ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בגליל עם הרב שמואל אליהו. מספר החדרים מוגבל!
שאל את הרב הלכה עיתונות, רדיו וטלויזיה

קריאת ספרים ומאמרים חילוניים - עד כמה צריך לחשוש מצד צניעות?

שאלה
תודה על התשובה המועילה והמפורטת. בהמשך לנושא, האם שאלת הצניעות משחקת כאן תפקיד? כלומר: בידי ספר או מאמר שכתב אינו יהודי או יהודי חילוני. נושא הספר אינו שייך למיניות, ואינו ספר פרוזה (שידוע שספרים אלה נגועים). האם צריך להימנע מקריאה בנ"ל מכיוון שאין בידי להוכיח כי הם "נקיים"? שוב, ההיגיון אומר שאין בהם דברים בעייתיים, אך אי אפשר לדעת. האם זה תלוי ברמת התועלת שיש בהם? אם כן - איך אפשר לקבוע מה חשוב ומה לא? תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה! ודאי שעניין הצניעות "משחק תפקיד", דהיינו שאם מדובר בספר שתוכנו אינו צנוע אין לקרוא בו. השאלה הקודמת עסקה בחשש לבעיות של עבודה זרה וכפירה, ולפיכך גם התשובה התמקדה רק בעניינים אלה. אולם בתיאורך מדובר בספרים שעל פי המסתבר לא אמורה להיות בהם בעיה מבחינה זו, אלא שאתה חושש שמא תיתקל בתוך הספר בקטע שאינו צנוע. במצב כזה, מותר לקרוא את הספר, ואם נתקלים בקטע בעייתי יש להפסיק את הקריאה או לדלג על הקטע, על פי העניין (האם מדובר בקטע אחד או קטעים רבים, וכדומה). ניתן לדמות זאת להליכה ברחוב: ודאי שאסור לאדם ללכת לטייל על שפת הים, במקום שידוע שישנם שם מראות בלתי צנועים. אבל מותר ללכת לטייל במקום רגיל, למרות שישנה אפשרות להיתקל במראה שאינו צנוע. אם נתקלים במראה כזה יש להימנע מלהסתכל בו, אך אין צורך להימנע מן הטיול מחמת חשש זה. כך גם לגבי קריאת ספרים: ספר שסביר שאיננו בעייתי, כפי שאתה מתאר, מותר לקרוא בו, ואם נתקלים בבעיה יש להימנע מקריאת קטע זה. לגבי שאלת התועלת: שאלה זו עשויה להיות משמעותית במצב שבו ידוע שיש בספר עניינים שאינם צנועים, ואז עניין התועלת שבקריאת הדברים עשוי להשפיע, בשני אופנים: א. אם יש לאדם צורך משמעותי לקרוא בספר זה מסיבה כלשהי, מותר לו לקרוא בו למרות שידוע לו על קיומם של קטעים בעייתיים, בתנאי שיימנע מלקרוא את הקטעים הללו. (עיין כעין זה בגמרא בבא בתרא נ"ז ב, שאם אין לאדם דרך אחרת ללכת בה, מותר לו ללכת במקום שיש בו מראות שאינם צנועים, ועליו להקפיד שלא להסתכל. ועיין בשו"ת אגרות משה, אבן העזר א סימן נ"ו, שהיתר זה קיים גם אם אין מדובר בצרכים חיוניים לגמרי, אלא כל שהדבר נחוץ לצורך פרנסת האדם או שאר צרכיו, ולשם כך הוא זקוק לעבור דוקא במקום זה; ובענייננו - במצב שקריאת ספר זה נחוצה לו לצורך ולא רק להנאה.) ב. לעיתים ישנו היתר אפילו לקרוא את הדברים שאינם צנועים עצמם, כאשר קטעים אלה נחוצים לאדם לצורך ענייני והוא עוסק בהם מתוך הצורך הזה. הסיבה לכך היא, שכאשר אדם זה קורא את הדברים אין הוא מתכוון לגרות את היצר אלא ללמוד עניין הנחוץ לו, ומחשבתו מרוכזת בצד הענייני של הדבר ולא בצד היצרי. כך למשל, מותר לרופא ללמוד בספרי אנטומיה למרות שיש בהם ציורים של אברי הגוף המוצנעים, וכדומה. אדם שיתבונן בציורים הללו מתוך מחשבה יצרית, יעבור על איסור, אולם מי שמתבונן בכך מן הצד הרפואי והמקצועי, מחשבתו היא עניינית והדבר מותר (עיין בגמרא עבודה זרה כ' ב; שולחן ערוך אבן העזר כ"ג, ג). אך כאמור, במצב כדוגמת מה שתיארת, שלא ידוע שיש בספר חלקים שאינם צנועים ואין סיבה להניח כך, מותר לקרוא את הספר גם אם אין בכך תועלת ונחיצות אלא להנאה בלבד, ואם נתקלים בקטע בעייתי יש לדלג עליו.
עוד בנושא עיתונות, רדיו וטלויזיה
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il