ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גזל - שימוש פרטי בתרומה לצבא | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ג כסלו תשע"ז

גזל - שימוש פרטי בתרומה לצבא


כולל דיינות בית אל

שאלה:
במבצע צוק איתן הביאו לישיבה בדי ציצית "מנדפות" ופתילי ציצית לעשות בשביל חיילים בשטח, אחרי שעשיתי כמה ציציות לחיליים לקחתי לי בגד בשביל לעשות לעצמי ציצית. האם זה גזל?אם כן למי אלי להחזיר את הבגד?

תשובה:
שלום וברכה לשואל היקר!
ראשית כל ישר כח על הרצון הטוב לשוב בתשובה ולברר את הדין ע"פ תורתנו הקדושה.

א. כיון שהציצית הופקדה אצלך ע"מ להעבירה לחיילים, ודאי שיש איסור מהתורה לגוזלה או להשתמש בה.
ב. כעת שהנך רוצה לתקן ולהשיב את הציצית, מתוך בירור שנערך עם הגורמים הקשורים, ניתן להשיבה לכל חייל שזכאי לקבל בשיגרה ציצית כזו (אפשר להעזר ברב צבאי). ואם אתה בעצמך חייל קרבי הנך יכול לקחתה לעצמך.

להרחבה:
א. בשו"ע סי' רצב, ה' מבואר שאין השומר רשאי להשתמש בפיקדון לצרכו, שהשולח יד בפיקדון ה"ז גזלן, וכל שכן כשמתכוון לקחת לעצמו בתורת גזילה.
ב. מבואר בגמ' ב"ק צג. ונפסק בשו"ע שא, ו' שהשומר על מעות צדקה פטור מדיני שמירה משום שהן ממון שאין לו תובעים, שהמפקיד אינו יכול לתובעו כיון שכבר אינו שלו, וגם העניים אינם יכולים לתובעו כיון שיכול לדחות כל אחד בטענה שלא אתן לך אלא לאחר. אולם כאשר הממון קצוב לעניים, חייב בכל דיני שומרים.
והנה צריך לבאר באיזה קצבה מעות עניים חשובים ממון שיש לו תובעים: דעת רש"י ד"ה קיץ להו, והמגיד משנה בדעת הרמב"ם הל' שאלה פ"ה ה"א, וכ"פ המהרי"ט יו"ד סי' לט, וכן סתם הב"י סי' שא ד"ה הופקדו, צריך שיהיו המעות מיוחדים לאנשים ידועים ושיהיה חלק כל אחד ידוע. גם הגר"א כתב בסימן שא ס"ק יב שתרתי בעינן, אנשים ידועים, וחלק ידוע, וכן נראה להכריע. אולם לדעת הכס"מ בדעת הרמב"ם (שם) והב"ח סי' שא ד"ה הופקדו, אין צריך שיהיה ידוע חלק של כל אחד, אלא מספיק שמיוחד לעניים מסוימים. הרב ברוך פז שליט"א העיר שאין כלל מח', שכל מקום שהגזבר חייב לחלק הצדקה באופן שוויוני- זה ממון שיש לו תובעים. וכך הדין ברוב המקרים שהגזבר חייב לחלק הצדקה באופן שווה לפי קריטריונים, ואינו יכול להעדיף אחד על השני, וכן נראה מפסיקת הרמ"א ביו"ד רנח ה', ולפ"ז לכא' נראה שגם הציציות בנידו"ד הם ממון שיש לו תובעים.
וגם במקרה שפטור כיון שאין לממון תובעים, כתב הפ"ת סי' שא ו' בשם החות יאיר, שמה שפטור הנפקד אם פשע, היינו מדיני אדם משום שאין מי שיתבע אותו, אך מ"מ אינו יוצא ידי שמים עד שיחזיר, ק"ו מכך שמחויב ליתן צדקה לעניים אפ' כאשר רק אומר ליתן. אמנם מסתימת הפוס' משמע שלא חילקו, וכ"כ שו"ת מהר"ם שיף חו"מ יד. כמו"כ יעו' בספר הערות על מס' חולין קל, שכתב הגרי"ש אלישיב זצ"ל שלפי תוס' חייבים לצאת ידי שמיים בגלל שהזיק ממון ששייך למישהו אחר ממש (היינו לשבט הכהונה), א"כ בנידון של ממון עניים שאין להם תובעים, י"ל שפטור לצאת ידי שמיים בגלל שהכסף אינו בבעלות העניים ממש, אלא שגרם לחסר מהעניים ממון שהיה יכול להגיע לידם כמו "עני המהפך בחררה", שאינו חייב לצי"ש לרוב הפוס'.
אמנם בנידו"ד הציצית בעין, ולכן לכל הדעות צריך להשיבו, כמו שמוכרח מהגמ' בחולין קלא. "דאיתנהו בעינייהו", וכמו שכתב מהרי"ק ו', ולכן כאן יש עליו חובה ליתן את הציצית אפ' אם זה ממון שאין לו תובעים, ולא נראה שיש כאן יאוש ושינוי השם בכך שעשאו ציצית.
ולכן בנידו"ד הציצית שמוגדרת כתרומה שהופקדה אצלו לטובת החיילים שפעלו בשטח בזמן מבצע "צוק איתן" (שהיא עצמה מיועדת לקיום מצות ציצית לחיילים שאינם שומרי תורה ומצוות, ואין לך צדקה גדולה מזו), הריהו כממון שיועד לעניים כנ"ל ותלוי במח' הפוס' אם מיקרי ממון שיש לו תובעים או לא. ודעת החות יאיר שמ"מ חייב להחזיר לאותם עניים מדין לצי"ש, ויש חולקים על כך כאמור לעיל.
ונראה שאפילו לפי הצד שמדובר בממון שיש לו תובעים, החיילים לא זכו בבעלות הציציות, כדי שנאמר שאם הותירו צריכים ליתן לחיילים אלו דוקא ולא לחיילים אחרים ואם היו נהרגים ח"ו שהיורשים שלהם זכו בהם, אלא נראה לומר שחל על מקרה זה, וה"ה כל מקרה רגיל של צדקה, מ”ש במשנה בשקלים "מותר עניים לעניים מותר שבויים לשבויים", היינו לעניים או שבויים אחרים, אע"פ שעניים או שבויים אלו היו ידועים בעת שאספו הכסף.
ולכן אין צורך להחזיר לחייל שלחם אז בזמן "צוק איתן" דוקא, אלא אפשר ליתן לכל חייל שזכאי לקבל כזו ציצית, שהרי גם בשיגרה יש תרומה של ציציות כאלו.

בברכה נאמנה
הרב נועם דביר מייזלס


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il