ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שיטת לימוד אחרי ישיבה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ד מרחשון תשע"ז

שיטת לימוד אחרי ישיבה


הרב חיים שרייבר

שאלה:
שלום.

אני עוד מעט אהיה בוגר ישבה ולכן שואל:

1) האם יש עניין ללמוד את הש"ס על הסדר או להפך, להמשיך את שיטת הישיבות ולבחור כל פעם גמ’ אחרת?
אני מבין שבישבה בוחרים גמ’ ופרקים מסוימים כי העיקר הוא לחנך - לכן בוחרים אלא שיש מוסגים חשובים ושיש מקום לעיון "ישיבתי".

2) בלימוד בהמשך החיים אני מתחיל לחשוב לבנות פחות או יותר שיטה מסוימת. לפחות רש"י ותוס’, אבל מתלבט האם להוסיף - אולי עוד ראשון שאני מתחבר אליו (המאירי לדוגמה), אולי להמשיך לנסות עם עיון ישיבתי על הסדר (ראשונים מרכזיים ואולי אחרון אחד), או אולי כמו השיטה הראשונה, אבל בתוספת אחרון שיפנה אותי לראשונים ש"כדאי" לראות, או אולי אליבא דהלכתא, ז.א., רשי, תוס, ריף, ראש, רמבם, רשבא (אולי גם מורדכי מכיוון שהרמא משתמש בו הרבה), בית יוסף, שוע ונושאי כליו.
תלוי בשיטה יש סיכוי שאני אסיים את השס פעם בחיים או לא. אני לפחות מנסה להקיף את כל נושאי התורה דרך לימוד רמבם יומי, ככה שאם אני לא אסיים השס לפחות אגע בכל התורה כולה.

תודה רבה על הקדשת הזמן.

תשובה:
שלום
תחילה אברך אותך בברכת דרך צלחה ועליה מתמדת התורה ובעבודה גם בתקופה שלאחר שנות הישיבה.
נקודה חשובה שיש לראות כיצד הלימוד בתקופה זו אינו "תורה חדשה" אלא המשך הבנין הרוחני והאמוני שנעשה בישיבה. על אף שמדובר במספר שעות מצומצם יותר ובהיקף לימוד קטן יותר.
אנסה לתת מספר כללים ללימוד לאחר הישיבה:
א. אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ (ע"ז דף יט/א) – במקור נאמר כלל זה על סוג הספר. ולכן חשוב לבחור את הספרים הקרובים ללבך בין לימודי גמרא, הלכה, תנ"ך או אמונה. ואף בתוך כל חלק את הספרים הקרובים אליך (סוג המסכת, סוג הפרשן וכדו').
ב. מסגרת הלימוד – אחד הגורמים להצלחה והתמדה בלימוד הוא המסגרת והקבוצה בה הלימוד נעשה. מומלץ להשתייך לקבוצת לומדים (כיום קיימות קבוצות רבות בין לומדי דף יומי או צורבא מדרבנן ועוד). יש מקומות בהם יש בית מדרש לבוגרי ישיבות ולומדים כחבורה בליווי ובהנחיה של אישיות תורנית. ניתן ללמוד בחברותא שמצריכה ומחייבת סדר לימוד קבוע. כמו כן, ניתן להצטרף (לפי מידת הזמן והיכולת) ללימודי הלכה ולמבחני הרבנות שהמסגרת הכללית של ההספק גורמת את הלימוד התמידי.
ג. זמן הלימוד – זמן הלימוד מחייב עירנות ושחרור מחובות ושיעבודים אחרים, לדוגמא: בשעות הערב והלילה פעמים שאדם עייף לאחר יום עבודה או מחוייב ונצרך להיות בביתו בעזרה בטיפול עם הילדים. יש שמעדיפים ללמוד ביום שישי תוך התחשבות עם ההכנות לשבת.
ד. מקום הלימוד – המקום בו נעשה הלימוד יהיה נגיש ונוח (אור, מקומות ישיבה, מיזוג וכדו'). פתוח בשעות הנוחות לכם ומכיל את הספרים ואת שאר העזרים שהינך צריך להצלחת הלימוד. לימוד בבית מדרש שוקק חיים מחבר את הלומד (האורח) לכלל הלומדים ומעודד אותו להמשיך ולדבוק בלימוד.
לסיכום, חשוב לשאוף להתקדם ולהתעלות בכל זמן, לכל אחד יש את הדרך המתאימה לו, כאשר תדבק בה תוכל לראות ברכה בלימודך ולהתמלא בתחושת סיפוק שתתן כוחות להמשך התגדלות בתורה ובמצוות. אסיים התנא דבי אליהו (זוטא, פרשה יח): "אמר רבי יוחנן מעיד אני עלי שמים וארץ, שכל תלמיד חכם שקורא ושונה לשם שמים ונהנה מיגיעו עליו הכתוב אומר אשריך וטוב לך אשריך בעוה"ז, וטוב לך לעוה"ב...והקב"ה אוהבו אהבה גמורה, שנאמר וראו כל עמי הארץ".
בהצלחה רבה


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il