ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

להחמיר קודם בתכלת או בבגד צמר | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ד תשרי תשע"ז

להחמיר קודם בתכלת או בבגד צמר


הרב שמואל אריאל

שאלה:
שלום הרב.

התחלתי לעיין בנושא התכלת, ורציתי לשאול: האם זה הגיוני להתחיל בחומרת התכלת לפני שמחמירים ללבוש טלית קטן של צמר? הרי זה חומרה שמדברים עליה עוד לפני התכלת שלנו. ועוד שלפי שיטת השו"ע שרק צמר ופשתן יש חיוב מדאורייתא, בשאר המינים המחלוקת תהיה בדרבנן שבה לא נהיה חייבים בתכלת משום ספק דרבנן לקולא (אפשר להגיד שזה אולי ספק ספקא לקולא? - אפילו אם תגיד שהלכה כרמ"א, יש עדיין מחלוקת בתכלת).

השאלה מבוססת על נקודת ההנחה שהטלת תכלת היום היא חומרה, מכיוון שהדבר עדיין שרוי במחלוקת גדולה (למרות כל ההוכחות). אם הרב לא מסכים איתה אשמח לשמוע למה לא, וגם אם אפשר לקבל תשובה אליבא דשיטה זו כי היא אכן מפורסמת (וככה נראה לי כרגע).

אשמח לקבל תשובה מפורטת והפניות להעמקת הנושא.

תודה רבה!


תשובה:
שלום וברכה!

ראשית, נתחיל בשאלה, האם עניין התכלת כיום מוגדר מבחינה הלכתית כ"ספק":
אתה מציין את העובדה שיש בעניין זה מחלוקת, ומתוך כך אתה מניח שזהו ספק. אני מסכים שיש אפשרות להסתכל כך על מחלוקות (כל מחלוקת, לאו דוקא המחלוקת לגבי התכלת): מעצם העובדה שיש דעה לכאן ויש דעה לכאן, הרי יש כאן ספק. אבל זה רק אם האדם עומד כצופה מבחוץ, שהוא אינו נכנס כלל לברר את הסוגיה ונימוקיה אלא רק מסתכל ורואה שיש פוסקים האומרים כך ויש האומרים אחרת. אם אדם נכנס לברר סוגיה כלשהי ולעיין בנימוקיה, והוא משתכנע באמיתותה של אחת הדעות, הרי מבחינתו זה כבר לא ספק. כך למשל, כאשר יש מחלוקת בין שני תלמידי חכמים, מותר לאחד מהם להורות כפי דעתו באופן מוחלט, בין להחמיר ובין להקל. כיוון שהוא משוכנע כפי הצד האחד, מבחינתו זה לא ספק אלא ודאי, למרות שהוא יודע שיש גם דעה נגדית. הוא כמובן צריך להתייחס בכבוד אל הדעה השניה, אבל הוא לא צריך לחשוש לה אם הוא משוכנע באמיתותה של הדעה שלו.
שאלת מה דעתי בשאלה האם הטלת התכלת היא חומרא. ובכן, אני משוכנע שהזיהוי החדש של חילזון התכלת (ארגמון קהה קוצים) הוא הזיהוי האמיתי, ולפיכך מבחינתי זה לא בגדר ספק. לפי תפישה זו, הטלת התכלת היא לא חומרא אלא דין גמור מן התורה. לפי דרך זו, גם במצב שחיוב הציצית הוא מדרבנן (כגון בבגד של שאר מינים לדעת השו"ע) חייבים להטיל תכלת, כיוון שזה לא ספק אלא ודאי. כמו כן, לפי זה אפשר לסמוך על הזיהוי של התכלת לא רק להחמיר אלא גם להקל. למשל, כאשר יקום בית המקדש, לענ"ד אפשר יהיה לסמוך על הזיהוי הזה לגבי בגדי הכהונה, ולא יהיה צריך לחשוש שמא הבגדים פסולים משום שזו אינה התכלת האמיתית.
על הסיבות לכך שלענ"ד הזיהוי הזה הוא מאד משכנע ודינו הוא כדין ודאי, ניתן לקרוא במאמרי המופיע כאן: http://www.otniel.org/show.asp?id=23391. ועיין שם פרק ד' סעיף 3, התייחסות לעניין זה, האם זהו ספק או ודאי.
כמובן, יש תלמידי חכמים רבים וגדולים שסוברים אחרת. יש כאלה שסוברים שזה ספק והטלת התכלת היא בגדר חומרא, ויש כאלה שסוברים שאין כאן ספק כלל ואפילו לחומרא אין צורך לחשוש ולהטיל את התכלת הזו. זה כמובן לגיטימי, כפי שכתבתי, שתלמיד חכם שהשתכנע כדעה מסויימת רשאי לפסוק על פיה בין להקל ובין להחמיר. (אלא שכמובן, זה בתנאי שהוא עיין היטב במכלול הראיות הנוגעות לסוגיה, ומתוך כך פסק כפי שפסק. אם הוא עצמו לא עיין בראיות, אלא סומך על דעתם של גדולים ממנו או על המנהג הרווח, גם זו דרך לגיטימית בפסיקה, אבל המשקל של פסיקה כזו הוא שונה, ואין כאן המקום להאריך בכך.)

