ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כניסה לאתר תיירות שהיה בעבר בית ע"ז והיום אולם אירועים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י טבת תשע"ז

כניסה לאתר תיירות שהיה בעבר בית ע"ז והיום אולם אירועים


הרב בניהו שרגא

שאלה:
שלום,
לאחרונה שופץ אתר הסטורי (סמוך לתל שילה) שהוקם כבית עבודה זרה, והיום נערכים בו אירועי תרבות ואירועים שונים.
במקום אין כל זכר כמובן לטומאה, (אך שומרה הרצפה המעוטרת וכן הצורה הבסיסית של המקום).

האם מותר להכנס לשם?

תשובה:
שלום וברכה,

אצרף את תשובת הרב אלחנן בן נון רבה של שילה בעניין הכניסה לתל שילה:

"א. הבתים הקימים לא רק שאינם משמשים לתפלת עוע"ז, אלא שלא נבנו כלל לצורך זה.
ב. הכנסיות עצמן נהרסו ועמדו בשממונם וחורבנם דורות רבים. בשנת תרצ"ו ובשנת תרצ"ט נעשו בתל שילה חפירות ע"י משלחות דניות. הם שחזרו את המבנים ואת רצפות הפסיפס באופן חלקי, ועשו אותם לא לצורך תפלה אלא לצורך הצגת המחקר הארכיאולוגי ואולי לצורך נוי, אבל לא לשם עבודה. [הוספה שלי – הרב אלחנן שלח לי שסע' ב' הוא הסבר לא'. אני מבין שהתכוון שבסע' א' התכוון לבתים הקיימים כרגע, למה שמכונה שם כנסיה עתיקה, וע''כ כתב בסע' א שהיא לא נבנתה כלל לתפילת עוע''ז וביאר זאת בסע' ב כי הכנסיה המקורית נהרסה. מה שיש כרגע זה שחזור חלקי ,שחזור שנעשה לא לשם תפילה אלא מחקר או נוי].
ג. כיון שכך, הדין הוא כדלהלן. בשו"ע יו"ד סי' קמה' סע' ג' ברמ"א כתוב, שבית שהוקצה לשם הכנסת ע"ז לתוכו, והוציאו ממנו את הע"ז שלא על מנת להכניסה לשם שוב, הרי זה בטל. כיון שהבתים הללו עמדו שנים רבות בשממונם, בודאי שהיה ידוע שלא חשבו להכניס אליהם שוב ע"ז.
ד. יתרה מזה, שם בסי' קמא' בסע' ב' כתוב, שהמוצא צלמים שבורים מותרים, אע"פ שאם נשברו מאליהם לא הותרו, אומר שם הט"ז בס"ק ד' שמסתמא שברו אותם בכונת בטול. יש לצרף לכאן את העובדה שבזמן הכבוש המוסלמי והמלחמה שלהם בצלבנים בודאי שהרסו את הכנסיות שהגיעו אליהן.
ה. יתרה מזו, שם בסע' ג' כתב הרמ"א שכל החשש שמא נשברו מאליהם, ולא שברו אותם על מנת לבטלם, הוא רק בצלמים שעבדו אותם, אבל בצלמים שנעשו לנוי, אין חוששים, שאין מצוה מן התורה לאבד אותם, ורק להחזיקם כשהם שלמים אסור. לכן אפילו אם נשברו מאליהם, ולא שברו אותם לשם בטול מותרים. על כן כנסיה שהיא אסורה מצד שהיא משמשת להכניס בה ע"ז, אבל אין משתחוים לבנין, דינה כצלמים העשוים לנוי, שאפילו אם נשברו מאליהם לא נאסרו יותר.
ו. בסי' קמו' סע' י' כתוב שאם הניחו ע"ז שלהם ולא חזרו אליה למרות שיכלו הרי היא בטלה. במהלך הדורות שלא בזמן הכבוש מוסלמי הקשה בודאי שהיתה להם הזדמנות לחזור אליהן כמו שחזרו לכנסיות רבות ברחבי הארץ, לצערנו, ממילא אפילו היו הבתים נעבדים בעצמם היו מותרים.
ז. הרמב"ם פוסק בהל' ע"ז פ"ח הל' יב' שמזבח שנהרס רובו מותר, כיון שבטל.
ח. לגבי כניסה לבית ע"ז כמו כנסיה, כפי שכתב הרב המשיב, אסור, אבל אם יש סכנת נפשות מותר. שכן מקילים בזה על פי הרמ"א בסי' קנג' שבדבר שאסור רק משום מראית עין, מתירים בסכנת נפשות. אמנם הובאה שם מחלוקת בין הרשב"א שאוסר לבין הר"ן שמתיר, אבל הרמ"א מקל שם, ומקילים כדבריו. הכניסה לבית כזה שאינו מתכון לשם ע"ז, אלא להנצל שם, אינה אסורה מגדר ע"ז, אלא מגדר מראית עין, ולכן במקרה זה מותר.
ט. כניסה למסגד מותרת, שכן פסק הרמב"ם שאין זה בית ע"ז. לכן המסגד שעל מערת המכפלה אינו מפריע לתפלת יהודים בסמוך שכן מותר לעבור שם. אמנם אסור להיות שם בשעת תפלה.
י. כל הדברים הללו נתבררו ע"י מורנו ורבנו הרב שפירא זצ"ל עם עליתה של שילה על הקרקע, אחרת לא היינו משתמשים במקומות הללו. במיוחד שהישיבה וביהכנ"ס של הישוב שכנו שם תקופה ארוכה".


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il