- משפחה, ציבור וחברה
- במהלך ההריון
- הלכה
- תספורת וצפרנים
5218
שאלה
שלום וברכה.
לגבי המנהג לדאוג שאישה בהריון לא תדרוך על ציפורניים, יש בעיה אם היא קוצצת למישהו את ציפורניו אם היא משתדלת לא לתת להם ליפול?
אותה שאלה לגבי שיער. האם היא יכולה לספר מישהו, לדוגמה, בעלה?
תודה.
תשובה
לשואלים, שלום וברכה!
מותר.
הרחבה לגבי הציפורניים:
בגמרא (מועד קטן יח ע"א ונידה יז ע"א) מוזכר שיש להימנע מלזרוק ציפורניים ברשות הרבים, מקום שבו אישה הרה עלולה לעבור, "שמא תעבור עליהן אישה עוברה ותפיל". על דרך הפשט נראה (כפי שעולה מחידושי הר"ן במועד קטן שם) שראיית ציפורניים שמישהו זרק עלולה לעורר תחושת אי נעימות עד כדי גועל נפש, ובגלל הרגישות המיוחדת של הריון, בפרט בתחילתו, חששו חכמים אפילו לחשש רחוק של נזק, שמא תעבור אישה הרה שהיא איסטניסית במיוחד ושאט הנפש שלה יגרום לזעזוע עד כדי הפלה חלילה. לפי פירוש אחר שמופיע בראשונים זהו עניין סגולי.
להלכה, בפוסקים הראשונים יש שהביאו דין זה (הרי"ף והרא"ש), ויש שהתעלמו ממנו לגמרי (הרמב"ם, המאירי, הטור והשולחן ערוך). על הרמב"ם והמאירי יש לומר שדרכם בקודש שלא להביא כל מיני עניינים סגוליים שבגמרא, אבל הטור והשולחן ערוך לא יתיישבו בכך. ושמא פירשו זאת כעניין של מיאוס, והם ראו שבזמנם מתייחסים לציפורניים כאל לכלוך רגיל ולא מעבר לכך ולכן הסיקו שאין צורך להחמיר בעניין זה. אולם בספרי ההלכה של האחרונים התקבלה יותר הדעה המחמירה (מגן אברהם סי' רס, ומשנה ברורה שם ס"ק ו).
על פי הנימוק הפשטני, שזהו עניין של אי נעימות, אין הבדל בין ציפורניים שעל הרצפה או ביד. מצד שני, מסתבר שהאיסור מתייחס לזריקת ציפורניים במקום שבו לא ידוע מי יעבור, מחשש שמא תעבור שם אישה איסטניסית. לעומת זאת כאשר אישה מסוימת יודעת שאין לה שום רגישות לעניין וזה לא מפריע לה היא לא צריכה להקפיד על כך. כלומר, לפי תפיסה זו הדין נועד למנוע מהאישה ההרה תחושה לא נעימה, אבל מי שחשה בנוח לא צריכה להמציא בעיה שאינה קיימת ולהתחיל להרגיש לא בנוח.
הנימוק הסגולי, לעומת זאת, אינו מבחין בין אישה זו לאחרת (וראו ב'פרישה' או"ח סי' רמא, שכתב בפשטות שהאיסור לזרוק ציפורניים אינו רק ברשות הרבים אלא גם בביתו). מכל מקום, כללית מקובל בפוסקים להניח לגבי עניינים סגוליים שבגמרא, שאיננו מבינים את השפעתם, שדיינו אם נחשוש להם בתנאים המסוימים שהוזכרו בגמרא ולא מעבר לכך. לאור זאת יש מקום לומר שהבעיה היא דווקא כאשר האישה "עוברת עליהן", כלשון הגמרא, דהיינו עוברת מעליהם או אף דורכת עליהם, ולא כאשר האישה מחזיקה אותם ביד (כעין זה בשו"ת להורות נתן ח"ז סי' קלד אות ה). וככל הידוע לי, נהוג ומקובל שנשים הרות גוזזות ציפורניים לילדיהן ללא חשש.
הרחבה לגבי השערות:
האמת שבתחילה תמהתי על השאלה, מה הבסיס לה. לא מצאתי שום מקור למגבלה כלשהי על מעוברת ביחס לשערות (גם בספרים שמרכזים את הנהגות המעוברת, כגון בעניין הזהירות מציפורניים, לא מצאתי אזכור לכך), וגם לא ידוע לי על מנהג כזה. אבל הראו לי שיש מקורות שממליצים להימנע מזריקת שערות בתספורת, לאו דווקא בהתייחסות לאשה בהיריון, ואולי משום כך חשבתם שיש בזה בעיה מיוחדת למעוברת בדומה לציפורניים.
אגב, לעניין זה שלא לזרוק שערות אין בסיס מוצק. המקור לעניין זה הוא ספר 'סוד משרים' שהוסיף הערות בפירושי רש"י, ובפירוש רש"י ליחזקאל ה, ג ציין שיש להימנע מלזרוק שערות, ויש שהביאו זאת להלכה כי חשבו שזהו חלק אורגינלי מפירוש רש"י, ואכמ"ל. בכל אופן, גם לפי סברה זו אין הכוונה שצריך להקפיד כמו בציפורניים שלא לזרוק בכלל על הרצפה ושלא לדרוך על השיער (ואם זו הייתה הכוונה - הרי המנהג הפשוט להקל), אלא שכאשר אוספים את השיער אחרי התספורת אין לזרוק אותו במקום שבו הוא יתפזר ברוח. כך מקובל ממילא מטעמי היגיינה, לאסוף את השערות ולהשליך לפח.

דיני "חזקת בשרי"
הרב שמואל אריאל | ח אב תשע"ח

לראות טלויזיה בשנת האבלות
הרב יצחק בן יוסף | א סיון תשע"ב

מה מברכים על ברקים ורעמים
הרב יצחק בן יוסף | י מרחשון תשע"ג

שובבי"ם - לצום בט"ו בשבט?
הרב יצחק בן יוסף | י"ג טבת תשע"ח
שאלות בנוגע ליהדות, והוכחות לקיום של הקב"ה
הרב דניאל קירש | י"ד שבט תשפ"ה
לאפרושי מאיסורא מול בזיון דברי תורה
הרב פרופ' נריה גוטל | י"ד שבט תשפ"ה