ומכאן לשאלה מה עדיף, להטיל תכלת או ללבוש ציצית של צמר:
ראשית, כמובן אין ניגוד בין שני העניינים, ואדם יכול גם ללבוש ציצית של צמר וגם להטיל בה תכלת, וכך עושים רבים. אבל אני מניח שכוונתך היא לשאול, מדוע יש אנשים שלובשים בגד שאינו של צמר ומטילים בו תכלת, בשעה שלדעתך סדר הקדימויות צריך להיות הפוך.
ובכן:
לפי הדרך הנראית לענ"ד, שהתכלת אינה ספק, והטלתה היא דין גמור ולא חומרא, אז התשובה היא ברורה, שכן לבישת ציצית של צמר היא הידור, בעוד שהתכלת היא דין גמור, ולכן התכלת קודמת.
אבל גם לפי הדרך הסוברת שהתכלת היא ספק, לענ"ד היא קודמת לבגד של צמר. שכן אם אדם לובש בגד של ארבע כנפות ללא ציצית של תכלת, הוא מבטל ציווי מן התורה, ואם נאמר שהתכלת של עכשיו היא ספק הרי הוא ספק מבטל ציווי מן התורה. בעוד שאם אדם לובש בגד של מינים אחרים ולא של צמר, הוא לא עובר שום עבירה ושום ספק עבירה, לא מן התורה ולא מדרבנן. לפי הרמ"א הוא מקיים מצוה מן התורה ולפי השו"ע הוא מקיים מצוה מדרבנן, אבל ודאי שלכל הדעות הוא לא עבר שום עבירה. החיסרון היחיד שלו, לפי השו"ע, הוא שהוא יכול היה להרוויח מצוה דאורייתא ובמקום זה הוא הרוויח "רק" מצוה דרבנן, אבל אין בזה שום איסור. ממילא, כאשר יש לאדם ברירה בין ספק איסור דאורייתא (הימנעות מתכלת, לשיטה שזה ספק) לבין דבר שאין בו שום איסור (לבישת בגד של שאר מינים), ודאי שהתכלת עדיפה.
(עוד יש לציין, שמי שיש לו גם טלית גדולה ולא רק טלית קטן, אז ממילא הוא מקיים בכל יום גם את המצוה מדאורייתא לדעת השו"ע, שהרי הטלית הגדולה עשויה מצמר, ואם כך ודאי שאין שום בעיה בכך שבשאר היום הוא מקיים "רק" מצוה מדרבנן. אך כאמור, גם מי שאין לו טלית גדולה, אינו עובר שום איסור אם הוא לובש טלית קטן של מינים אחרים, אלא רק מפסיד מצוה דאורייתא שיכול היה להרוויח.)
ומה שכתבת שהחומרה של בגד צמר היא חומרה שמוזכרת בפוסקים בדורות הקודמים, עוד לפני שהופיעה התכלת שלנו - זה נכון, אבל אין זה מעיד כלל על דרגת החומרה של שני העניינים הללו. הסיבה לכך היא פשוטה, שבדורות הקודמים היה מעשי העניין של בגד צמר, אבל עניין התכלת לא היה מעשי ולכן לא הזכירו אותו. ממילא, אין מזה שום ראיה שזו חומרה יותר חשובה. כך למשל, דיני שמיטה לא נזכרו בשו"ע, משום שלא היתה בזמנם חקלאות יהודית, ואילו מנהג כמו אכילת מאכלי חלב בשבועות כן מופיע בשו"ע (תצ"ד, ג) - האם מתוך כך נגיע למסקנה שהמנהג הזה חמור יותר מאשר הלכות שמיטה?
עוד אעיר לגבי מה שכתבת, שבבגד של שאר המינים המחלוקת לגבי התכלת תהיה בדרבנן וספק דרבנן לקולא:
א. כאמור, זה שייך רק לפי התפישה שעניין התכלת הוא ספק, ולא אם סוברים שזה דין ודאי.
ב. הרי אתה מציע שבמקום שאנשים יטילו תכלת, הם יקפידו ללבוש בגד של צמר. אבל כאשר הם ילבשו בגד של צמר, זה כבר יהיה (לשיטה זו) ספק דאורייתא...


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il