ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מצווה לשמוע בקול תלמידי חכמים? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ו מרחשון תשע"ז

מצווה לשמוע בקול תלמידי חכמים?


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום הרב.
האם יש מצווה מהתורה לשמוע בקול תלמידי חכמים? אם כן - מה המקור?
תודה רבה!

תשובה:
לשואלת, שלום וברכה!
אכן מצווה מן התורה לשמוע בקול תלמידי חכמים, כאשר הם מביעים את חוות דעתם בנושא הלכתי ואומרים שההלכה מחייבת לנהוג כך או אחרת. אין חובה לשמוע בקולם בנושא שאיננו הלכתי אלא דעה אישית שלהם מה כדאי או לא כדאי. זאת אומרת, החובה לשמוע בקולם אין פירושה ש"חייבים לשמוע לתלמידי חכמים", אלא שאנחנו חייבים לקיים את התורה נכון, והדרך לעשות זאת היא לשמוע בקול תלמידי חכמים שבקיאים בתורה. תלמידי חכמים הם בדרך כלל יראי שמיים, ישרים והגונים, והם מביעים דעה בסגנון מחייב רק בתחומים שבהם הם הוסמכו, ובנושאים אחרים הם מתבטאים בלשון מתונה יותר, "כדאי" ולא "חובה".
מה המקור בתורה לחובה לשמוע בקולם? קודם כל, לפי מה שהסברנו קודם על הגדרת החובה לשמוע בקולם לא צריך מקור מפורש בשביל זה. התורה מצווה מצוות רבות ומפורטות, ואיך נדע לקיים את התורה אם לא נשאל תלמידי חכמים ונעשה כדבריהם?! זה כמו לשאול: "האם יש מצווה מהתורה לשמוע בקול רופאים?" - כן, יש מצווה להיות בריא, וכדי להיות בריא צריך לשמוע בקול הרופאים.
אפשר כמובן ללמוד בעצמך מספרי הלכה במקום ללכת לשאול את הרב, ולעשות לפי מה שכתוב בספרים אם את בטוחה שהבנת מה כתוב ושהמקרה שעליו את מתלבטת זהה בדיוק למקרה שכתוב בספר. אבל גם זה "לשמוע בקול תלמידי חכמים": אין הבדל עקרוני בין לקרוא בספר "שולחן ערוך" (כלומר, לשאול את רבי יוסף קארו מה ההלכה) לבין לגשת ולשאול את הרב המקומי שאת מכירה. אגב, גם תלמידי חכמים לא יודעים הכל, והרבה פעמים לפני שהם עונים הם מעיינים שוב בספרים או שואלים ומתייעצים עם תלמידי חכמים אחרים.
אולי כוונתך להציע הצעה אחרת, שכל אחד ילמד את פסוקי התורה ויקיים אותם איך שהוא מבין. למשל, על הפסוק לגבי השבת: "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה" (שמות כ, י) כל אחד יחליט מה אסור ומה מותר לפי איך שהוא מבין את המושג "מלאכה". ברם, על כך נאמר בתורה (דברים פרק יז): "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין דָּם לְדָם, בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ, וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל".
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ" פירושו: כשמשהו לא ברור לך בנושא הלכתי כלשהו. התורה אומרת שכאשר יש ספק בהלכה עליך ללכת לבית המקדש, שם נמצא המרכז התורני הראשי (בית הדין הגדול/הסנהדרין), לשאול את חכמי הדור, והם ידריכו אותך מה לעשות, וחובה עליך לשמוע לדבריהם. יש דעות שונות בראשונים מה היקף הנושאים שעליהם מדובר כאן: האם רק בפרשנות של החכמים לדברי התורה, או גם לאיסורים שהם מחדשים מדבריהם ("איסורים מדרבנן").
הפסוקים מדברים אמנם על בית הדין המרכזי בירושלים, אבל העיקרון נכון גם לגבי חכמים אחרים, כפי שכתב בספר החינוך (מצוה תצו): "שאילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש איש כפי שכלו, יפרש כל אחד מהם דברי התורה כפי סברתו וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות, ותעשה התורה ככמה תורות... על כן אלהינו שהוא אדון כל החכמות השלים תורתנו תורת אמת עם המצוה הזאת, שציוונו להתנהג בה על פי הפירוש האמתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום.ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים, שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מיליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכוון אל דרך האמת בידיעת התורה".


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il