ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פני יהושע בכתובות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ב שבט תשע"ז

פני יהושע בכתובות


הרב חיים שרייבר

שאלה:
:לכבוד הרב

מה הביאור בפנ"י כתובות דף עה: ד"ה ונראה?

וז"ל ולכאורה יש לתמוה דהיא גופא קשיא מ"ש חזקת פנויה מחזקת טומאה גבי מקוה. ועוד דבפרק עשרה יוחסין [ע"ט ע"א] בפלוגתא דרב ושמואל בקידשה אביה בעיר דפליגי בחזקת פנויה ומקשה הש"ס לשמואל מ"ש ממקוה ושם יבואר וכה"ג בש"ס טובא ויש ליישב דודאי היכא שהספק בעיקר הקידושין דכיון שהעדים אין יודעין שהיא ברשות אביה אין כאן קידושין כלל מש"ה מוקמינן בחזקת פנויה משא"כ הכא שהקידושין ודאין אלא הספק אתי מעלמא אם יש בה מומין א"כ כיון דאזלינן בתר חזקת הגוף שאין בה מומין א"כ הו"ל קידושין ודאי ולא שייך חזקת פנויה ואין ספק מוציא מידי ודאי

?וקשה לי מה מחלוקת יש בחזקת פנויה

ועוד מה הביאור בשורה זו -ויש ליישב דודאי היכא שהספק בעיקר הקידושין דכיון שהעדים אין יודעין שהיא ברשות אביה אין כאן קידושין כלל מש"ה מוקמינן בחזקת פנויה

תודה!

