ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

סיני או עוקר הרים, מה עדיף? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ח כסלו תשע"ז

סיני או עוקר הרים, מה עדיף?


הרב יצחק בן יוסף

שאלה:
האם גם בימינו יש חשיבות לסיני, ומה הכוונה לסיני, לימוד גמרא בקיאות בלי פסיקת ההלכה?

תשובה:
מסכת הוריות מסיימת את סדר נזיקין ולכאורה מה שייכותה לסדר נזיקין הרי היא עוסקת בדיני הוראת שוגג שהורו בית הדין והיא מלמדת על הבאת הקורבנות עקב טעות בפיסקי הלכה? מסביר הרמב"ם – לאחר סיום מסכת אבות העוסקת במוסר הדיינים, עוסקת מסכת הוריות בטעויות של בית הדין "שכל מי שיש בו טבע בשר, אי אפשר שלא יטעה ויחטא" וכאשר טועים בפסק דין בשוגג נדרש להביא קורבן, ולכן מסכת הוריות נמצאת בסדר נזיקין ולאחר מסכת אבות.
סיום המסכת דן בעדיפות בלימוד התורה, ומי עדיף בין חכמי ישראל ובמינוי ראש ישיבה (הוריות דף יד, א): אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן, חד אמר: סיני עדיף, וחד אמר: עוקר הרים עדיף. 'סיני' הוא מכיר את תורה שבעל פה, את המשניות והברייתות ובימינו גם הגמרא והפוסקים. ואילו 'עוקר הרים' הוא תלמיד חכם מפולפל כמי שעוקר הרים וטוחנן זה בזה, ולדעת תנא זה הוא עדיף על הבקיא.
לאחר המחלוקת הגמרא מביאה דיון בהכרעה מעשית בין הדעות.
רב יוסף 'סיני' – בקי ביותר, רבה 'עוקר הרים' חריף ופולפל והסתפקו מי מהם למנות לראש הישיבה?
שלחו לתמן – לארץ ישראל: איזה מהם קודם? שלחו להו: סיני עדיף, דאמר מר: הכול צריכים לבעל החיטים, דהיינו כולם צריכים למי שיודע משניות וברייתות, לפי שהן יסוד ההלכה. הסיני עדיף על עוקר הרים ולכן רב יוסף עדיף להתמנות כראש ישיבה.
מדוע נקרא רבה עוקר הרים? מה פירוש הדימוי עוקר הרים ביחס ללימוד תורה? הסביר הרמ"ה – לפי שהוא מיישב קושיות שנראות כמו הרים, וגם דוחה קושיות שנראים כהרים, שלא היה אדם שיכול לדחותם.
הסביר המהרש"א שהר תבור וכרמל התגאו על הר סיני, ולכן המשילו את עוקר הרים, להרים הגבוהים שלא נתנו עליהם התורה אלא על הר סיני שהוא היה העניו, שכך היא ההנהגה בלימוד התורה שסיני עדיף.
מדוע נמשל ה'סיני' לבעל החיטים, מה מעלתו של בעל החיטים? בגמרא במסכת בבא בתרא (קמה,ב) המשילו את עוקר ההרים לאדם העשיר במטבעות ואילו את הסיני כבעל החיטים, שיש לו מזון תדיר אף שאין לו דברים אחרים.ואילו אדם שיש לו כסף רב אך שאין חיטיה אין לו מה לעשות עם הכסף.
כתב המאירי – סיני עדיף דווקא באופן שה'סיני' בקי בהלכות ובמה שיוצא מהם יודע לדמות דברים ומוציא דבר מתוך דבר. ולכן הוא עדיף על עוקר הרים אבל אם אינו יודע דרכי הפסק, ואינו יודע להבין דבר מתוך דבר אינו עדיף.
האם בזמנינו, בעידן המחשבים יש חשיבות ל'סיני'? כתב הרב שלמה קלוגר בימינו שיש ספרים רבים אין חשיבות ל'סיני' אלא לעוקר הרים.
אבל מוכח משו"ת הריב"ש וגם מהמהרי"ק שאין הבדל בין הזמנים וסיני עדיף. וראינו בדור האחרון את חשיבותו הגדולה של הגר"ע יוסף זצ"ל בפסיקותיו וכמה הוא נזקקו לו.
ממשיכה הגמרא: "ואפילו הכי לא קביל רב יוסף עליה. מלך רבה עשרין ותרתי שנין, והדר מלך רב יוסף. וכל שני דמלך רבה, רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא חליף". לא היה נוהג במנהגי חשיבות אלא היה הולך הוא למקיז הדם, ויש שהסבירו בזכות ענוותנותו לא חלה ולא היה צריך למקיז דם, סוג ריפוי שהיה מאוד נפוץ בזמנם.
ולאחר עשרים ושתיים שנים היה רבה כראש הישיבה, רב יוסף מונה לראש הישיבה לשנתיים וחצי ולמדו ממעשהו דבר חינוכי נפלא בגמרא במסכת ברכות(סד,א)
"אמר רבי אבין הלוי: כל הדוחק את השעה - שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה - שעה נדחית מפניו" , נלמד זאת רב יוסף שוויתר על ראשות הישיבה, למרות שהיה עדיף בהתאם לידיעותיו. שנשאר בחיים לאחר פטירת רבה ואילו היה עומד בראשות הישיבה היה נפטר לאחר שנתיים, בכך שסיים את תפקידו בעולמו.
אי אפשר שלא להזכיר את מאמרו של מרן הראי"ה זצ"ל לשני בתי ישראל שיטת הלימוד הספרדית והאשכנזית. בתי המדרש הספרדים עסקו יותר בסדרנות ובביקורת בשיטה שהייתה נהוגה מאז הגאונים הקדמונים. ואילו שיטת הלימוד הנהוגה בצרפת ואשכנז "האיר להם ברק הפלפול בכל הרחבתו" "לעומת זאת נתמעט אצלם העסק בביקורת ובסדרנות" לאחר שסקר הרב את המעלה שבכול שיטה כתב: "כל חלק מחלקי האומה מוכרח הוא לשכלל את כישרונו, ועם זה חובתנו עכשיו גדולה יותר מבכול זמן להיות כל אחד משפיע ומושפע מחברו" ואז נחבר את כול הכישרונות הללו, ונהנה מפירותיהם בתחיה רוחנית כחלק חשוב בתחיה הלאומית.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il