם אינו יודע לדבר צחות בלשון הקודש - יאמרנה אף בלשון אשכנז ("יידיש"), רק שיהיה מקירות לבו". (בהמשך כתב שעדיף לעשות זאת אחרי אמירת "יהיו לרצון" ולא בתוך ברכת "שומע תפילה", כדי שיהיה אפשרי לענות קדיש וקדושה במידת הצורך, אבל אם אינך מתפללת עם ציבור של גברים שיקול זה אינו תופס). 8. להכניס לתפילה את הטרדות! אם יש נושא כלשהו שטורד את הלב ומפריע לכוונה, ניתן לכוון בברכות על אותו נושא פרטי שמעסיק אותך, עד שיתברר שהוא לא רלוונטי. אם, למשל, את מוטרדת משיחת טלפון שעלייך לעשות, הרי שאחת מן השתיים: או שהיא מספיק חשובה כדי שתתפללי להצלחתה, או שתשימי לב שאין לך ברכה מתאימה לשבץ אותה כי בעצם היא לא חשובה, כך שאין מה להטריד את המוח בגללה. 9. אפשר לבחור תפילה אחת ביום, או בשבוע, בזמן שידוע לך שבדרך כלל הוא נוח יותר להתפלל בכוונה רבה. תפילה כזו מקרינה גם על שאר התפילות שבהן אין לך כזו מידה של פניות. 10. כדאי מאוד לקבוע לימוד קבוע בביאור התפילה. חלק גדול מהתפילה מבוסס על פסוקי התנ"ך, ואפשר ללמוד אותם בהעמקה עם המפרשים. אם תקפידי, למשל, ללמוד פסוק אחד מפסוקי דזמרה מדי יום, זה עשוי לעזור מאוד (בפרט מומלץ פירוש המלבי"ם, שמסביר מה הניואנס המיוחד בכל מילה מהמילים הנרדפות). גם הברכות שקבעו לנו חז"ל בתקופה שאחרי התנ"ך, שהן בשפה שקרובה הרבה יותר לעברית שלנו, אם תתעמקי בלשונן המדויקת תוכלי לדלות הרבה פנינים ודגשים מיוחדים. כך התפילה הקבועה יכולה להפוך להרבה יותר מגוונת, כי בכל פעם תמצאי נקודות חדשות שהבנת או שמתאימים יותר למצב שבו את נמצאת. בהצלחה רבה!