תשובה:
שלום
אפתח בדברי הגמרא וביאורם ומשם נעבור להסבר הפני יהושע.
המשנה בדף עה. מדברת על אדם שנשא אישה ונמצאו בה מומים. לפי דין המשנה אם המומים התגלו בעודה בבית הוריה אזי על אביה להביא ראיה שהמומים נוצרו לאחר האירוסין, אחרת הבעל יכול לגרשה בטענת מקח טעות ופטור מלשלם את הכתובה. אם המומים נתגלו רק לאחר שנכנסה לרשות הבעל אזי הבעל צריך להביא ראיה שהמומים היו עוד קודם האירוסין אחרת לא יוכל לטעון מקח טעות.
יש כאן למעשה דילמה בין העמדת ממון על חזקתו והשארת דמי הכתובה בידי הבעל המוחזק בהם לבין העמדת גוף האשה כשלם (חזקה דמעיקרא – כך היה ידוע מאז ומעולם), ללא מומים. הגמרא מבינה שבענין זה נחלקו רבי יהושע ורבן גמליאל. רבי יהושע אומר שמעמידים ממון בחזקתו והאישה לא נאמנת ורבן גמליאל אומר שמעמידים את גוף האישה בחזקת כשר וחזקה זו גוברת.
רבא מבאר ונותן כלל בשיטת רבי יהושע. כאשר יש חזקת ממון מול חזקת הגוף חזקת ממון גוברת, ואילו כאשר אין חזקת ממון מול חזקת הגוף אנו הולכים אחר חזקת הגוף אע"פ שיש חזקה אחרת מולה, והראיה מנגעים שם סובר רבי יהושע לגבי השאלה אם שיער לבן קדם לנגע האדם טהור כי מעמידים את האדם בחזקת טהרה.
התוס' מבאר את דברי רבא, שבא לחדש בדעת רבי יהושע, שחזקת הגוף היא החזקה השניה בכוחה לאחר חזקת ממון, הוי אומר כאשר אין חזקת ממון ונצבות לפנינו שתי חזקות חזקת הגוף וחזקה נוספת "אלימא ליה חזקת הגוף משאר חזקות". לדוגמא במקרה אצלנו (אדם שנשא אישה ונמצאו בה מומים, והמומים התגלו בעודה בבית הוריה ללא ראיה של האב הבעל יכול לגרש בטענת מקח טעות ופטור מלשלם את הכתובה). אם נוציא את ענין חזקת הממון נשאר עם שתי חזקות חזקת הגוף שאומרת שהיתה ללא מומים כפי שהיתה משנולדה וא"כ המומים נולדו לאחר האירוסין. וחזקת פנויה כיון שהיתה ודאי פנויה לפני האירוסין המדוברים שיתכן ולא חלים, וא"כ המומים נולדו לפני האירוסין. במקרה זה חזקת הגוף היתה גוברת ועליו היה לשלם את הכתובה, אלא שכאמור קיימת כאן חזקת ממון שגוברת על חזקת הגוף.
מקשה תוס' שאף ללא חזקת ממון חזקת הגוף לא תגרום לבעל לשלם את הכתובה כיון שמולה נצבות שתי חזקות: א. חזקת פנויה (כפי שבארנו) ב. חזקה דהשתא=המצב הנוכחי שלפנינו. כעת יש מומים באישה וא"כ קיימת ריעותא בחזקת הגוף. א"כ ישנם שתי חזקות להוכי ובמקרה כגון זה לא מכריעים על פי חזקת הגוף. ומוכיח תוס' את דבריו מהלכות מקוה. במסכת נדה מבואר מקוה שנמדד בעבר והיה בו שיעור ארבעים סאה וחזרו ומדדוהו כיום ונמצא חסר ואין אנו יודעים מתי נחסר כל הטהרות שנעשו על גביו טמאות מספק והקשתה הגמרא מדוע לא נעמיד את המקוה בחזקתו ונאמר שנחסר כעת ומתרצת הגמרא כיון שיש תרתי לריעותא מול חזקת הגוף של המקוה חדא העמד טמא על חזקתו, כל אדם או כלי שבא למקוה היה טמא, ועוד הרי המקוה חסר לפניך. ומבואר שבמקום שיש תרתי לריעותא אין פוסקים כמו חזקת הגוף והקשו התוספות אם כן מדוע בסוגיין אילולי חזקת הממון היינו פוסקים כמו חזקת הגוף הרי יש כנגדה תרתי לריעותא חדא חזקת פנויה ועוד הרי מום לפניך.
תרצו התוספות "ונראה לרשב"א דחזקת פנויה לא חשיבא כלל חזקה לגבי חזקת הגוף".
הפני יהושע מסביר שבסוגייתינו היו קידושין גמורים אלא שנולד ספק עליהם ממקום אחר – שמא היו לאישה מומים והתבטלו הקידושין ושוב חזרה האישה להיות פנויה. ולכן כיון שחזקת הגוף מכריעה שהיתה ללא מומים וחלו הקידושין שהוציאו את האישה מחזקת פנויה, אין להעמיד בחזקת פנויה מספק, שהרי אין ספק מוציא מידי ודאי. לעומת זאת בטמא שטבל במקוה שנמצא חסר, הספק הוא על עצם הטבילה שיתכן ולא טבל כלל (כאשר המקוה חסר) לכן יש להעמיד את הטמא על חזקתו כאשר יש ריעותא בחזקת המקוה. לפי זה אין חילוק בין חזקת מקוה לחזקת גוף ללא מומים אלא בחזקה העומדת נגדם. באישה שנתקדשה חזקת הפנויה חלשה כיון ודאי נעשה מעשה כנגדה, ואילו בטמא שטבל במקוה יש ספק על עצם מעשה הטבילה.
וכמו כן במקרה שהביא הפני יהושע "קידשה אביה בדרך וקידשה עצמה בעיר, והרי היא בוגרת, רב אמר: הרי היא בוגרת לפנינו, ושמואל אמר: חיישינן לקידושי שניהם" הגמרא מקשה על שמואל מאי שנא ממקוה (המשנה שהובאה לעייל) מסביר הפני יהושע שהדמיון בין שני המקרים הוא שיש ספק בעיקר המעשה, במקרה הגמרא בקידושין, יש ספק אם הקידושין תפסו (אם היתה עדין נעשה בזמן קידושי אביה) ועל כן מקשה הגמרא מדוע לא מעמידים אותה בחזקת פנויה כפי שהעמדנו את הטמא במקרה של המקוה. וממשיך הפני יהושע "משא"כ הכא (בגמרא בכתובות) שהקידושין ודאין אלא הספק אתי מעלמא אם יש בה מומין א"כ כיון דאזלינן בתר חזקת הגוף שאין בה מומין א"כ הו"ל קידושין ודאי ולא שייך חזקת פנויה ואין ספק מוציא מידי ודאי". כפי שבארנו.
(סליחה על האיחור במתן התשובה. תקלה טכנית)
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il